סדקו ססקי

סַדַקוֹ סַסַקִי (ביפנית: 佐々木 禎子; ‏7 בינואר 1943 – 25 באוקטובר 1955) הייתה גיבורה לאומית יפנית וסמל לשלום עולמי. ססקי נפגעה במתקפה האטומית על הירושימה ועקב כך חלתה בלוקמיה. היא קיפלה אלף עגורי אוריגמי, עקב אגדה יפנית שכך יתגשמו משאלותיה. לפי הסופרת אלינור קואר ססקי, שביקשה שלום עולמי, הספיקה לקפל רק 644 עגורים לפני מותה, ואת היתר השלימו חברותיה.

סדקו ססקי
佐々木禎子

לידה	7 בינואר 1943 הירושימה, יפן
פטירה	25 באוקטובר 1955 (בגיל 12) בית החולים בהירושימה של הצלב האדום ובית החולים לשורדי הפצצה האטומית, יפן
מדינה	האימפריה היפנית
השכלה

יפן זהו שם יפני; שם המשפחה הוא ססקי.

ביוגרפיה

ססקי נולדה וגדלה בהירושימה שביפן.

בהיותה בת שנתיים ססקי נפגעה מפצצת האטום "ילד קטן" שהוטלה על העיר במתקפה האטומית על הירושימה ב-6 באוגוסט 1945, ובעקבות נזקי הקרינה הרדיואקטיביות שספגה מההפצצה, אובחנה ססקי כחולה בלוקמיה חריפה של בלוטת הלימפה ב-21 בפברואר 1955, ואושפזה כמטופלת בבית החולים של הצלב האדום בהירושימה.

לאחר שרופאיה העריכו כי נותרה לה רק שנה לחיות, החליטה ססקי לקפל אלף עגורי אוריגמי, וזאת בהתבסס על האמונה השינטואיסטית כי קיפול מספר זה של עגורים יביא להגשמת משאלת לב של המבקש. לפי המיתוס שהתפרסם בספר "סדקו ואלף עגורי הנייר" (Sadako and the Thousand Paper Cranes) של הסופרת אלינור קואר ונפוץ ביפן ובשאר העולם, ססקי קיפלה את העגורים מתוך משאלה לשלום עולמי, אולם היא נפטרה לאחר שקיפלה רק 644 עגורים, וחברותיה השלימו את מלאכת קיפול יתרת העגורים. במציאות, הצליחה ססקי לקפל אלף עגורים, ומשראתה שמשאלתה להבריא לא מתגשמת המשיכה לקפל עגורים נוספים עד יום מותה^[1].

מורשת

סיפורה של ססקי עורר הדים רבים ועגורים מקופלים הפכו מאז לסמל של תנועות שלום רבות ברחבי העולם. בפארק השלום בהירושימה הוצבה אנדרטה לזכרה של ססקי.

• 
  ילדים יפנים מקדישים אלף עגורי אוריגמי באנדרטה לזכר סדקו ססקי, פארק השלום בהירושימה
• 
  עגורים מאוריגמי

ראו גם

• סדקו רוצה לחיות - ספר שנכתב על ידי הסופר האוסטרי קרל ברוקנר

לקריאה נוספת

• קרל ברוקנר, סדקו רוצה לחיות!, מסדה, 1968.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סדקו ססקי בוויקישיתוף

• הוראות להכנת עגור אוריגמי (באנגלית)
• סדקו ססקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)