שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
סמר בדאווי
פעילת זכויות אדם סעודית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
סמר מוחמד בדאווי (בערבית: سمر بدوي; נולדה ב-28 ביוני 1981) היא פעילת זכויות אדם סעודית הפועלת בעיקר למען זכויותיהן של נשים בערב הסעודית. בדאווי ניהלה מספר מאבקים עיקריים למען הנשים: מאבק נגד הצורך של נשים לקבל את הסכמתו של האפוטרופוס לגבי החלטות בתחומי חייהן כולל נישואים (הסכמה הנדרשת לפי חוקי השריעה)[1], מאבק למען הזכות לנשים לבחור ולהיבחר, מאבק למען היתר נהיגה לנשים. בשנת 2012, הוענק לבדאווי אות האומץ הנשי הבינלאומי על ידי מחלקת המדינה של ארצות הברית[2].
Remove ads
המעמד האישי של האישה בערב הסעודית
סכם
פרספקטיבה
ערך מורחב – מעמד האישה בערב הסעודית
האסלאם והשריעה מהווים את הבסיס לחוקי הממלכה הסעודית כולל חוק המעמד האישי. לפי דו"ח האו"ם משנת 2009, החברה בממלכה הסעודית היא חברה מופרדת מגדרית. ההפרדה קיימת במקומות העבודה, חינוך, השכלה גבוהה, מסעדות, בתי קפה ועוד. ההפרדה במקומות העבודה מפלה נשים ולעיתים אף מונעת מהן לאייש משרות מסוימות מכיוון שפיזית אין אפשרות להפרדה זו. בהסתמך על חוקי השריעה ופרשנותם, לכל אשה בממלכה הסעודית חייב להיות גבר אפוטרופוס המוסמך לקבל החלטות חשובות בנושאים הקשורים לחייה[3]. האפוטרופוס של האשה יכול להיות אביה, אחיה, בעלה או אפילו בנה[4]. לפי דו"ח האו"ם, נשים בערב הסעודית נדרשות לקבל את רשות האפוטרופוס שלהן ליציאה מהבית, הוצאת דרכון, היתר נסיעה מחוץ לגבולות הממלכה, לימודים בארצות אחרות, נישואים, גירושים, ניתוחים בתחום המיני ובעיקר ניתוחים הנוגעים לרבייה. אף על פי שלפי החוק הסעודי לנשים יש זכות לפתוח עסק, לבצע פעולות פיננסיות, להיות בעלות רכוש, לרשת ולבצע החלטות בנוגע להשכלה ללא הצורך לקבל את אישורו של האפוטרופוס, לרוב המוסדות דורשים לקבל את אישורו של האפוטרופוס לביצוע פעולות אלו. לנשים אף אין תעודת זהות, דבר המגביל את חירותן ומגביר את תלותן בגבר[3]. החל משנת 2012 גברים מקבלים הודעות טקסט מרשויות ההגירה כאשר נשותיהם עומדות לעזוב את הממלכה. הודעות אלה נשלחות אפילו אם הן טסות עם בעליהם. כאשר נשים מבקשות לטוס הן נדרשות להציג אישור חתום על ידי האפוטרופוס לרשויות ההגירה שלהן[5]. נשים רבות אף סובלות מסוגים שונים של אלימות אך מעטות מהן מתלוננות. זו אחת הסיבות שקשה להעריך את היקף התופעה. חוקי הגירושים לגברים ונשים בממלכה נוהגים על-פי חוק המעמד האישי השריעי ולפיכך אינם שווים. גבר המעוניין להתגרש אינו זקוק להציג עילה מסוימת לגירושים ואילו האישה נדרשת. כאשר האישה יוזמת הגירושים, ההליך ארוך ולעיתים בית המשפט לא מאשר אותם. במקרה של גירושים, בנים עד גיל 9 ובנות עד גיל 7 יכולים להישאר בחזקת האם ולאחר מכן יועברו לחזקת האב. אם האב נפטר, הילדים יועברו לחזקת משפחתו. במקרים מיוחדים כאשר הילדים נשארים אצל האם מעבר לגילאים אלו, עדיין החזקה החוקית היא של האב[6].
מאז שנת 2015 ניתן לראות שינוי במצב הנשים בערב הסעודית. תחומי תעסוקה חדשים נפתחים עבורן. למשטרה הדתית, שבעבר יכלה לאכוף חוקים הקשורים ללבוש נשים והפרדה מגדרית בספרה הציבורית, אין את הסמכות לרדוף ולעצור אזרחים. נשים מורשות להיכנס לאצטדיונים ולעסוק בספורט וכן לנהוג (טרם הוקמו בתי ספר לנהיגה לנשים). באולימפיאדת לונדון אשר התקיימה בשנת 2012 השתתפו לראשונה נשים מערב הסעודית. למרות שינויים אלה, נכון לחודש דצמבר 2017 טרם חל שינוי ממשי בנושא האפוטרופסות[7].
Remove ads
מאבקה של בדאווי במוסד האפוטרופסות בערב הסעודית
סכם
פרספקטיבה
מאבקה של בדאווי במוסד האפוטרופסות נובע מנסיבות חייה. אמה של בדאווי מתה מסרטן כאשר בדאווי הייתה בת 13 והיא נותרה להתגורר עם אביה אשר ככל הנראה התעלל בה[8]. במרץ 2008, ברחו בדאווי ובנה מבית אביה למעון לנשים מוכות בג'דה. כתגובה, אביה של בדאווי שהיה האפוטרופוס שלה, הגיש נגדה תביעה בגין אי צייתנות תחת חוק המעמד האישי הסעודי אך התובע הסעודי הציבורי החליט שלא לתבוע את בדאווי. בשנת 2009, אביה שוב הגיש נגדה תביעה בגין אי צייתנות. ביוני 2009 הוצא נגד בדאווי צו מעצר כיוון שלא הגיעה למספר דיונים משפטיים בגין התביעה שאביה הגיש נגדה. ביולי 2009 עזבה את המעון לנשים מוכות ועברה לגור עם אחיה, ראיף בדאווי (رائف بدوي) (אנ'), מתוך תקווה שבביתו תהיה מוגנת. בדאווי הכירה גבר וביקשה להתחתן עימו אך אביה סירב להתיר לה להתחתן והיא החליטה להגיש נגדו תביעה. ב-4 באפריל 2010, כאשר בדאווי הגיעה לדיון בבית המשפט בנוגע לתביעה שלה נגד אביה, היא נעצרה בגלל הצו שהוצא נגדה בגין אי צייתנות. ביולי 2010 פסק בית המשפט לטובתה, בתביעה שלה נגד אביה, בטענה שלא אישר לה להינשא לבחיר ליבה[1]. ב-24 באוקטובר 2010 בדאווי הגישה עתירה לארגון זכויות האדם בה ביקשה שאביה לא יהיה האפוטרופוס שלה ושהיא תקבל היתר נישואין[9]. פעילי זכויות אדם מערב הסעודית ומחוצה לה ניהלו קמפיין למען שחרורה של בדאווי וטענו שמאסרה הוא דוגמה לניצול לרעה של חוק המעמד האישי הסעודי. בדאווי שוחררה ממעצר ב-25 באוקטובר 2010 ובית המשפט קבע שדודה של בדאווי מצד אביה יהיה האפוטרופוס שלה[10]. בדאווי התחתנה עם עורך דינה, וליד אבו אל-ח'יר (وليد أبوالخير) (אנ') ונולדה להם בת[8].
Remove ads
המאבק למען זכות הבחירה לנשים בערב הסעודית
בשנת 2011, ביקשה בדאווי להירשם כבוחרת וכמועמדת בבחירות המקומיות וכאשר הדבר נמנע ממנה היא הגישה תביעה נגד הרשויות. בדאווי הגישה את התביעה ל-Grievances Board (השם בערבית: Diwan Al Mazalem), ועדה שיפוטית עצמאית שאינה פועלת לפי חוקי השריעה וכפופה ישירות למלך הסעודי. בדאווי ציטטה חוקים מ הכתב הערבי לזכויות האדם האוסרים אפליה וטענה שבערב הסעודית לא קיים חוק המונע מנשים לבחור ולהיבחר ולכן הסירוב לאפשר לה לבחור אינו חוקי. ב-27 באפריל 2011, הסכים בית המשפט לשמוע את תביעתה אך החלטתו הסופית הייתה שאין לה בסיס לתביעה[11]. כתגובה לסירוב הרשויות, הקימו עשרות נשים קבוצות בפייסבוק בדרישה להענקת זכות בחירה לנשים. מספר חודשים לאחר מאבקה של בדאווי, הכריז עבדאללה, מלך ערב הסעודית שלנשים תינתן זכות לבחור ולהיבחר בבחירות המקומיות שנועדו להתקיים בשנת 2015[12]. בבחירות המקומיות שהתקיימו בשנת 2015, נבחרו 17 נשים במספר ערים במחוזות שונים בממלכה. בבחירות הצביעו 1.32 מיליון גברים ו-130 אלף נשים[13].
המאבק למען היתר נהיגה לנשים
עד 2017 ערב הסעודית הייתה המדינה היחידה בה לא הותר לנשים לנהוג. במהלך השנים פקידים סעודים ואנשי דת הסבירו איסור זה בטענה שנהיגת נשים תוביל להפקרות ותפגע בתא המשפחתי[14]. בשנים 2011–2012 בדאווי השתתפה במאבק למתן היתר נהיגה לנשים. היא עזרה לנשים שנתפסו נוהגות בהתמודדות עם המשטרה ובבתי משפט. בדאווי טענה שאין בסיס חוקי לאי מתן היתר נהיגה לנשים[11]. בפברואר 2012 הגישו מנאל א-שריף ובדאווי תביעה נגד משרד הפנים עקב סירובו להנפיק להן רישיון נהיגה[15]. בעקבות סירוב זה צוטטה בדאווי במאמר בסיאטל טיימס בתיאורה את מצב הנשים בסעודיה ”... אנו נמצאות בשוליים בכל הקשור לזכויות בסיסיות. הם חושבים שאם יתנו לנו מספר זכויות פוליטיות, נהייה מרוצות ונשתוק”[16].
