מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סוכנות החלל הישראלית (סל"ה - הסוכנות הישראלית לניצול החלל, ידועה בחו"ל גם כ-Israel Space Agency - ISA) היא גוף ממשלתי שפועל במשרד המדע והטכנולוגיה. מטרתה להתוות תוכניות ודרכי פעולה לקידום המטרות הלאומיות האזרחיות של ישראל בתחום החלל, וכן לתאם בין הגופים השונים העוסקים בחקר החלל בישראל, לצרכים מדעיים ומסחריים.
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
תחום שיפוט | ישראל |
משרד אחראי | משרד המדע והטכנולוגיה |
תאריך הקמה | 1983 |
מנהל | אורי אורון[1] |
יו"ר | פרופ' דן בלומברג[2] |
מטה מרכזי | דרך מנחם בגין 52, תל אביב |
סוכנות החלל הישראלית | |
תוכנית החלל הישראלית החלה עם שיגור הרקטה שביט 2 לחלל ב־5 ביולי 1961, לצורכי מחקר[3]. לאחר שיגור שביט 2 פורסם שיבצעו שיגורים של רקטות נוספות, לצורך מחקר על הסטרטוספירה והיונוספירה לצורכי מדע[4]. אולם אחר כך, במשך שנים רבות לא קודמה תוכנית החלל הישראלית.
בשנת 1981 הושקה תוכנית הלוויינים הישראלית, כאשר ראש אגף המודיעין, האלוף יהושע שגיא, הקציב חמישה מיליון דולר לבדיקת היתכנות פרויקט לבניית משגר לוויינים, לוויינים ומצלמות טלסקופיות[5]. בנוסף אושרה הקמתה של מנהלת תוכנית החלל. במקביל, כתגובה לפרויקט "לוויין התקשורת הערבי" - Arabsat, יוזמה של הליגה הערבית שהושקה ב-1976 (אנ')[6], קבוצה בראשות מאיר עמית (לשעבר ראש המוסד ושר התקשורת) עם יזמים נוספים ביקשה לשגר לוויין תקשורת ישראלי (לימים פרויקט סדרת הלוויינים "עמוס")[7][8].
באפריל הוקמה 1983 סוכנות החלל הישראלית במסגרת משרד המדע והפיתוח שהוקם שנה קודם, ביוזמת שר המדע יובל נאמן[9], במטרה, בין השאר לשמש כמסווה לפעילות הסודית לפיתוח פרויקט לוויין הריגול הישראלי[5].
בשנת 1984 הוחלט על הקמת מוקד הידע הלאומי בנושא חלל בתע"א, ונחתם חוזה בין התעשייה האווירית ומשרד הביטחון לפיתוח תשתיות ופרויקט לוויין תצפית ראשון[10]. הוקמה מינהלת פרויקט בתע"א שבראשה עמד במשך שנים רבות משה בר-לב.
באוגוסט 1985 הודיע דרור שדה, ראש סוכנות החלל הישראלית, כי ישראל מתכננת לשגר לוויין[11].
ב־19 בספטמבר 1988 שוגר "אופק 1", הלוויין הישראלי הראשון בחלל[12]. על־פי ההודעות הרשמיות, נועד אופק 1 לבדוק את יכולתה של ישראל להכניס לוויין למסלול סביב כדור הארץ ולבחון את מערכותיו בתנאי חלל. גם הלוויין השני בסדרה, "אופק 2", היה לוויין ניסוי ששוגר באפריל 1990. לאחר שיגורו הכריז שר הביטחון משה ארנס כי בקרוב ישראל תשגר לוויין בעל יכולת מודיעינית[13]. אולם רק לאחר חמש שנים ושני שיגורים כושלים שוגר "אופק 3" באפריל 1995[14].
ב-1997 הוקמה ביוזמת התעשייה האווירית ושותפים נוספים חברת "אימאג'סאט אינטרנשיונל", המפעילה את סדרת של לווייני הצילום המסחריים "ארוס", על בסיס הטכנולוגיה של סדרת לוויני "אופק"[15].
ב-27 ביולי 2005 התכנסה הוועדה המנחה של סל"ה ואישרה את חזון הסוכנות:
מטרות-העל במימוש החזון הן:
שם | שנות כהונה |
---|---|
דרור שדה | |
דוד אביר | 1985 - 1987 |
עקיבא בר-נון | 1989 – 1993[16] |
מרסל קליין | 1994 |
אבי הר-אבן | ינואר 1995 – ספטמבר 2004[17] |
צבי קפלן | ספטמבר 2004 – ספטמבר 2011[18] |
מנחם קידרון | ינואר 2012 – 2015[19] |
אבי בלסברגר | מאי 2016[20] – אוגוסט 2021 |
אורי אורון | ספטמבר 2021[1] - הווה |
שם | שנות כהונה |
---|---|
יובל נאמן | 1983 – 2005[21] |
יצחק בן ישראל | 2005[21][22] – 2022 |
דן בלומברג | 2022[2] - הווה |
לסוכנות החלל הישראלית הסכמי שיתוף פעולה חתומים עם סוכנויות החלל של: צרפת (CNES), ארצות-הברית (NASA), קנדה (CSA), הודו (ISRO), גרמניה (DLR), אוקראינה (NSAU), רוסיה (Roscosmos), הולנד (NLR) וברזיל (AEB). ב-2001 אף נערכו מגעים לצירוף ישראל לסוכנות החלל האירופית[23].
בספטמבר 2003 חתמה סוכנות החלל הישראלית על הסכם שיתוף פעולה עם סוכנות החלל ההודית, במטרה לשגר טלסקופ המסוגל לקלוט קרניים אולטרה-סגולות[24].
ביוני 2009, סוכנויות החלל של ישראל ואיטליה חתמו על הסכם שיתוף פעולה בפיתוח לווייני תקשורת[25].
ביולי 2018, במהלך ביקורו של ברנדסטיין ג'ם ראש סוכנות החלל נאס"א בישראל, נחתם הסכם להעמקת שיתוף הפעולה בין נאס"א לסוכנות החלל הישראלית[26].
בינואר 2022 סוכנות החלל הישראלית הצטרפה לתוכנית ארטמיס בהובלת נאס״א[27].
כחלק מתפקידה, סוכנות החלל הישראלית מקדמת ותומכת בפרויקטים רבים בתחום החלל בישראל, כולל שיתופי פעולה בינלאומיים ובהם:
נכון ל-2022 היו שני טייסי חלל ישראלים.
ב-16 בינואר 2003, כתוצאה של תיאום בין סל"ה ונאס"א, יצא לפועל פרויקט האסטרונאוט הישראלי. האסטרונאוט הנבחר היה אל"ם אילן רמון. משימתה של מעבורת החלל קולומביה ארכה 16 יום, בהם היה רמון אחראי על תפעול ניסויים ישראלים נבחרים אשר נשלחו על המעבורת[34]. בין הניסויים היה ניסוי MEIDEX וניסוי הגן הכימי. ב־1 בפברואר 2003, כ-16 דקות לפני הנחיתה התפרקה המעבורת באטמוספירה, וכל צוות המעבורת נספה.
ב־8 באפריל 2022 בשעה 18:17 שעון ישראל, יצא לחלל איתן סטיבה, הישראלי השני בחלל בתולדות ישראל, הטיסה הייתה טיסה פרטית מטעם אקסיום. סוכנות החלל הישראלית וקרן רמון חברו לאיתן סטיבה במסגרת משימת רקיע[35] ושלחו עימו עשרות ניסויים שבוצעו בתחנת החלל הבינלאומית.[36]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.