משורר, מתרגם ועורך ישראלי (1907–1966) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה בָּסוֹק (בכתיב יידי: משה באסאָק; 26 ביולי 1907, ט"ו באב תרס"ז – 19 בפברואר 1966, כ"ט בשבט תשכ"ו) היה משורר, מתרגם ועורך ישראלי[1].
![]() | |
לידה |
26 ביולי 1907 קובנה, האימפריה הרוסית |
---|---|
פטירה | 19 בפברואר 1966 (בגיל 58) |
מדינה | ישראל |
שפות היצירה | עברית |
חתימה |
![]() |
בסוק נולד בקובנה, ליטא ולמד בחדר, עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה נדדה משפחתו לעיר הולדת אביו, הולובצ'ין (ליד שקלוב), שם החל ללמוד גם לימודי חול. ב-1916 נדדה המשפחה למינסק, שבה החל בסוק ללמוד בישיבה ובמקביל העמיק את ידיעותיו בלימודים כלליים ובעברית אצל מורה פרטי. הוא הצטרף לתנועת החלוץ בווילנה ובביאליסטוק והיה מראשיה. בהמשך הגיע לוורשה, ושם ערך את ההוצאה הספרותית של החלוץ ביידיש ועברית. בשנת 1926 החל לפרסם את שיריו בעיתון "העולם". ב-1936 עלה לארץ ישראל והצטרף למשק "גשר" בדלהמיה (אשדות יעקב).
בארץ ישראל היה חבר מערכת הוצאת הקיבוץ המאוחד, וערך את ביטאון הקיבוץ המאוחד, "מבפנים". בסוק עסק בכתיבת שירה, בתרגום מיידיש ומפולנית ובעריכה.
היה נשוי למורה שולמית בסוק, בתו של קדיש יהודה סילמן. בנם הוא המשורר והמתרגם עידו בסוק. נפטר בשנת 1966 לאחר מחלה קשה, והובא למנוחות בבית העלמין אשדות יעקב.
ארכיונו נמצא בארכיון גנזים- אגודת הסופרים בבית אריאלה בתל אביב.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.