שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
פוליפ בצוואר הרחם
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
פוליפ בצוואר הרחם (באנגלית: Cervical polyp) הוא פוליפ או גידול שפיר נפוץ על פני השטח תעלת צוואר הרחם.
פוליפ זה עשוי לגרום לדימום נרתיקי חריג, אך לעיתים קרובות הוא לא מלווה בתסמינים כלל. הטיפול, במקרה הצורך, מורכב מהסרה פשוטה של הפוליפ והפרוגנוזה בדרך כלל טובה. פחות מ-1% מהפוליפים בצוואר הרחם יראו שינוי ניאופסלטי שעלול להוביל לסרטן. 2-5% מכלל הנשים מפתחות פוליפ בצוואר הרחם.
Remove ads
סיווג
פוליפ בצוואר הרחם הוא גידול שפיר הבולט מפני השטח של תעלת צוואר הרחם. רוב הפוליפים בצוואר הרחם קטנים מ-1 ס"מ.[1] עם זאת, הם יכולים להגיע לקוטר של עד 3 ס"מ, ולעיתים אף למלא את הנרתיק. בדרך כלל הפוליפ מחובר לפני השטח על ידי גבעול, שיכול להיות ארוך ודק או קצר ורחב בבסיסו. צורת הפוליפ יכולה להיות דמוית דמעה או מוארכת, מרקמו בדרך כלל רך וספוגי, וצבעו יכול להיות אדום או אפור-לבן, בהתאם לכלי הדם בנגע.[2][3]
Remove ads
סימנים ותסמינים
בשני שלישים מהמקרים, פוליפים בצוואר הרחם הם ללא תסמינים ומתגלים במקרה בבדיקה שגרתית.[3][5]
כאשר ישנם תסמינים, הם כוללים דימום בין-וסתי, דימום וסת כבד באופן חריג (מנורגיה), דימום נרתיקי אצל נשים לאחר גיל המעבר, דימום לאחר קיום יחסי מין והפרשות נרתיקיות.[3][6]
גורמים
הסיבה המדויקת להיווצרות פוליפים בצוואר הרחם אינה ברורה, והוצעו תיאוריות אפשריות שונות. הפוליפ יכול להיווצר כתוצאה מגודש בכלי הדם של צוואר הרחם, המשבש את זרימת הדם ומוביל להתפתחות פוליפ. פוליפ יכול להיווצר גם עקב זיהום או דלקת כרונית בצוואר הרחם. במקרים מסוימים, חומרים כימיים המגרים את צוואר הרחם לאורך זמן עלולים לגרום לשינויים לא תקינים בתאים. אפשרות נוספת היא עלייה ברמות ההורמון אסטרוגן, שיכולה לגרום לגדילה מוגזמת של רקמת צוואר הרחם.[3][4]
גורמי סיכון
גורמי הסיכון להתפתחות פוליפ בצוואר הרחם כוללים ריבוי לידות, זיהומים המועברים במגע מיני, נשים בגיל הפוריות (לפני גיל המעבר) והיסטוריה קודמת של פוליפים בצוואר הרחם.[3]
אבחנה
פוליפים בצוואר הרחם מתגלים בדרך כלל במקרה במהלך בדיקה גינקולוגית שגרתית, קולפוסקופיה או במהלך אולטרה סאונד בטני או נרתיקי. ניתן לראות את הפוליפ בבדיקת ספקולום. אישור האבחנה נעשה באמצעות ביופסיה.[3][5]
האבחנות המבדלות השכיחות ביותר הן ציסטה בצוואר הרחם (אנ'), פוליפ רחמי ושרירן.[5]
טיפול
סכם
פרספקטיבה
הטיפול בפוליפים בצוואר הרחם תלוי במידה רבה במאפיינים הקליניים שלהם ובמצב הכללי של האישה.
כאשר הפוליפ בצוואר הרחם אינו מלווה בתסמינים, וכל עוד אין תוצאות חריגות בבדיקת פאפ או דימום רחמי חריג אחר, אין ראיות חזקות התומכות בכריתה כירורגית של הפוליפ. עם זאת, יש מקום לשיקול דעת רפואי בכל מקרה לגופו.[5]
במקרים של פוליפים תסמיניים, גדולים או חריגים, בדרך כלל נדרשת הסרה. טכניקת ההסרה תלויה בגודל הפוליפ או במבנהו (למשל אם יש לו גבעול). הטכניקות הנפוצות הן אחיזת בסיס הפוליפ במלקחי טבעת וסיבובו עד שהוא מתנתק, או שימוש במלקחי ביופסיה. פוליפים עם גבעול עבה בדרך כלל דורשים כריתה אלקטרוכירורגית או הסרה היסטרוסקופית. למניעת דימום לאחר ההסרה ניתן להשתמש בצריבה (אבלציה) בלייזר. כל פוליפ שנכרת יש לשלוח לבדיקה היסטולוגית נוספת כדי לשלול ממאירות.[2][3]
בנשים עם פוליפים חוזרים ובנשים לאחר גיל המעבר, ההמלצה המקובלת היא לבצע בדיקה נוספת של צוואר הרחם וחלל הרחם באמצעות היסטרוסקופיה, כדי לשלול פתולוגיות אחרות.[3]
היריון ולידה
דרכי הטיפול בפוליפים בצוואר הרחם במהלך היריון שנויות במחלוקת, והראיות הקשורות להסרתם במקרים אלה מוגבלות.[8]
ההורמונים הקשורים להיריון גורמים להגדלת הפוליפים, דבר שעלול להפריע למעבר התינוק בתעלת הלידה ולהגביר את הסיכון לדימום. לאורך ההיריון עלולים הפוליפים לגרום לדימומים חוזרים וזיהומים, ובכך להעלות את הסיכון לזיהום מי שפיר. אף על פי שהסרת הפוליפים עשויה להפחית את הסיכון לזיהום זה, ישנן עדויות סותרות לגבי בטיחות ההליך. חלק מהמחקרים מצביעים על כך שהסרת הפוליפים עלולה להגביר את הסיכון לאובדן היריון ולידה מוקדמת, אם כי הראיות לכך מוגבלות. מחקרים אחרים לא העלו קשר שכזה. בשל מורכבות זו, אופן הטיפול בפוליפים במהלך ההיריון נותר נושא שנוי במחלוקת בקהילה הרפואית.[8][9]
Remove ads
פרוגנוזה
יותר מ-99% מהפוליפים בצוואר הרחם שפירים, והסיכון לממאירות או דיספלזיה בהם קטן מ-0.7%.[5] פוליפים בצוואר הרחם אינם צפויים לצמוח מחדש.[10] עם זאת, לאחר ההסרה, אחת מכל שמונה נשים חווה הישנות של פוליפ בצוואר הרחם.[3]
אפידמיולוגיה
בין 2–5% מכלל הנשים מפתחות פוליפ בצוואר הרחם. זהו הפוליפ השני בשכיחותו הנצפה בבדיקה גינקולוגית, אחרי פוליפ רחמי. פוליפים בצוואר הרחם שכיחים יותר בקרב נשים בגיל הפוריות, במיוחד לאחר גיל 20, ובקרב נשים שעברו מספר לידות. הם נדירים בקרב ילדות שטרם התחילו את מחזור הוסת.[3][6]
בעבר מצב זה אובחן בשכיחות נמוכה בהרבה, בעיקר כאשר לא היו תסמינים. פיתוח האולטרסאונד ברזולוציה גבוהה וההיסטרוסקופיה הקלו על זיהוי ואבחון הפוליפים בצוואר הרחם, ותרמו לתוצאות משופרות עבור המטופלות.[3]
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads