פירות ארץ ישראל ביהדות

ביהדות צמיחת פירות ארץ ישראל מהווים סימן וראיה שהגאולה קרובה. בנוסף יש הרואים ערך באכילת פירות שגדלו בארץ ישראל. הן מחמת חיבת הארץ והן מחמת קדושת הארץ ומשום שהפירות הגדלים בארץ ישראל חייבים במצוות התלויות בארץ.

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא מקובל, אוסף ציטוטים שהקשר ביניהם אינו ברור. ראו גם בדף השיחה.

צמיחת פירות ארץ ישראל מהווים סימן לגאולה

סימן לגאולה

בגמרא (סנהדרין צח, א) נכתב שאין לך קץ מגולה מהזמן בו הארץ תתחיל להצמיח פירות. בדומה לכתוב בספר יחזקאל (פרק לו פסוק ח) ”וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא”. המהרש"א שם מבאר התורה אמרה, שבזמן הגלות הארץ תהיה שממה, היות שהארץ נותנת פריה רק לבניה, לכן מעת שהארץ נותנת פריה, זה סימן שפסקה קללת הגלות והוכחה לכך שקרב זמן הגאולה. ישנם הרואים בזה גם אתחלתא דגאולה

ישנם רבנים שראו בפריחת ארץ ישראל החל מהמאה ה-19, ותנובת פירותיה המרובה, את קיום נבואה זאת^[1].

אכילת פירות - מקורות

הפסוק אומר^[2]: ”וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ”. המלבי"ם על הפסוק מבאר שאחת המטרות לביאת ארץ ישראל היא לאכול מפירותיה. וכן יש משמעות מהנוסח שתקנו חז"ל בברכת מעין שלוש: "וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְֹבּוֹעַ מִטּוּבָהּ". כמו שאמרו במדרש^[3] אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל הכנסתי אתכם אל ארץ טובה ורחבה לארץ זבת חלב ודבש לאכל מפריה ולשבוע מטובה ולברך שמי עליה^[4].

לדעת כמה פוסקים יש לומר בסיום ברכת מעין שלוש: ”וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם... וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַֹמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ וְנֹאכַל מִפִּרְיָהּ וְנִשְֹבַּע מִטּוּבָהּ” מהנוסח בו מבקשים את בנין ירושלים בשביל לאכול את פירות ארץ ישראל, למדו כמה פוסקים על המעלה והקדושה שיש בפירות הארץ^[5].

הערוך השולחן ראה בחומרה את אלו שלא העדיפו לקנות אתרוג מארץ ישראל, הוא טען כלפיהם שהם מבזים את כבוד ה' ואת כבוד התורה, שבפסוקים רבים השתבחה בשבחה של ארץ ישראל, את כבוד משה רבנו שהתחנן "אעברה נא ואראה הארץ הטובה". הם מבזים את ארץ ישראל ומשנים מדרך חז"ל שהיו מתגלגלים ומנשקים את עפרה של ארץ ישראל^[6].

במדרש^[7] מסופר שכאשר דניאל נודע לו, שכורש אסר על בניית בית המקדש, אמר שעדיין כדאי לבוא לארץ משום ”מוטב שנאכל סעודת ארץ ישראל ונברך על ארץ ישראל”, רואים שיש מעלה בלחם תוצרת הארץ.

טעמים

חיבת ואהבת הארץ

ערך מורחב – חיבת הארץ

הרמב"ם בהלכות מלכים כתב: ”גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין בעפרה, וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו”^[8]

הרדב"ז כתב^[9]: אם את אבני הארץ פסק הרמב"ם שיש מצווה לאהוב ק"ו את פירות ארץ ישראל יש מצווה לאהוב ולחבב, לכן מצווה לחפש פירות תוצרת ארץ ישראל, ולהימנע מתוצרת חו"ל.

מטעם זה גם לבני חו"ל מצווה להדר לברך על יינות ותפוזי ארץ ישראל, כי גם פירות ארץ ישראל שיצאו לחו"ל הם בכלל כי רצו עבדיך את פירותיה^[10], כמו שמסופר בגמרא^[11] על רב יהודה, שהיה גר בבבל והיה מברך על שמן אפרסמון ברוך בורא שמן ארצנו משום שחיבב את ארץ ישראל.

יש שכתבו טעם נוסף: התענוג מביא לידי דבקות^[12]. הדרך להגיע לאהבת ארץ ישראל היא על ידי התענוג הגשמי של הגוף מארץ ישראל ופירותיה. משום כך התורה מייחסת חשיבות למעלתם של פירות הארץ^[13].

קדושת פירות הארץ

טעם נוסף, להעדיף את פירות ארץ ישראל, הוא מפני הקדושה שנמצאת בהם:

כתב החת"ס: ”והנה שבח א"י זבת חלב ודבש, אם שהוא כפשוטו בלי ספק מ"מ זה התואר מורה עוד קדושת הארץ ופירותיו כי הם מולידים קדושה בנפש האוכל אותם ומוסיף אהבה ודבקות בה'”^[14].

וכן כתב הבית חדש^[15]: ”הלא קדושת הארץ הנשפעת בה מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ, ועל כן ניחא שאנו מכניסין בברכת מעין שלש ונאכל מפריה ונשבע מטובה כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובתה”.

כתב המור וקציעה (או"ח סימן ר"ח): ”אף על גב דאמרינן וכי משה לאכול מפריה ולשבוע מטובה היה צריך, אנו וודאי צריכים להם כי פירות ארץ ישראל מוסיפים כח וחכמה”.

לחזק את ישוב הארץ

הרב קוק ראה בקניית פירות ארץ ישראל דבר המחזק את כוחן של ישראל בישוב ארץ ישראל ודבר המגביר את אהבה ואחווה בכל העם^[16].

כך כתב הרב עוזיאל רבה הראשי של ארץ ישראל והראשון לציון^[17]: ”משום חבת הארץ ומצות ישוב ארץ ישראל מצווה להדר אחרי אתרוגי ארץ ישראל כדי להחזיק ידי העמלים בה לישב הארץ באוכלסי ישראל, וכל המבכר אתרוגי חו"ל הרי הוא חוטא לעמו וארצו בזה שמרפה את ידי אחיו היושבים בארץ ממעט כח קליטתה לאוכלוסי ישראל המצפים להתישב בה להחיות אדמתה ולהתפרנס מעמל ידיהם, מעטם זה אני אומר מצווה וגם חובה היא לבכר תוצרת הארץ בתבואתה ותעשיתה”.

בחגים ובמועדים

בשנה השביעית

נאמר בתורה^[18] ”וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ” הרמב"ן^[19] השיג על הרמב"ם מדוע לא מנה מצוות עשה זו של אכילת פירות שביעית.

יש מסבירים שנחלקו האם יש מצוות עשה לאכול פירות שביעית, שהרמב"ן למד מפסוק זה מצווה לאכול פירות שביעית, ואילו הרמב"ם למד שעיקר כוונת התורה לאסור סחורה בפירות שביעית, אבל אין מצווה באכילה^[20].

כתב החזון איש גם לדעת הרמב"ן, שמנה אכילת פירות שביעית מצוות עשה, מכל מקום לא עבר בעשה אם לא אכלן אלא חיסר מצווה וגם יש בו עוון של בזיון קודשים^[21]

בנוסף ראו גדולי ישראל באכילת פירות שביעית חיזוק ידי שומרי שביעית. הרידב"ז^[22]: כתב מכתב בו הוא מבקש מבית ישראל לעשות קידוש והבדלה על יין של שביעית.

במכתב עליו חתומים ר' שלמה זלמן אויערבך והרב יוסף שלום אלישיב ר' שמואל הלוי ווזנר נכתב: לאחינו בני ישראל נקרא ליקח בשמחה תוצרת המחולקת על ידי אוצר בית דין, שבאה ממטעים שומרי שביעית ולאוכלה בקדושת שביעית (בפירות אלו הקדושים בקדושת שביעית אליבא דכו"ע אף יקיימו מצוות אכילת פירות שביעית לדעת התשב"ץ בזוהר הרקיע והמגילת אסתר) בכך יסייעו בידי בית הדין לשלם ההוצאות לשלוחיו שעבדו על פי הוראות הב"ד ולחזק שומרי שביעית כהלכה^[23].

ט"ו בשבט

בט"ו בשבט נוהגים בקהילות יהודיות להרבות במיני פירות של אילנות, ובפרט במינים בהם נשתבחה ארץ ישראל. מנהג זה התחיל בארץ ישראל בתקופת האריז"ל, הובא בספרו של רבי יששכר בן סוסאן שהיה בצפת, וכן כתב רבי יעקב עמדין בסידורו "עמודי שמים": "בארץ ישראל נוהגין להביא כמה מיני פירות האילן לברך עליהן ביום זה", שהרי ט"ו בשבט הוא בעיקר יום של חישובי הלכות הקשורות במצוות התלויות בארץ: תרומה, מעשרות, ערלה ורבעי^[24].

בהמשך המנהג התפשט לכל הגולה, הם ראו ביום זה הזדמנות לקיים מצוות אהבת ארץ ישראל^[25]. חסידים שהתגוררו בארץ ישראל שלחו, בשנים עברו, פירות ארץ ישראל לרבותיהם שבחוץ לארץ ששמחו לברך עליהם בשולחן ט"ו בשבט^[26].

יש המסבירים את הטעם שעושים שמחה רק בר"ה לאילנות ולא בר"ה לירקות ולבהמה (ראה משנה ר"ה א, ב), משום שביום זה מתחדש כח האדמה שבארץ ישראל להניב תנובתה ולהוציא פֵּרותיה ולהראות שבחה, ורוב שבחה של ארץ ישראל על פֵּרות האילן נאמר, יום שאדמת ארץ ישראל מחדשת בו כחותיה להוציא שמנה ודובשה, יום של שמחה הוא לישראל^[27]

טיול לאכילת פירות

הבן איש חי^[28] כתב שמצווה ללכת לטייל בארץ ישראל למקום שיש בו פרדסים ויאכלו שם פירות חשובים טובים ומתוקים ומשובחים במאד, אם כוונתם לשם שמיים בשביל חיבוב ארץ ישראל ולהודות לה' על הארץ ופירותיה המתוקים.

ראו גם

• חיבת הארץ
• ט"ו בשבט (מועד)
• פירות שנשתבחה בהן ארץ ישראל
• ארץ זבת חלב ודבש

לקריאה נוספת

• שבח אתרוגי ארץ ישראל – הליכות שדה
• מעלת תוצרת הארץ – אמונת עתיך
• לחם הארץ - המעין כ"ג, יונה עמנואל