שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
פצע לחץ
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
פצעי לחץ הם פצעים בעור, הנגרמים עקב פעולות ממושכות או חוזרניות של הפעלת כוח על אותו שטח עור. הפעלת הכוח יכולה להיות באחד מהאופנים הבאים:
- לחץ חיצוני ממושך – בעיקר בישיבה או שכיבה ממושכת באותה תנוחה. מקרים אלה נפוצים אצל אנשים עם לקות תנועה קשה או מוגבלות מוטורית שלא יכולים לשנות את תנוחתם בכלל ויושבים בכיסא גלגלים שאינו מותאם להם היטב, או ששוכבים במשך ימים ארוכים בלא שאיש יהפוך אותם. במקרים אלה מתפתח פצע לחץ במקום בו עצם הנושאת הרבה ממשקל הגוף מועכת את העור. דוגמאות למקומות מועדים לפצע כזה: גב תחתון, עכוז, עקב, גב, ראש אוזניים. פצעי לחץ נפוצים באופן טבעי אצל משותקים עקב יכולת תנועתם המוגבלת ובקרב קשישים סיעודיים או חולים המרותקים למיטה. אצל אנשים בריאים, הדבר לא קורה בדר"כ כי הם משנים תנוחה או מחליפים כיסא כשהם חשים לא נוח, באופן טבעי, כמעט בלי לתת דעתם לדבר.
- חיכוך – חיכוך של מקומות מסוימים בגוף הידועים בפגיעותם לכיבים, בעיקר מקומות שבהם העור מונח על בליטת עצם. דוגמאות למקומות כאלה הן: הירכיים, הגב התחתון, הקרסוליים, העקבים והמרפקים (36% מפצעי הלחץ מופיעים באזור העקב והקרסוליים).
- מתיחה ממושכת או חוזרנית: הפעלת מאמץ גזירה – נפוץ בקרב אנשים עם לקות תנועה קשה שקשורים ברתמות לכיסאות גלגלים שאינם מתאימים להם. מקומות מועדים – גב תחתון ומקומות בהם נמצאות הריתמות.
פצעי לחץ עשויים להתבטא בשינויים בצבע העור כמו אודם או שטפי דם שאינם נעלמים, שינויים בטמפרטורת העור כמו חום או קור באזור הפגוע, שינויים במרקם העור כמו נפיחות, התקשות או ריכוך, תחושת כאב או אי נוחות באזור הלחץ, וכן הופעה של שלפוחיות או פצעים שטחיים על פני העור.[1]
Remove ads
מניעה
סכם
פרספקטיבה
פצע לחץ עלול להיווצר תוך 2–3 שעות, אך לרפא אותו לוקח הרבה זמן. לכן חשוב להשקיע במניעת פצעי לחץ. מניעה תיעשה על ידי שינויי תנוחה תכופים, תזונה מותאמת, אביזרי מניעת פצעי לחץ כגון מזרן אקטיבי דינמי או כרית ומשטחים לפצעי לחץ מחומרים ויסקו-אלסטיים, הקפדה על היגיינה והשגחה על שלמות העור.
אדם בריא, חש לאחר מספר דקות בלחץ המופעל על הגוף, כאשר לא נוח לו או כואב לו ויכול לשנות תנוחה. אדם שסובל מהפרעות בתחושה, עצבוב, תחושת כאב ולחץ או חוסר יכולת לנוע, זקוק לעזרה אקטיבית ופסיבית. עזרה אקטיבית היא שינוי תנוחה על ידי שימוש באנשים אחרים או מנופים. עזרה פאסיבית היא שימוש באביזרים מונעי לחץ – מזרנים, כריות או מגפיים מיוחדים.
קיימים מספר עקרונות נוספים למניעת פצעי לחץ: שינוי תנוחה כל שעתיים גם בשכיבה וגם בישיבה. הושבה על משטח המאפשר פיזור לחצים תוך מתן תמיכה לגוף במקומות ה"בעייתיים" – ישבן, עקב, גב תחתון ומרפקים. שכיבה במיטה בזווית לא יותר מ-30 מעלות. שמירה על היגיינה אישית והגנה על העור מפני רטיבות וחומציות השתן אצל אנשים עם חיתולים. אמצעי יעיל למניעת נזקי רטיבות במקרי חוסר שליטה על הסוגרים הוא שימון של העור.
אצל אנשים נכים ניתן לטפל ולמנוע פצעי לחץ על ידי התאמה ייחודית של מערכת ההושבה של כיסא הגלגלים ושחרור לחצים מהישבן בכל פרק זמן קבוע על ידי מערכת מנופים המשכיבה את המשתמש על גבו יחד עם מערכת ההושבה. בשנת 2017 פותח כיסא גלגלים רובוטי שמשלב טכנולוגיות איסוף מידע (חיישנים) ובינה מלאכותית ומגיב בהתאם למדדי הגוף ומשנה את מנח גופו של היושב וגורם ליושב לשבת בתנוחה אחרת, נוחה יותר ומונעת פצעי לחץ ופגעים הנוצרים מישיבה ממושכת.[2]
Remove ads
קישורים חיצוניים
- הערך "פצע לחץ", באתר ויקירפואה
- פצע לחץ באתר אינפומד
- פצעי לחץ ודרכי טיפול באתר אקסניה
- דרכי התמודדות עם פצע לחץ מאתר שאל את הרופא
- פצעי לחץ באתר כמוני
- דרכי טיפול בפצעי לחץ מאמר מאתר אייטי שיקום
- פצע לחץ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads