עסקי השעשועים

עסקי השעשועים (באנגלית: Show business; מאז 1945‏^[1] גם בקיצור show biz או showbiz, שואוביז) הם מונח המתייחס לעסקי הבידור, בעיקר בידור קל.^[1] המונח מתייחס לכל ההיבטים של תעשיית הבידור, החל מההיבט העסקי (לרבות מנהלים, סוכנים, מפיקים ומפיצים) וכלה בהיבטים היצירתיים (לרבות אמנים, שחקנים, סופרים, מוזיקאים וטכנאים). המונח היה בשימוש נפוץ לאורך המאה ה-20, אבל השימוש הראשון הידוע במונח הוא כבר בשנת 1850.^[2] באותו הזמן, ובמשך כמה עשורים שלאחר מכן, המונח כלל תמיד את הא הידיעה.^[1] במחצית השנייה של המאה ה-20 המונח רכש לעצמו איכות נוסטלגית, אבל המונח עדיין נמצא בשימוש פעיל.

הופעות הן חלק מתעשיית הבידור

סוגי עסקים

אומנויות הבמה

ערכים מורחבים – אמנות הבמה

ראו גם – קולנוע, תיאטרון, בלט, הופעת מחול, סטנד-אפ, במה פתוחה, מספר סיפורים, קרקס, תיאטרון בובות, צלם, טכנאי קול, עוזר מקליט, שחקן, דיבוב, חקיין, קומיקאי, שחקן משנה, פעלולן, כפיל, ניצב, זמר, רקדן, רקדן רקע, מנצח, תזמורת, מנחה, שדרן רדיו, צוות בידור, להקה צבאית

תחום אומנויות הבמה רחב עם אפשרויות ענפות לקריירה גם בקדמת הבמה.

אומנויות המכחול

ערכים מורחבים – קליגרף, קומיקס, סופר, משורר, מתרגם, חרזן, צייר, מעצב גרפי

אמוניות הכתיבה משתנות מציור, עיצוב וקליגרפיה ועד כתיבת ספרים ושירה.

טלוויזיה

ערך מורחב – תוכנית טלוויזיה

ראו גם – סדרת ילדים, וידאו קליפ, חדשות, תוכנית מציאות, סרטון פרסומת, חסות מסחרית, ערוץ ספורט

תעשיית הטלוויזיה היא עסק בידור עצום ודינמי, שהתפתח באופן דרמטי עם הזמן. תעשייה שעוסקת ביצירה, הפקה, הפצה ושידור של תוכן ויזואלי וקולי לקהל רחב. עסק ייצור בו קונים ומוכרים (אולפנים, רשתות, מפרסמים ושירותי סטרימינג). שחקנים מרכזיים בתעשייה הם: אולפנים, רשתות, שירותי סטרימינג, מפרסמים וסוכני כישרונות. בשנים האחרונות לאור ריבוי ערוצי הטלוויזיה כמו עליית שירותי הסטרימינג בפועל מתבצע תהליך של התפזרות קהל, שהובילה לניסיון הרחבת קהל המשתמשים ברמה הבינלאומית כמו הגדלת תקציבי ההשקעות בהפקות.

תעשיית המוזיקה

ערך מורחב – תעשיית המוזיקה

ראו גם – כליזמר, די ג'יי, מפיק מוזיקלי, מלחין, מוזיקאי, זמר, פייטן, פזמונאי, מופע חימום, זמר רקע, רקדן רקע

תעשיית המוזיקה היא התעשייה שמגלגלת הכי הרבה כסף אחרי תעשיית אומנויות הבמה, תוך קידום מגוון תרבותי.^{[דרוש מקור]} התעשייה מתחילה מנגינה בכלי נגינה שונים ועד ז'אנרים מוזיקליים שונים כמו: חזנות, מוזיקה ערבית, מוזיקה מזרחית, מוזיקה קלאסית, ג'אז, רית'ם אנד בלוז, רגאטון, בלוז, מוזיקת פופ, מוזיקה ברזילאית, מוזיקת היפ הופ, מוזיקת טראנס, מוזיקת דאנס, סמבה, סלסה, פופ ראפ, דיסקו, מוזיקת אווירה, מוזיקת דיכאון, מוזיקה צבאית.

מסעדנות משולבת הופעה

היסטורית ועד היום קיימים עסקי מזון המשלבים בבית העסק הופעות חיות למשיכת קהל, כמו: קפה קברט, מסעדת ג'אז, זאפה, מייקס פלייס, במות פתוחות בסטנדאפ פקטורי.

תעשיית הביגוד

ערכים מורחבים – תעשיית הביגוד, אופנה, עיצוב אופנה

ראו גם – ביגוד, תצוגת אופנה, אופנה מהירה, אופנה בת קיימא, דוגמנות

תעשיית הביגוד היא אחת מהתעשיות הכי רווחיות בעולם,^{[דרוש מקור]} כשבין מותגי היוקרה המובילים נמנים פראדה, דיור, שאנל, לובוטן, איב סן-לורן, פנדי, בולגארי, ג'ימי צ'ו, מארק ג'ייקובס, ולנטינו גאראווני, ז'אן-פול גוטייה, גוצ'י, רוברטו קוואלי, ורסצ'ה, זארה, ברברי, ז'יבנשי, קלווין קליין, נייקי, אדידס.

אנשי מאחורי הקלעים

ראו גם – מפיק תיאטרון, במאי תיאטרון, כוריאוגרפיה, תסריטאי, מחזאי, במאי, מפיק, ביגוד, נעליים, מאפר, עיצוב שיער, עיצוב גבות, מניקור, פדיקור, תכשיטן, תאורת במה, עיתונאי, כתב, תחקירן, תפאורן, עיצוב במה, אנימטור, אפקטים מיוחדים

אנשים מאחורי הקלעים עוסקים בכל הפעילות הנלוות למופעים המרכזיים. כמו תאורה, במה, ביגוד, איפור ועזרה אישית; בלעדיהם כלל ההפקות לא היו יוצאים לפועל.

אנשי הכוון, ארגון וסיוע

ראו גם – אמרגן, סוכן אמנים, סוכנויות דוגמנות(אנ'), מאפר אישי, סטיליסט אישי, אבטחה אישית, מנהל מדיה ורשתות חברתיות

לרוב האמנים לרבות דוגמניות קיימים אנשי מאחורי הקלעים המסייעים בפיתוח ובהצלחתם הקריירית. בנוסף קיימת חשיבות גם לעורכי דין שמטפלים בחוזים, זכויות קניין רוחני וסכסוכים משפטיים שמאוד נפוצים בתחום, בעיקר לאור היות החוזים קבועים ומחייבים בעיקר את הכישרונות מול חברות ההפקה הן בשעות העבודה והן מחוצה לה, לאור ומבחינת חיוב חברות ההפקה על שמירה תדמיתית של מותג חברות ההפקה.

תהליך יצירת התוכן

• פיתוח: רעיון, תסריט, ספר או אירוע אמיתי. שגורמים ליוצרים לפתח קונספט, אחריו תסריט והצגה למפיקים או לאולפנים.
• טרום-הפקה: לאחר אישור הרעיון, מתחיל שלב גיוס התקציב, בחירת צוות השחקנים (כליהוק), חיפוש אחר לוקיישנים לצילומים, תכנון צילומים ועוד.
• מימון: מימון מצד האולפנים, משיכת משקיעים פרטיים, קיום מכירות מוקדמות בזכויות, פרסומות סמויות וחסויות.
• הפקה: שלב הצילומים בפועל. זהו לרוב השלב היקר והאינטנסיבי ביותר. משתדלים לקיים את שלב ההפקה כניהול פרויקט בטווח זמן קצר ככל האפשר במטרה לחסוך עלויות, לאור צורכי תיאום מול רשויות, עלות זמן שחקנים והפקה.
• פוסט-פרודקשן: לאחר סיום הצילומים, מתבצעת עריכה, הוספת אפקטים ויזואליים וקוליים, עבודת סאונד, הלחנת פסקול וגימור סופי של התוכנית.
• הפצה ושיווק: התוכנית מוצעת לרשתות, לשירותי סטרימינג או מופצת בבתי קולנוע. במקביל, נבנית אסטרטגיית שיווק כדי ליצור עניין בקרב הקהל כמו הצצות מאחורי הקלעים, פרסומות, טריילרים וטיזרים, הקרנות בכורה, ראיונות שחקנים בתוכניות טלוויזיה.

כישרונות עסקי השעשועים

בחירת הכישרונות

בחירת הכישרונות בכל הפקה משמעותית ביותר בכיוון בחירת לקהל יעד מסוים לפרויקט, בין השיקולים כישרון, התאמה תדמיתית ושיקולים מסחריים. בעבר: כישרון מוכח וניסיון, תדמית נוצצת ו"כוכבנות", "קלף בטוח" במשיכת קהל, התאמה למסר המותג והמלצות אישיות וקשרים. כיום: בנוסף לשיקולים של העבר נוספו שיקולים נוספים כמו: טווח השפעה ומעורבות פעילה ואפקטיבית ברשתות החברתיות כ"ויראליות", יצירת תוכן מקורי ומעורבות בטרנדים, סיפור אישי משמעותי וחיבור רגשי אפשרי מול הקהל, אותנטיות ואמינות, מגוון וייצוג ועלות-תועלת (שכר מול אפשרות רווח).

המרווחים הגדולים בתעשייה

הרווח בתעשייה נוצר מ:מכירת כרטיסים, דמי הפצה בחברות סטרימינג, הכנסות מפרסום, מכירת מוצרים קשורים (כמו: בושם, בובות, ספרים קשורים..), מכירת זכויות שידור או הפצה, רכישות מתוך אפליקציה.

תעשיית השעשועים דינמית, כשעבודה ב"צמרת" עסקי השעשועים יכולה להניב סכומי עתק, בעוד שהממוצעים יכולים להיות נמוכים בהרבה, במיוחד בתחילת הדרך. המרווחים הגדולים הם: מפיקים בכירים / מפיקי על (במיוחד בענף העיתונאות והטלוויזיה המאפשרים הכנסה גבוהה לאורך זמן), אמנים מהשורה הראשונה או בעלי שם עולמי, במאים מצליחים, בעלי חברות הפקה מוזיקליות / אולפני הקלטות (על פי זכויות חוזיות מול הכישרונות), אמרגנים בכירים (המייצגים ריבוי כישרונות או כישרונות על מהשורה הראשונה - בדרך כלל בזכויות חוזיות של בין 20%-10% מגובהה הכנסות הכישרונות), מוזיקאים ממוצעים, תסריטאים, דוגמני על בינלאומיים, שחקני משנה, ולבסוף עיתונאי תחום הבידור.

עסקי השעשועים מהווים תעשייה בה קיימת אי-שוויון עצום בשכר. ובה רוב העובדים, גם אלו שמוכשרים מאוד, אינם מגיעים לרמות ההכנסה של העילית. במיוחד במקרי נשים ואוכלוסיות מופלות.

ראו גם

• בידור
• שידור רדיו
• תשדיר פרסומת
• תוכנית טלוויזיה
• סרט טלוויזיה
• סרטון פרסומת
• אושיית רשת
• פרסום באינטרנט
• משפחות בבידור
• טכניקות אמנותיות
• אמנות חזותית
• סוגות בקולנוע
• ענפי אמנות הבמה
• סגנונות מוזיקליים
• אמנות פלסטית
• תרבות ישראלית
• תקשורת בישראל

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: עסקי השעשועים