פלוגת ההובלה 462

פלוגת הובלה 462 (באנגלית: General Transport Company, R.A.S.C‏ 462) המוכרת גם כ"יחידת ההובלה 462", "יחידת תובלה 462", "יחידה עברית לתובלה 462" ו"יחידת הנהגים 462" כללה חיילים יהודיים מארץ ישראל ששרתו במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

פלוגת ההובלה 462

אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	אפריל 1942 – אוגוסט 1945 (כ־3 שנים ו־4 חודשים)

תולדות הפלוגה

בפברואר 1942 הוקמה יחידת התובלה (י.ע.ל, יחידה עברית לתובלה") 6, שממנה התפצלה פלוגה 462.^[1]

פלוגת ההובלה 462 הוקמה באפריל 1942 תחת פיקודו של מייג'ור ישראל בוגנוב. שלד היחידה הורכב מחיילים ותיקים מפלוגת ההובלה 179, שנמנו עם ותיקי מתנדבי היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה ואליהם נוספו מגויסים חדשים.

הפלוגה הופעלה לראשונה במסגרת המערכה במדבר המערבי בבניית קו הביצורים באל-עלמיין במדבר המערבי, בלוב. בראשית יוני 1942 נשלחה הפלוגה לאלכסנדריה להתארגנות מחדש, ומפקד הפלוגה בורגנוב התחלף במפקד פלוגת ההובלה 179 מייג'ור הארי (ג'וף) יפה.^[1] הפלוגה המחודשת נשלחה לביירות שבלבנון. כישלונות הצבא הבריטי במדבר המערבי גרמו לכך שפלוגת ההובלה חזרה לקו ההגנה של אל-עלמיין. הפלוגה הובילה חטיבה אוסטרלית מסוריה למצרים, כתגבורת לארמייה השמינית של הצבא הבריטי באל-עלמיין, במערב מצרים. היא השתתפה עם המחנה השמיני בקרבות הבלימה נגד הצבא הגרמני בראשות פלדמרשל ארווין רומל. לאחר המתקפה הבריטית על הצבא הגרמני, בקרב אל-עלמיין השני בסוף אוקטובר 1942, המשיכה פלוגת ההובלה עם הצבא ללוב.

פלוגה 462 הייתה הפלוגה הארץ-ישראלית הראשונה שעמדה להשלח לנחיתה באירופה. ב-24 באפריל 1943 - אחרי חג הפסח יצאה מנמל אלכסנדריה שבמצרים לאי מלטה שיירה של כ-30 אניות נושאות ציוד, דלק וחיילי עזר כהכנה לקראת פלישת בעלות הברית לסיציליה. בראש השיירה הפליגה האונייה ארינפורה (Erinpura), שנשאה את חיילי הפלוגה ואת ציודם. במהלך ההפלגה, ב-1 במאי, שיירת האוניות, 27 במספר, שנשאה חיילים של הצבא הבריטי, אותרה על ידי מטוס סיור גרמני. הטייס הזעיק מטוסי קרב, אשר הגיעו לעת ערב. האונייה נפגעה פעמיים ושקעה תוך כ-4 דקות. 139^[2] מחיילי הפלוגה נספו ורבים נפצעו.

זמן קצר קודם להפלגתם חתמו החיילים הנשואים על גט על תנאי, שהתממש עם טביעתם.

הניצולים הוחזרו לטריפולי ולבנגאזי, ומשם נשלחו לחופשה בארץ ישראל. ביולי 1943 הוקמה הפלוגה מחדש, וזו התארגנה בסרפנד, קיבלה מתגייסים חדשים ושחררה את אלה שלא התאוששו מן האסון. בסוף יולי 1943 חזרה הפלוגה למצרים. בספטמבר 1943 היא נשלחה לאיטליה ונחתה בראש החוף בסלרנו שמדרום לנאפולי. שם פעלה בפריקת ציוד לרציפים והובלת דלק ותחמושת לחזית. היחידה פעלה במסגרת הקורפוס העשירי. כאשר החזית נעצרה בקו וולטורנו (אנ') הוחזרה הפלוגה לאחור והועסקה בפינוי הנחיתה מציוד. כאשר התקדמה החזית צפונה נותרה הפלוגה בחופי סלרנו. מפקד הפלוגה יפה עבר לפקד על יחידת מובילי טנקים בריטית, ואת מקומו תפס סגנו דב שמר (שמוראק). באוגוסט 1944 התקדמה היחידות לסביבת רומא ובתחילת 1945 עברה לאזור פירנצה־מילאנו. במהלך מתקפת האביב של בעלות הברית בצפון איטליה באפריל 1945 עברה הפלוגה לבולוניה ופעלה במסגרת טור ההובלה ה־13. כמה מחיילי הפלוגה היו בשיירה שהובילה את מפקדת כוחות בעלות הברית למעמד כניעתם של הכוחות הגרמנים באיטליה.^[1]

כיוון שהייתה פלוגה של מתנדבים ותיקים, הייתה זו הפלוגה העברית הראשונה שפורקה באוגוסט 1945. וותיקי היחידה שוחרו משירות ואילו המגויסים החדשים הועברו ברובם לפלוגת הובלה 468. באוקטובר 1945 עברה שארית הפלוגה למצרים, וחייליה עברו לפלוגת מובילי המים 405, שהפכה לפלוגת הובלה כללית תחת פיקוד מפקד פלוגה 462 שמוראק. היחידה קלטה חיילים מפלוגות נוספות שפורקו והייתה אחת הפלוגות העבריות האחרונות להתפרק.^[1]

החבורה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

החבורה - איטליה - שיירת מעפילים

כונתה במספר שמות שונים בהן "יחידת הצללים". מתוך פעילי היחידה, התגבשה קבוצה בהנהגת הרס"פ אליהו כהן (לימים בן חור) ומאוחר יותר בהנהגת שלהבת פריאר, ישראל ליברטובסקי, מאיר דודזון, יוחנן זייד, יחיאל נדב, ועמרם בן צבי.^{[דרוש מקור]} קבוצה זו כונתה "החבורה". אנשיה השתתפו באיתור יהודים והגשת עזרה ראשונית להם. החבורה, שמימנה את רוב פעילותה ממשכורות חבריה, הקימה נקודת הכשרה צבאית לפליטים היהודים הצעירים ב"מג'נטה" ליד מילאנו והייתה אחראית לתחזוקתה ולהדרכתה. וארגנה את עלייתם הבלתי לגאלית לארץ.

בנוסף אספו אנשי החבורה בראשות ליברטובסקי כלי נשק ואחסנו אותם בווילה פג'רה, ליד מג'נטה שבאזור מילאנו.

לאחר שהפלוגה הועברה למצרים והתאחדה עם פלוגה 405, סייעו אנשיה לפעילות המוסד לעלייה ב'.^[1]

הנצחה

אנדרטה לזכר חיילי הפלוגה שנספו בטביעת האונייה ארינפורה הוקמה בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים.

ראו גם

• מתנדבי היישוב לצי המסחרי המגויס
• מתנדבי היישוב לצי המלכותי הבריטי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא החבורה בוויקישיתוף

• יחידות העבריות בצבא הבריטי, אתר מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה
• "החבורה", באתר הפלי"ם ההעפלה והרכש
• רועי מנדל, נלחמו בגרמנים ונספו. חוזרים לאסון "ארינפורה", באתר ynet, 18 באפריל 2012
• יחידת הצללים של ישראל ליברטובסקי, בעיתון דבר 31 במרץ 1980.
• אברהם שביט, אליעזר ביגר, "החבורה" - ההגנה בצבא הבריטי