פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה

פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיולוגיה או הרפואה. הפרס מוענק על ידי מכון קרולינסקה השוודי.

פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
Nobelpriset i fysiologi eller medicin

מיקום הטקס	סטוקהולם
מדינה	שוודיה
הגוף המעניק	מכון קרולינסקה
תקופת הפרס	1901–הווה (כ־124 שנים)
נקרא על שם	אלפרד נובל
אתר רשמי

בין השנים 1901–2023 הוענקו 115 פרסי נובל לפיזיולוגיה או לרפואה. הפרס הוענק ל-229 זוכים מתוכם 13 נשים (5.7%) ו-59 יהודים (26%). סכום הפרס לשנת 2024 נקבע על 10 מיליון קרונות שוודיות לפרס נובל מלא. ברברה מקלינטוק היא האישה היחידה שקיבלה פרס נובל מלא לשנת 1983 שלא חולק. חתן הפרס הצעיר ביותר - פרדריק בנטינג, היה בן 32 כשזכה בפרס הרפואה לשנת 1923 על גילוי האינסולין. חתן הפרס המבוגר ביותר - פייטון רוס, היה בן 87 כאשר הוענק לו פרס הרפואה לשנת 1966 על גילוי נגיפים הגורמים לגידולים.

חתני פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה

שנה	מקבלי הפרס		מוסד[1]	נימוקים
1901		אמיל אדולף פון ברינג	אוניברסיטת מרבורג	על עבודתו בטיפול בעזרת נסיוב בייחוד כנגד דיפתריה
1902		רונלד רוס	אוניברסיטת ליברפול	מחקרו על המלריה בו הראה כיצד היא נכנסת לגוף
1903		נילס ריברג פינסן	מכון פינסן לאור רפואי	פוטותרפיה למחלת שחפת העור (lupus vulgaris)
1904		איוואן פבלוב	האקדמיה לרפואה צבאית בסנקט פטרבורג	על הבנת הפיזיולוגיה של מערכת העיכול
1905		רוברט קוך	המכון למחלות מידבקות	על גילוי הגורם למחלת השחפת
1906		קמילו גולג'י	אוניברסיטת פאביה	מחקרם על מבנה מערכת העצבים
		סנטיאגו רמון אי קחאל	אוניברסיטת מדריד
1907		שארל לואי אלפונס לבראן	מכון פסטר	על תפקיד הפרוטוזואה כמחולל מחלות
1908		איליה מצ'ניקוב	מכון פסטר	על חקר מערכת החיסון
		פאול ארליך	אוניברסיטת גטינגן, המכון המלכותי לטיפול נסיוני
1909		אמיל תאודור קוכר	אוניברסיטת ברן	מחקרו על הפיזיולוגיה, הפתולוגיה וניתוח בלוטת התריס
1910		אלברכט קוסל	אוניברסיטת היידלברג	תרומתו להבנת הכימיה של התא, דרך מחקרו על חלבונים כולל חומרי הגרעין
1911		אלבר גולסטרנד	אוניברסיטת אופסלה	עבודתו על הדיופטריקה של העין
1912		אלכסיס קארל	מכון רוקפלר למחקר רפואי	עבודתו על תפירת כלי דם והשתלות כלי דם ואיברים
1913		שארל רובר רישה	סורבון	על גילוי האנפילקסיס.
1914		רוברט באראני	אוניברסיטת וינה	עבודתו על הפיזיולוגיה והפתולוגיה של מערכת שיווי המשקל
1915 1916 1917 1918		לא הוענק
1919		ז'ול בורדה	אוניברסיטת בריסל	גילוי מערכת המשלים כחלק ממערכת החיסון
1920		שק אוגוסט סטינברג קרוג	אוניברסיטת קופנהגן	על גילוי המכניזם של מנוע הבקרה הנימי
1921		לא הוענק
1922		ארצ'יבלד ויויאן היל	יוניברסיטי קולג' לונדון	גילוייו לגבי יצירת החום בשריר
		אוטו פריץ מאירהוף	אוניברסיטת קיל	על גילוי היחס הקבוע בין צריכת החמצן לבין המטבוליזם של חומצה לקטית בשריר.
