משוואה כימית

משוואה כימית מייצגת תגובה כימית בעזרת סמלים ונוסחאות כימיים, ובה המגיבים מופיעים בצד שמאל והתוצרים בצד ימין. בין כל המגיבים סימני "+", וכך גם בין התוצרים; בין המגיבים לתוצרים מופיע חץ שמסמן את כיוון התגובה, ולעיתים מוסיף מידע נוסף לגביה, כמו תנאי התגובה, זרזים, או היותה תגובת שיווי משקל. לצד כל מגיב או תוצר יופיע לעיתים מספר, המייצג את היחס המספרי (הסטויכיומטרי) בין כלל המשתתפים בתגובה. היאטרוכימאי (סוג של כימיה רפואית קדם-מודרנית) ז'אן בגין כתב את המשוואה הכימית הראשונה בשנת 1615.

משוואה לדוגמה

להלן המשוואה לתגובה בין חומצה הידרוכלורית לבין נתרן: ${\displaystyle 2{\rm {HCl}}+2{\rm {Na}}\rightarrow 2{\rm {NaCl}}+{\rm {H}}_{2}}$

בתגובה זו, חומצה הידרוכלורית (HCl) מגיבה עם נתרן (Na), ומתקבלים כתוצרים נתרן כלוריד (NaCl) וגז מימן (H₂).

המספרים בתגובה מראים שהמגיבים משתתפים במספר שווה (לשניהם הקידומת "2"), ועל כל שתי מולקולות חומצה ושני אטומי נתרן מתקבלים שתי יחידות נתרן כלוריד, ומולקולה אחת של מימן (המורכבת משני אטומי מימן). כאמור, המספרים הם יחס סטויכיומרי - כמה מולקולות נצרכות וכמה נוצרות, אך לא מייצגים בהכרח את מנגנון התגובה - ייתכן שהתגובה מורכבת למעשה מכמה שלבים נפרדים, בהם משתתפים מספרים שונים של מולקולות. המשוואה הכימית מסכמת את כלל שלבי התגובה.

מצב צבירה

לעיתים קרובות מסומן במשוואה מצב הצבירה של המשתתפים בתגובה. לדוגמה, בתגובה חמצון הבאה בין חמצן למימן, היוצרת מים: ${\displaystyle {\rm {O}}_{2({\rm {g)}}}+2{\rm {H}}_{2({\rm {g)}}}\rightarrow 2{\rm {H}}_{2}{\rm {O}}_{({\rm {l)}}}}$

האות "g" מסמלת גז (gas) והאות "l" - נוזל (liquid); מוצק מסומן באות "s"‏ (solid). מצב נפוץ מאוד בתגובות הוא כאשר חומר מומס במים, ואז יסומן ב-"aq"‏ (aqueous).

ראו גם

• כתיב כימי

קישורים חיצוניים

• משוואה כימית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)