פקסן

פקסן (פקסאן או מואנג פקקסאן, באנגלית:Pakxan בלאית: ປາກ ຊັນ) היא נפה ועיר הבירה של מחוז בוליקמסאי (אנ'),^[2][3] במערב לאוס. נהר נאם קסן מצטרף לנהר המקונג בפקסן על הגבול עם תאילנד, מול העיר התאית בואנג קאן (אנ'). העיר פקסן נמצאת במרחק 146 קילומטרים מזרחית מבירת לאוס, ויינטיאן. היא מחוברת אליה וגם לדרום לאוס בכביש הארצי מספר 13.

פקסן
ປາກ ຊັນ
Pakxan

השוק בפקסן
השוק בפקסן
מדינה	לאוס לאוס
מחוז	בוליקמסאי
שפה רשמית	לאית
תאריך ייסוד	בסוף המאה ה-19
גובה	153 מטרים
דת	בודהיזם
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	25,805[1] (2015)
קואורדינטות	18°22′59″N 103°40′01″E
אזור זמן	UTC +7
מפת מיקום מפה מפורטת (למפת לאוס מוגדלת)   ויינטיאן אטופו פקסה לואנג פרבאנג סם נואה טאקק מואנג שי פונגסאלי סאינבולי סלבן קמבודיה תאילנד מיאנ. סין סין וייטנאם מפרץ טונקין פקסן (למפת לאוס רגילה)   ויינטיאן אטופו פקסה לואנג פרבאנג סם נואה טאקק מואנג שי פונגסאלי סאינבולי סלבן קמבודיה תאילנד מיאנ. סין סין וייטנאם מפרץ טונקין פקסן tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

פרוש השם פקסן בלאית הוא "שפל הנהר נאם קסם".

היסטוריה

הכביש הארצי מספר 13 העובק בפקסן

פקסן נוסדה בסוף המאה ה-19. אזור פקסן חווה חוסר יציבות ביטחונית מאז פלישת אנאם (בני שושלת וייטנאמית) בשנת 1834, ואחר כך פלישות של הסיאמים (סיאם שמה הקדום של תאילנד), ריבונות סיאמית על לאוס בשנת 1836, במיוחד לאחר 1865 עם פלישות הוו (אנ') או "הדגלים האדומים",^[4] שהיו כנופיות מדרום סין. פלישות אלה גרמו לצמצום אוכלוסיות מהמחוזות סיינקהואנג (אנ') ובוליקמסאי (אנ'). הסיאמים היו אלה שהשלימו את גירוש מרבית אוכלוסיית האזור והתיישבו במקום במקומה.^[5]

בשנת 1876 הורה ראמה החמישי, מלך סיאם, ליצור את מחוז בוליקמסאי וליישב בו את ניצולי פלישת הוו בשנת 1874 .^[6] בהוראת מלך סיאם, ח'ה לואנג נונג חי התמנה לתפקיד מושל מחוז בוליקמסאי. משנת 1885, לאחר שהצרפתים השתלטו על וייטנאם השכנה, הם פלשו ללאוס וערערו את הריבונות הסיאמית על לאוס. אחרי סיום משימתיו של אוגוסט פאבי לאורך נהר המקונג ועד ללואנג פרבאנג, נאלצו הסיאמים לעזוב את הגדה השמאלית של הנהר ולפנות את אחיזתם באזור.^[5]

במהלך שנות ה-90 של המאה ה-20, מיסיונרים של המיסיון אטרנגרס דה פריז, שהיו במשימות הנצרות על נהר המקונג, כבשו את פקסן, שננטשה על ידי הסיאמים, ובנו שם כנסייה.^[5][7] בשנת 1911 היו במחוז בוליקמסאי כ־61 כפרים עם אוכלוסייה של כ־4,000 תושבים. בשנת 1937, כשמחוז ויינטיאן נחלק לשניים, פקסן לבדה מנתה 1,000 נפש והפכה לבירת מחוז בוליקמסאי החדש.

אקלים

האקלים בפקסן הוא טרופי, בהשפעת המונסון, על פי סיווג קופן. העונה הרטובה נמשכת ממאי עד אוקטובר, העונה היבשה הקרה נמשכת מנובמבר עד פברואר והעונה היבשה החמה בחודשים מרץ ואפריל על פי קופן.

כמות המשקעים הממוצעת עומדת על 1,350 מילימטרים וכמויות הגשם הגדולות ביותר יורדות בחודשים אוקטובר נובמבר. היות שהאזור נמצא על גבול אזור סופות הטייפון כמויות המשקעים יכולות להשתנות באופן קיצוני משנה לשנה.

ספרות

עלילות חלק מהרומנים של הסופר ז'אן הוגרון (צר') מתרחשות בפקסן:

• אתה תקטוף את הסערה (1950),
• איש הטרף (1974).

ראו גם

• לאוס
• ויינטיאן
• מחוזות לאוס
• אוגוסט פאבי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פקסן בוויקישיתוף

• נסיעה מבירת לאוס ויינטיאן לביקור בעיר פקסן לאורך הכביש הארצי מספר 13 בחודש ספטמבר 2018, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 8:34)