Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נדידת העמים (מגרמנית: Völkerwanderung פֶלקֵרואנדֵרוּנג) הוא מונח המתאר את הגירתם של שבטים גרמאניים, סלאביים ואחרים, בין המאה הרביעית לבין המאה התשיעית לערך באירופה. המונח נטבע במאה התשע-עשרה על–ידי היסטוריונים גרמנים.
"נדידת העמים" החלה בערך בשנת 374, עם נהירתם של שבטי הונים מאסיה אל מזרח ומרכז אירופה, כשהם דוחקים את רגליהם של השבטים הגרמאניים הוויזיגותים (מילולית: הגותים המערביים). הקיסר ואלנס התיר לגותים להתיישב בתוך גבולות האימפריה הרומית, בתקווה שישמשו חציצה בין האימפריה להונים, אך תקוותיו נכזבו במהרה, כאשר הוויזיגותים כרתו ברית עם הגותים המזרחיים, האוסטרוגותים, וכוננו אוטונומיה גותית בתוך האימפריה באזורים בהם שוכנות היום בולגריה, סרביה ומונטנגרו.
האימפריה הרומית הנחלשת המשיכה להיות מטרה קלה. המנהיג הוויזיגותי אלאריק התאכזב מכך שלא קיבל משרה רשמית מידי יורשי תאודוסיוס הראשון, ובתגובה פתח ב-395 במסע ארוך של ביזה, שהחל בקונסטנטינופול (שם כשל), המשיך ליוון ולאיליריה, ונעצר בשנת 403 רק בשערי איטליה. זמן קצר אחר כך פלש אלאריק לאיטליה, הטיל מספר פעמים מצור על רומא ולבסוף כבש אותה בשנת 410.
האימפריה משכה חזרה את כוחותיה מבריטניה (410) ודיללה אותם במקומות אחרים, מה שהוביל בתורו לחדירה של הפיקטים והסקוטים מן הצפון דרומה לאנגליה, הפרנקים החלו זורמים דרומה לגאליה הרומית (צרפת של היום) ואילו הוונדלים, שאף רגליהם נדחקו בגלל ההונים, החלו זורמים לכיוון ספרד (409) וצפון אפריקה (429).
שורת הפלישות והפשיטות שערך אטילה ההוני בין השנים 448 ו-452 על קונסטנטינופול, גאליה, וצפון איטליה אמנם דעכה באותה מהירות שבה התעוררה, אחרי מותו הפתאומי של אטילה, אך שלטונה של רומא נחלש עוד יותר ונחשף חוסר האונים שלה לעצור בעד פולשים כלשהם, עד כדי כך שבשנת 455 הגיעו ונדלים מצפון אפריקה ובזזו את רומא נטולת ההגנה ללא כל הפרעה.
מעתה ואילך החלו השבטים הגרמאניים זורמים אל תוך נחלותיה של האימפריה בלא הפרעה: המנהיגים הסקסונים הנגסט והורסה שהגיעו לבריטניה כדי לסייע לרומים להדוף את הפיקטים והסקוטים הפולשים מצפון ניצלו את המצב והזמינו את השבטים העמיתים של הסקסונים, לצד היוטים והאנגלים, להתיישב באין מפריע בשטחי בריטניה. הפרנקים האלמאנים, הבורגונדים, הגפידים, הלומברדים, השוואבים החלו אף הם נעים במרץ אל תוך שטחי הבלקן, מרכז אירופה, גאליה וספרד.
בשנת 476 הודח הקיסר הרומי האחרון, רומולוס אוגוסטולוס. בשנת 486, עשר שנים אחרי–כן, שלטו השבטים הגרמאניים השונים כמעט בכל רחבי אירופה המערבית, כשהם דוחקים את רגלי השבטים המקומיים או משתלבים עמם באזורים אליהם נהרו.
בניגוד לתפישה שהייתה מקובלת בעבר, סבורים היום רוב ההיסטוריונים כי נדידת העמים לא הייתה בהכרח פעולה של פלישה אלימה של השבטים הגרמאניים לשטחים בהם ישבו שבטים מקומיים עוינים. אף שהנדידה החלה לעיתים קרובות במסע צבאי, בעקבותיה באה בדרך כלל השתלבות שלווה למדי במקום אליו פלשו, תוך השתלבות והתמזגות באוכלוסייה המקומית.
אחרי פלישת ההונים באמצע המאה הרביעית, התרחשו עוד מספר פלישות של עמים לא-גרמאניים מערבות אירואסיה ואסיה.
רומי, היסטוריה, הפלישות הגרמאניות, מאות 3-6, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
