על גשר אירופה (גוסטב קייבוט)

על גשר אירופה (בצרפתית: Sur le Pont de l’Europe) הוא ציור שמן על בד מאת הצייר הצרפתי גוסטב קייבוט, שנוצר בשנים 1876–1877. היצירה מתארת סצנה עירונית בפריז על גשר אירופה, המשקיף לעבר תחנת סן-לאזאר. הציור נחשב לאחת מיצירותיו החשובות של קייבוט ומשקף את עיסוקו בחיים המודרניים והמרחב האורבני של סוף המאה ה-19. הציור מוצג כיום במוזיאון קימבל לאמנות.

על גשר אירופה

מידע כללי
צייר	גוסטב קייבוט
תאריך יצירה	שנות ה־70 של המאה ה־19
טכניקה וחומרים	קנבס, צבע שמן
נתונים על היצירה
זרם אמנותי	אימפרסיוניזם
מספר יצירה	AP 1982.01 (מוזיאון קימבל לאמנות)
מיקום	מוזיאון קימבל לאמנות, Brame & Lorenceau Gallery

תיאור היצירה ומבנה

הציור "על גשר אירופה" כמעט מונוכרומטי, והגוונים הכחולים השולטים בו יוצרים תחושת קור חזותית, התואמת לתנאים שבהם עומדות הדמויות. משמאל מופיע גבר עם צווארון מורם, ולצדו הדמות המרכזית, כאשר גבם מופנה זה מזה; שניהם לבושים באופן זהה. ייתכן שהדמיון ביניהם מרמז על אחידותה של החברה העירונית המודרנית, בדומה למה שמאפיין את ההנדסה התעשייתית של הגשר — עם מעקות, קורות ועמודים שיוצרו מראש. קייבוט אימץ את המבנה הגאומטרי של הגשר כבסיס להרכב התמונה: עמוד תומך אחד חוצה את הציור לאורכו ומחלק אותו לשתי קשתות, שכל אחת מהן מחולקת שוב באלכסונים תומכים. האנושיות של הדמויות באה לידי ביטוי ביכולת שלהן לחרוג מהסימטריה הנוקשה של הסביבה.^[1]

סגנון ופרשנות

סדרת התמונות של מונה, שצוירה בתחילת 1877 ומתארת את תחנת סן-לאזאר, הוצגה בתערוכה האימפרסיוניסטית השלישית באותה שנה. גשר אירופה, המופיע ביצירתו של קייבוט מאותה תקופה, משקיף על התחנה. קייבוט רכש שלוש מגרסאותיו של מונה, וייתכן כי נמנע מלהציג את ציורו באותה תערוכה כדי שלא להתחרות.

למרות קשריו הקרובים עם אמנים כמו מונה ורנואר, שנודעו בשימושם במכחול חופשי ובצבעים עזים, קייבוט נטה לסגנון שמרני יותר, המתאפיין בדיוק רישומי, קומפוזיציה קפדנית ונושאים עירוניים מאופקים. סגנונו קרוב יותר לזה של אדגר דגה, חבר נוסף בתנועת האימפרסיוניזם, ששילב בתמונותיו תצפיות עירוניות קרות ותחושות ניכור עדין.

הציור "על גשר אירופה" כמעט מונוכרומטי — הגוונים הכחולים השולטים בו מתכתבים עם תחושת הקור החורפי בו ניצבות הדמויות. שתי הדמויות המרכזיות, הלבושות באופן זהה ועם גב מופנה זו לזו, משדרות תחושת ריחוק ועקביות צורנית, שייתכן ומשקפת את אחידותה של החברה המודרנית. מבנה הגשר, עם קשתות מתכתיות, עמודים וחיזוקי פלדה מצולבים, מחלק את הקומפוזיציה באופן סימטרי ומודגש, בעוד שהנוכחות האנושית שוברת את הסדר ומעניקה חיות לסביבה המכנית.

השילוב הזה מדגיש את המתח שבין ההנדסה המודרנית לבין הקיום האנושי בעיר – קייבוט אינו חוגג את העיר, אלא מציג אותה כמרחב שיטתי, צפוי ולעיתים מנוכר, שבו היחיד מנסה לשמר את זהותו בתוך מערכת קבועה של צורות, קווים וגבולות.^[1]

הקשר היסטורי

גשר אירופה משקיף על תחנת הרכבת סן-לאזאר, אשר תועדה בציורים רבים של קלוד מונה בתחילת שנת 1877. סדרת ציורים זו הוצגה בתערוכה האימפרסיוניסטית השלישית באותה שנה. ייתכן שקייבוט, שרכש שלוש מהגרסאות של מונה לנושא התחנה, נמנע מהצגת יצירתו "על גשר אירופה" באותה תערוכה כדי שלא להתחרות. בנוסף להיותו צייר, גוסטב קייבוט היה הפטרון החשוב ביותר של האימפרסיוניסטים בשנותיהם הראשונות. הוא הוזמן להשתתף בתערוכה הקבוצתית השנייה בשנת 1876, ובאותה שנה ניסח צוואה בה התחייב להוריש למדינה את האוסף השנוי במחלוקת של יצירות האמנים שתמך בהם. יצירות אלו מהוות כיום את גרעין האוסף של מוזיאון ד'אורסה בפריז.^[1]