ב-26 בספטמבר 2017, הוציא סלמאן, מלך ערב הסעודית, צו מלכותי שלפיו הנשים בממלכה יוכלו להוציא רישיונות נהיגה. צו זה קיבל אישור של רוב חברי המועצה הדתית הבכירה בערב הסעודית ונעשה תוך הקפדה על חוקי השריעה[17].
Remove ads
הכרה בינלאומית

ב-8 במרץ 2012, העניקה מחלקת המדינה של ארצות הברית לבדאווי את אות האומץ הנשי הבינלאומי[18]. הטקס התקיים בהשתתפות מזכירת המדינה דאז, הילרי קלינטון ואשת נשיא ארצות הברית, מישל אובמה. האות הוענק לה על כל מאמציה ופעילותיה למען קידום זכויות נשים בתחום המעמד האישי של האישה בערב הסעודית וזכות הנשים להצביע. בנוסף, היא צוינה כאשה הראשונה שהגישה תביעה נגד אביה בנוגע לחוק המעמד האישי הסעודי וכן הגישה עתירה למען זכות הבחירה לנשים בערב הסעודית[19].
ב-17 בספטמבר 2015, העניקה קרן הראנט דינק לבדאווי את פרס The seventh International Hrant Dink Awards[11]. הפרס מוענק לאנשים פרטיים וגופים מרחבי העולם אשר פועלים למען עולם חופשי מאפליה, גזענות ואלימות תוך נטילת סיכונים אישיים[18].
Remove ads
השתתפות בכנסים בינלאומיים ואיסור יציאה מערב הסעודית
בספטמבר 2014, בדאווי השתתפה באספה של מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם שהתכנסה בז'נבה, שווייץ. מטרת אספה זו הייתה להעלות את המודעות לפגיעה בזכויות אדם בבחריין ובערב הסעודית. בדאווי נאמה באספה על מצב זכויות האדם בערב הסעודית ועל מאסרו של בעלה. בדאווי טענה כי בארצה פעילי זכויות אדם מואשמים בטרור. במהלך נאומה, נציגי ערב הסעודית ניסו להשתיק אותה ללא הצלחה[20].
ב-3 בדצמבר 2014 בדאווי הגיעה לנמל התעופה הבינלאומי המלך עבד אל-עזיז בג'דה כדי לטוס לכנס זכויות האדם האירופאי בבריסל בלגיה, שבו הוזמנה להשתתף. בנמל התעופה נאמר לה שמשרד הפנים אסר את יציאתה מהממלכה לזמן בלתי מוגבל[21]. בעקבות איסור זה, האיחוד האירופאי פנה לרשויות בערב הסעודית וביקש לקבל הבהרות לגבי סיבת האיסור[22].
Remove ads
המאסר בשנת 2016
ב-12 בינואר 2016, לפי פרסום של ארגון אמנסטי אינטרנשיונל, בדאווי זומנה לתחנת המשטרה בג'דה עם בתה בת השנתיים ונעצרה על ידי המשטרה. היא תושאלה במשך ארבע שעות לגבי ניהול חשבון הטוויטר של ואליד אבולח'ייר, בעלה לשעבר השוהה בכלא. חשבון טוויטר זה שימש כפלטפורמה לאנשים הפועלים לשחרורו. בתום התשאול, בדאווי הועברה לבית הכלא זבן אשר בג'דה[23]. מרכז החקירות (אנ'), ארגון אמריקאי ללא מטרות רווח, פנה למחלקת המדינה בארצות הברית בבקשה לפעול דיפלומטית לשחרורה של בדאווי[24]. פיליפ לותר, מנהל תוכנית מזרח תיכון וצפון אפריקה בארגון אמנסטי אינטרנשיונל אמר בתגובה למעצרה של בדאווי: "מעצרה של סמר בדאווי היום הוא נסיגה מדאיגה בזכויות האדם בערב הסעודית ומייצג את הפעולות הקיצוניות בהן מוכנות הרשויות לנקוט על מנת להטריד ולאיים על מגיני זכויות אדם במטרה להשתיק אותם"[25]. ב-13 בינואר 2016 בדאווי התייצבה בבית המשפט אך שוחררה ללא אישומים[26].
Remove ads
מעצר מחודש
ב-1 באוגוסט 2018 בדוואי נעצרה שוב על ידי השלטונות בערב הסעודית יחד עם פעילות פמיניסטיות אחרות. ממשלת קנדה מחתה כנגד מעצר זה, בעקבות כך גירשה ערב הסעודית את השגריר הקנדי והכריזה עליו כאישות בלתי רצויה, והחזירה את השגריר שלה מקנדה[27].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads