פריץ ואלטר

פרידריך "פריץ" ואלטר (בגרמנית: Friedrich "Fritz" Walter; ‏ 31 באוקטובר 1920 – 17 ביוני 2002) היה כדורגלן גרמני אשר שיחק בעמדת החלוץ במדי קבוצת פ.צ. קייזרסלאוטרן וכקפטן נבחרת גרמניה אשר זכתה במונדיאל 1954.

אין לבלבל ערך זה עם הערך "פריץ ואלטר (כדורגלן יליד 1960)".

פריץ ואלטר

לידה	31 באוקטובר 1920 קייזרסלאוטרן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	17 ביוני 2002 (בגיל 81) Enkenbach-Alsenborn, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
מקום קבורה	Hauptfriedhof Kaiserslautern
שם מלא	פרידריך ואלטר
מדינה	גרמניה
גובה	1.75 מטרים
תקופת פעילות	1937–1959 (כ־22 שנים)
עמדה	קשר וחלוץ
בן או בת זוג	Italia Walter (אוקטובר 1948 – ?)
פרסים והוקרה	תואר המצוינות של פיפ"א (1994) צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1970) מסדר ההצטיינות של נורדריין-וסטפאליה (2003) Georg von Opel Award (1997) עלה הדפנה הכסוף (1954) עיטור מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה בדרגת מפקד בכיר (1975) מסדר ההצטיינות של ריינלנד-פפאלץ עלה הדפנה הכסוף (1951) אזרחות כבוד של קייזרסלאוטרן (1985) היכל התהילה של הספורט הגרמני בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
מועדוני נוער
1928–1937 פ.צ. קייזרסלאוטרן
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1937–1959 פ.צ. קייזרסלאוטרן 411 (380)
נבחרת לאומית כשחקן
1940–1958 גרמניה המערבית 61 (33)
קבוצות כמאמן
1945–1949 1960 פ.צ. קייזרסלאוטרן (מאמן - שחקן) VFL נוישטדט
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

ביוגרפיה

ואלטר גדל בעיר קייזרסלאוטרן כבכור בין חמישה אחים^[1]. בשנת 1928 החל ואלטר לשחק בקבוצת הילדים של מועדון העיר ובגיל 17 הוא ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת. ב-14 ביולי 1940 זומן ואלטר לנבחרת הלאומית על ידי מאמנה ספ הרברגר וכבר בהופעת הבכורה שלו כבש שלושער בניצחון 3–9 על נבחרת רומניה^[2].

במהלך מלחמת העולם השנייה, גויס ואלטר כצנחן לוורמאכט ונשלח לחזית שם דאג הרברגר למשוך בחוטים על מנת שלא ימצא בסיכון כיתר הלוחמים^[3]. למרות זאת, נפל ואלטר בשבי במהלך המלחמה, ונשלח למחנה שבויים בעיר סיגט. במחנה, למרות שחלה במחלת המלריה, היה ואלטר משחק כדורגל עם שוביו אשר זיהו אותו. כשכבשו הסובייטים את המחנה והגלו את כל האסירים הגרמנים לגולאג, הציגו אותו הסוהרים כאוסטרי ובכך ניצל מהגליה^[4].

ואלטר חזר לגרמניה בשנת 1945 ושב לשחק במדי קבוצת נעוריו, אותה הוביל לאליפויות הבונדסליגה בשנים 1951 ו-1953. בשנת 1951 הוא זומן שנית לנבחרת ומונה לשמש כקפטן הלאומי, תפקיד אותו מילא גם במונדיאל 1954 בו זכתה גרמניה לראשונה בגביע, כשהיא מנצחת את נבחרתה האגדית של הונגריה בהנהגתו של פרנץ פושקש. פריץ ואחיו, אוטמאר, היו לצמד האחים הראשון שזוכה בגביע העולם^[5]. ואלטר המשיך לייצג את נבחרתו גם במונדיאל 1958 עד אשר נפצע במהלך משחק חצי-הגמר מול שוודיה, פציעה אשר גרמה לפרישתו מהנבחרת. בשנת 1959 פרש ממשחק פעיל.

בשנת 1985 החליטה קייזרסלאוטרן לקרוא לאצטדיונה על שמו ובשנת 2003, לציון יובל לאופ"א (1953-2003), התבקשה כל התאחדות כדורגל החברה בארגון לבחור נציג בודד לקבלת הפרס על תרומה לכדורגל. ואלטר נבחר כנציג התאחדות הכדורגל הגרמנית לקבל את תואר "שחקן הזהב" של אופ"א.

הוא נפטר בשנתו ב-17 ביוני 2002.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פריץ ואלטר בוויקישיתוף

• פריץ ואלטר, באתר Transfermarkt
• פריץ ואלטר, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
• פריץ ואלטר, באתר WorldFootball.net
• פריץ ואלטר, באתר National Football Teams
• פריץ ואלטר, באתר FootballDatabase.eu
• פרופיל המאמן, באתר Transfermarkt
• פריץ ואלטר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)