נתן גרינשטיין

נתן גרינשטיין (1877 - 1 בינואר 1944) פעיל ציוני וכימאי שנודע בהמצאת שיטה להפיכת אצטילן לאצטאלדהיד, שנקראה על שמו "שיטת גרינשטיין"^[1], שהייתה בשימוש תעשייתי נרחב במשך כ-50 שנה.

נתן גרינשטיין

אין תמונה חופשית
לידה	1877 קובנה, האימפריה הרוסית
פטירה	1 בינואר 1944 (בגיל 67 בערך) חיפה, פלשתינה (א"י)

קורות חייו

גרינשטיין נולד בקובנה ולמד כימיה בקרלסרוהה^[2], בין השאר אצל פריץ הבר^[3]. בתום לימודיו עבד עבור Chemische Fabrik Griesheim-Elektron בפרנקפורט, שלימים הייתה חלק מהאיחוד שיצר את קונצרן אי גה פארבן. בשנת 1907 הוא פרסם מאמר עם חוקר בשם בהרן על ניסויים שהראו ש-V₂O₅ הוא זרז חמצון מאוד יעיל להפיכת אתנול מעורב באוויר לאצטאלדהיד ולחומצה אצטית^[4].

בשנת 1910 הוא המציא שיטה להפיכת אצטילן לאצטאלדהיד בעזרת כספית כזרז^[5]. השיטה הוכנסה לייצור תעשייתי בשנת 1916, והייתה השיטה הראשית לייצור אצטאלדהיד במשך כ-50 שנה^[6]. שיטה זאת סנתזה את האצטאלדהיד וייתרה את הצורך לפרק אותו מתפוחי אדמה^[7]. סביב השיטה התפתחה בגרמניה תעשייה כימית ענפה שייצרה חומצה אצטית, אנהידריד אצטי, אצטון וחומרים נוספים מאצטאלדהיד^[6]. בכתבה בעיתון בתחילת 1920 נמנתה עבודתו עם אלו של פריץ הבר והיינריך קארו כאחראיות להתפתחות של התעשייה הכימית הגרמנית^[7] לאחר מלחמת העולם הראשונה.

בשנת 1913 הגיש גרינשטיין בקשת פטנט שהייתה הראשונה להציג שיטה לייצור חומצה אצטית ישירות מאצטילן ללא הזדקקות לייצור אצטאלדהיד בשלב ביניים^[4]. השיטה מבוססת על תגובה של אצטילן, חמצן ומים בתוספת של כספית כזרז ומבוצעת בנוכחות של חומצה אצטית^[8].

במחצית השנייה של שנות העשרה של המאה ה-20 הוא הסתכסך עם קונצרן אי גה פארבן וניהל עמו משפט שסוקר בהרחבה בעיתונות בגרמניה^[2], על תקפות הפטנט שלו והיותו הראשון שהמציא את "שיטת גרינשטיין"^[9][10].

במקביל לעבודתו הכימית היה חבר מועצת הקהילה היהודית בפרנקפורט ונשיא סניף ההסתדרות הציונית בפרנקפורט^[2]. עוד קודם לכן היה פעיל ציוני בקניגסברג^[11]. בשנת 1925 ביקר בארץ ישראל כדי להשתתף בטקס פתיחת האוניברסיטה העברית^[12]. במרץ 1934 עלה לארץ ישראל^[13] והשתקע בחיפה, בה המשיך במחקריו בכימיה במטרה לפתח בארץ ישראל תעשייה כימית. הוא המציא שיטה לטיהור אלומיניום גופרתי^[14], שהיוותה בסיס להקמת חברת "תעשיות כימיות חיפה". באותה תקופה הוא גם המציא שיטה לייצור תחמוצת ברזל^[15]. הוא נפטר במוצאי שבת, 1 בינואר 1944 בחיפה. הותיר אחריו בן ובת, מרים, שהייתה נשואה לשמואל סמבורסקי^[11]. מותו הפתאומי הביא להפסקת עבודתו המדעית, והפטנטים שלו פקעו בהיעדר מי שישלם עבורם דמי חידוש^[16]. במלאת שנה לפטירתו תרמה אלמנתו את ספרייתו לספרית הטכניון^[17].

עבודתו המדעית

גרינשטיין קיבל מספר פטנטים הנוגעים לתהליכי ייצור חומצה אצטית ואלדול. אלו כוללים:

• פטנט ארצות הברית 1081959 על שיטה לזירוז ייצור חומצה אצטית מאלדהידים בחמצון^[18]
• פטנט ארצות הברית 1234156 על שיטה לייצור אלדול מאצטאלדהיד^[19]
• פטנט ארצות הברית 1437139 על שיטה לייצור אלדול מאצטאלדהיד^[20]
• פטנט קנדי 228438 על שיטה לייצור Butyl aldehyde ובוטנול מ-Crotonaldehyde ומימן^[21]

חלק מעבודתו המדעית נגעה לזרז הכספית. פטנטים שהגיש בתחום זה כוללים:

• פטנט ארצות הברית 1185499 על שיטה לחידוש זרז כספית לאפשר המשך שימוש בו^[22]
• פטנט ארצות הברית 1431301 על שיטה להארכת חיי זרז כספית (יחד עם פאול ברגה)^[23]
• פטנט ארצות הברית 1477951 על שיטה להארכת חיי זרז כספית^[24]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נתן גרינשטיין בוויקישיתוף