סופרוניוס

סוֹפְרוֹנְיוּס (ביוונית: Σωφρόνιος;‏ 560, דמשק – 11 במרץ 638, ירושלים) היה הפטריארך האחרון של ירושלים בתקופה הביזנטית.^[1] כיהן בין השנים 634–638.^[2] זכרונותיו מהווים מקור היסטורי חשוב ביותר לתקופה זו.

סופרוניוס
Σωφρόνιος

לידה	560 האימפריה הביזנטית דמשק, האימפריה הביזנטית
פטירה	11 במרץ 638 (בגיל 78 בערך) ירושלים, ח'ליפות ראשידון
מדינה	האימפריה הביזנטית
השקפה דתית	נצרות אורתודוקסית
פטריארך ירושלים 634–638 (כ־4 שנים) → מודסטוס

בעת כיבוש ירושלים בידי הפרסים בשנת 614, ברח סופרוניוס ממדבר יהודה למצרים. בשנת 619 הוא הצטרף למנזר תאודוסיוס שבמדבר יהודה. בשנת 634 התמנה לפטריארך ירושלים (במקום מודסטוס) והחזיק בתפקיד זה בזמן הכיבוש הערבי של ארץ ישראל בשנת 636.^[3] נאמר עליו כי מת מצער מיד לאחר כניעתה של ירושלים למוסלמים בשנת 638,^[2] בתחילתה של התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל. סופרוניוס עמד בראש מקבלי פניו של הח'ליפה עומר בן אל-ח'טאב, שהגיע לירושלים כדי לקבל את כניעתה.^[2]

סופרוניוס כתב שתי קינות ("אנאקראונטיקון", Anacreontica) על ירושלים בעקבות הכיבוש הפרסי, שמשמשות מקור להבנת מאורעות הכיבוש. בקינה אחת הוא מתאר את הקרב ואת הטבח שעשו הפרסים בתושבי העיר, ובקינה השנייה הוא מתאר את נפילת הצלב הקדוש בידי ח'וסרו השני ואת החזרתו לירושלים.^[3]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סופרוניוס בוויקישיתוף

• סופרוניוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)