1923		פרדריק בנטינג	אוניברסיטת טורונטו	על גילוי האינסולין[2]
		ג'ון מקלאוד
1924		וילם איינטהובן	אוניברסיטת ליידן	גילוי מנגנון האלקטרוקרדיוגרם
1925		לא הוענק
1926		יוהנס אנדראס גריב פיביגר	אוניברסיטת קופנהגן	גילוי התולעת הנימית Spiroptera carcinoma
1927		יוליוס ואגנר-יאורג	אוניברסיטת וינה	על ריפוי "השיתוק הכללי המתקדם" של חולי עגבת על ידי הדבקה במלריה
1928		שארל ז'ול הנרי ניקול	מכון פסטר	מחקר על טיפוס
1929		כריסטיאן אייקמן	אוניברסיטת אוטרכט	על גילוי הוויטמין האנטי-נאוריטי
		פרדריק גואולנד הופקינס	אוניברסיטת קיימברידג'	גילוי הויטמינים מעוררי הגדילה
1930		קרל לנדשטיינר	מכון רוקפלר למחקר רפואי	על גילוי סוגי הדם האנושי
1931		אוטו היינריך ורבורג	מכון הקייזר וליהלם לביולוגיה	גילוי והאנזים האחראי על צריכת החמצן של תאים
1932		צ'ארלס סקוט שרינגטון	אוניברסיטת אוקספורד	גילויים על תפקוד הנוירונים
		אדגר דאגלס אדריאן	אוניברסיטת קיימברידג'
1933		תומאס האנט מורגן	המכון הטכנולוגי של קליפורניה	גילוי תפקיד הכרומוזומים בתורשה
1934		ג'ורג' הויט ויפל	אוניברסיטת רוצ'סטר	גילוי טיפול בעזרת כבד לריפוי מאנמיה
		ג'ורג' ריצ'רדס מיינוט	אוניברסיטת הרווארד
		ויליאם פרי מרפי	אוניברסיטת הרווארד, בית החולים בריגהאם
1935		הנס שפמן	אוניברסיטת פרייבורג	על גילוי המארגנים בהתפתחות העוברית
1936		הנרי דייל	המכון הלאומי למחקר רפואי	תכליותיהם על ההעברה הכימית של אותות עצביים
		אוטו לוי	אוניברסיטת גראץ
1937		אלברט סנט-גיירגי	אוניברסיטת סגד	גילוייו לגבי תהליכי הבעירה הביולוגית ובייחוד תפקידם של וויטמין סי ושל החומצה הפומרית.
1938		קורניי ז'אן פרנסואה היימנס	אוניברסיטת גנט	גילוי התפקיד של גופיפים בעורק תרדמני ובאבי העורקים בבקרה על מערכת הנשימה
1939		גרהרד דומק	אוניברסיטת מינסטר	על גילוי ההשפעות האנטי-בקטריאליות של פרונטוזיל
1940		לא הוענק
1941
1942
1943		הנריק דאם	המכון הפוליטכני של קופנהגן	על גילוי ויטמין K
		אדוארד אדלברט דויזי	אוניברסיטת סנט לואיס	על גילוי התכונות הכימיות של ויטמין K
1944		הרברט ספנסר גסר	מכון רוקפלר למחקר רפואי	על גילוי ההבדלים בתפקוד של סיבים עצביים
		יוסף ארלנגר	אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס
1945		אלכסנדר פלמינג	אוניברסיטת לונדון	על גילוי הפניצילין והאנטיביוטיקה לריפוי מחלות זיהומיות מידבקות
		ארנסט בוריס צ'יין	אוניברסיטת אוקספורד
		הווארד וולטר פלורי
1946		הרמן מולר	אוניברסיטת אינדיאנה	על גילוי יצירת מוטציות גנטיות באמצעות קרני X
1947		קארל פרדיננד קורי	אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס	על גילוי מסלול ההמרה הקטליטית של גליקוגן
		גרטי תרזה קורי
		ברנרדו אלברטו הוסיי	המכון לביולוגיה ורפואה ניסוייות	על גילוי תפקיד הורמון בלוטת יותרת המוח הקדמית במטבוליזם של סוכר
1948		פאול הרמן מילר	מעבדות מפעל הצבעים גייג'י	על גילוי יעילות הדי די טי כרעל מגע כנגד כמה פרוקי-רגליים
1949		וולטר רודולף הס	אוניברסיטת ציריך	על גילוי הארגון התפקודי של מוח הביניים כמתאם הפעילות של האיברים הפנימיים.
