עיפה

עֵיפָה הוא דמות מקראית, בנו בכורו של מדין ונכדם של אברהם וקטורה. לעיפה היו ארבעה אחים: עפר, חנך, אבידע ואלדעה.^[1][2]

עיפה

אב	מדין

אזכורים בתנ"ך

עיפה מוזכר ברשימת צאצאי אברהם וקטורה כבן של מדין^[1]:

”וּבְנֵי מִדְיָן עֵיפָה וָעֵפֶר וַחֲנֹךְ וַאֲבִידָע וְאֶלְדָּעָה כָּל אֵלֶּה בְּנֵי קְטוּרָה”

עיפה מופיע גם ברשימה המקבילה בדברי הימים^[2].

עיפה מוזכר בנבואת ישעיהו יחד עם מדין^[3]:

”שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ וּתְהִלֹּת יְהוָה יְבַשֵּׂרוּ”

בדברי הימים מופיעים שני אנשים נוספים שנושאים את השם עיפה: פילגש של כלב בן יפונה^[4] ובן של יהדי^[5], מצאצאי כלב. היו שכתבו שהשימוש בשמות אלו מצביע על יחסי קרבה בין בני כלב ושבטי המדינים.^[6]

זיהוי

בתרגום השבעים מתועתקת האות ע שבעיפה כ-ע' חיכית, כך שהשם עיפה נשמע דומה לשבט Khaiapa המופיע בכתובות של מלכי אשור. שבט זה מופיע בכתובת של תגלת-פלאסר השלישי כשבט נוודים שנכנע לפניו בעת מסעו לסביבת ארץ ישראל. בכתובת של סרגון השני מוזכר השבט בין ארבעה שבטים שהוכו בידי אשור וחלקם הוגלו לשומרון. פרופ' ישראל אפעל כותב באנציקלופדיה מקראית שהם שכנו כנראה בצפון ערב, באזור מדין^[6]. היו שזיהו אותה כמתגוררים באזור אל-מדינה^[7].