		אנטוניו אגש מוניש	אוניברסיטת ליסבון	על גילוי הערך של לובוטומיה עבור טיפול פסיכוזות מסוימות
1950		אדוארד קלווין קנדל	מאיו קליניק	על גילוי ההורמונים של בלוטת יותרת הכליה, המבנה שלהם, והשפעתם הביולוגית
		פיליפ שוולטר הנץ'
		טדאוש רייכשטיין	אוניברסיטת בזל
1951		מקס תיילר	המחלקה לרפואה ובריאות הציבור של קרן רוקפלר	על תגליותיו לגבי קדחת צהובה וכיצד להילחם בה
1952		סלמן אברהם וקסמן	אוניברסיטת ראטגרס	על גילוי הסטרפטומיצין, האנטיביוטיקה היעילה הראשונה נגד שחפת
1953		הנס אדולף קרבס	אוניברסיטת שפילד	על גילוי מעגל החומצה הציטרית
		פריץ אלברט ליפמן	בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, בית החולים הכללי מסצ'וסטס	על גילוי קואנזים A, וחשיבותו למטבוליזם התאי
1954		ג'ון פרנקלין אנדרס	בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, בית החולים לילדים של בוסטון	על גילוי האפשרות של וירוס שיתוק ילדים לגדול בתרבית בסוגי רקמות שונות
		תומאס הקל וולר	בית החולים לילדים של בוסטון
		פרדריק צ'פמן רובינס	אוניברסיטת קייס וסטרן ריזרב
1955		אקסל הוגו תאודור תאורל	מכון קרולינסקה	על גילוייו לגבי האופי ודרכי הפעולה של אנזימים מחמצנים
1956		אנדרה פרדריק קורנאן	אוניברסיטת קולומביה, בית החולים בלוויו	על תגליותיהם לגבי צנתור לב ושינויים פתולוגיים במערכת הדם
		ורנר פורסמן
		דיקינסון וו. ריצ'רדס	אוניברסיטת קולומביה
1957		דניאל בובה	אינסטוטו סופיריורה די סניטה	על גילוי תרכובות מלאכותיות שמעכבות פעולה של חומרים מסוימים בגוף, ובייחוד את פעולתם על מערכת הדם ושרירי השלד
1958		ג'ורג' וולס בידל	המכון הטכנולוגי של קליפורניה	על הגילוי שגנים פועלים על ידי פיקוח על אירועים כימיים מוגדרים
		אדוארד לורי טטום	מכון רוקפלר למחקר רפואי
		יהושע לדרברג	אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון	תגליותיו לגבי רקומבינציה גנטית והארגון של החומר הגני של חיידקים
1959		סברו אוצ'ואה	הקולג' הרפואי של אוניברסיטת ניו יורק	על הסינתזה של חומצות הגרעין RNA ו-DNA
		ארתור קורנברג	אוניברסיטת סטנפורד
1960		פרנק מקפרלן ברנט	מכון וולטר ואלייזה הול למחקר רפואי	על גילוי סבילות חיסונית נרכשת
		פיטר בריאן מדאוור	יוניברסיטי קולג' לונדון
1961		גאורג פון בקשי	אוניברסיטת הרווארד	הבהרת המנגנון הפיזי של הגירוי בשבלול האוזן
1962		פרנסיס קריק	המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי	על גילוייהם לגבי המבנה המולקולרי של חומצות הגרעין וחשיבותו בהעברת מידע בחומרים חיים
		ג'יימס ווטסון	אוניברסיטת הרווארד
		מוריס וילקינס	אוניברסיטת לונדון
1963		ג'ון קריו אקלס	האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה	על תגליותיהם לגבי המנגנונים היוניים המעורבים בעירור ובעיכוב של החלקים הקיצוניים והמרכזיים של קרום תא העצב
		אלן לויד הודג'קין	אוניברסיטת קיימברידג'
		אנדרו פילדינג הקסלי	יוניברסיטי קולג' לונדון
1964		קונרד אמיל בלוך	אוניברסיטת הרווארד	על תגליותיהם לגבי מנגנון המטבוליזם של כולסטרול ושל חומצות שומן
		פאודור לינן	מכון מקס פלאנק לכימיה תאית
1963		פרנסואה ז'קוב	מכון פסטר	על תגליותיהם לגבי הבקרה הגנטית על יצירת אנזימים ווירוסים
		אנדרה לווף
		ז'ק מונו
1966		פייטון רוס	אוניברסיטת רוקפלר	על גילוי וירוסים הגורמים לגידולים
		צ'ארלס ב. הגינס	אוניברסיטת שיקגו	על גילוי הטיפול לסרטן הערמונית באמצעות הורמונים
1967		רגנר גרניט	מכון קרולינסקה	על תגליותיהם לגבי תהליכי הראייה הפיזיולוגיים והכימיים הראשוניים בעין
		הלדן קפלר הרטליין	אוניברסיטת רוקפלר
		ג'ורג' וולד	אוניברסיטת הרווארד
1968		רוברט וו. הולי	אוניברסיטת קורנל	על הפרשנות של הקוד הגנטי וביטויו בסינתזה של חלבון
		הר גובינד קוראנה	אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון
		מרשל וורן נירנברג	המכונים הלאומיים לבריאות
1969		מקס דלבריק	המכון הטכנולוגי של קליפורניה	על תגליותיהם בתחום מנגנון השכפול והמבנה הגנטי של וירוסים
		אלפרד הרשי	מכון קרנגי למדע
		סלבדור לוריא	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
1970		ברנרד כץ	יוניברסיטי קולג' לונדון	על עבודתם בתחום מוליכים עצביים
		אולף פון אוילר	מכון קרולינסקה
		ג'וליוס אקסלרוד	המכונים הלאומיים לבריאות
1971		ארל וו. סת'רלנד, הבן	אוניברסיטת ואנדרבילט	על גילוי פעולת הורמונים, באופן מיוחד אפינפרין, דרך שליחים שניוניים
1972		ג'רלד אדלמן	אוניברסיטת רוקפלר	על גילוי המבנה הכימי של נוגדנים
		רודני ר. פורטר	אוניברסיטת אוקספורד
1973		קרל פון פריש	המכון הזואולוגי של אוניברסיטת מינכן	על חקר התנהגות חיות חברתיות, במיוחד הסבר שפת הריקוד של הדבורה ועל תופעת ההחתמה בעופות
		קונראד לורנץ	מכון קונרד לורנץ של האקדמיה האוסטרית למדעים
		ניקולאס טינברגן	אוניברסיטת אוקספורד
1974		אלבר קלוד	אוניברסיטת לוון	על תיאור המבנה והפעולה של האברונים בתאים ביולוגיים
		כריסטיאן דה דוב	אוניברסיטת רוקפלר, אוניברסיטת לוון
		ג'ורג'ה אמיל פאלאדה	אוניברסיטת ייל
1975		דייוויד בולטימור	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס	על ההסבר כיצד וירוס מחולל גידול משפיע על החומר הגנטי של התא
		רנאטו דולבקו	הקרן האימפריאלית לחקר הסרטן
		הווארד מרטין טמין	אוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון
1976		ברוך שמואל בלומברג	המכון לחקר הסרטן, פילדלפיה	על גילוי נגיף הצהבת מסוג B
		דניאל קרלטון גאידושק	המכונים הלאומיים לבריאות	על תיאור מחלת קורו הנגרמת על ידי קניבליזם
1977		רוז'ה גימן	מכון סאלק למחקרים ביולוגיים	על תיאור הורמון פפטידי המופק במוח
		אנדרו שלי	בית החולים של מנהל הווטרנים, ניו אורלינס
		רוזלין זוסמן יאלו	בית החולים של מנהל הווטרנים, ברונקס	על פיתוח שיטת רדיו-אימונואסיי למדידת כמויות זעירות של הורמון פפטידי על ידי שימוש בנוגדנים מסומנים רדיואקטיבית
1978		ורנר ארבר	אוניברסיטת בזל	על גילוי אנזימי הגבלה השימושיים בגנטיקה מולקולרית
		דניאל נתנס	בית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס
		המילטון או. סמית'	בית הספר לרפואה באוניברסיטת ג'ונס הופקינס
1979		אלן מקלוד קורמאק	אוניברסיטת טאפטס	על פיתוח הטומוגרפיה הממוחשבת
		גודפרי האונספילד	מעבדות המחקר של EMI
1980		ברוך בנאסרף	בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד	על גילוי הגנים של MHC ‏(Major Histocompatibility Complex)
		ז'אן דוסה	סורבון
		ג'ורג' ד. סנל	מעבדות ג'קסון
1981		רוג'ר וולקוט ספרי	המכון הטכנולוגי של קליפורניה	מחקרו על ההתמחות הפונקציונלית של המיספירות המוח
		דייוויד הובל	בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד	מחקרם על עיבוד מידע במערכת הראייה
		טורסטן ויזל	בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד
1982		סונה ברגסטרם	מכון קרולינסקה	על גילוייהם לגבי פרוסטגלנדינים
		בנט סמואלסון	מכון קרולינסקה
		ג'ון ר. ויין	קרן ולקם
1983		ברברה מקלינטוק	מעבדת קולד ספרינג הארבור	על גילוי הניידות של אלמנטים גנטיים ("הגנים הקופצים" - הטרנספוזונים)
1984		נילס ק. ג'רן	מכון בזל לאימונולוגיה	עבודתם על מערכת החיסון וייצור נוגדנים מונקלוניים (נוגדנים חד שבטיים)
		ז'ורז' קלר	מכון בזל לאימונולוגיה
		סזר מילשטיין	המעבדה לביולוגיה מולקולרית של מועצת המחקר הרפואי
1985		מייקל ס. בראון	המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס	על תיאור ויסות מטבוליזם הכולסטרול
		ג'וזף גולדשטיין	המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס
1986		סטנלי כהן	בית הספר לרפואה באוניברסיטת ואנדרבילט	על גילוי גורמי הגדילה
		ריטה לוי-מונטלצ'יני	המכון לביולוגיה של התא במועצת המחקר הלאומי של איטליה
1987		סוסומו טונגאווה	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס	על גילוי המנגנון הגנטי המוביל למגוון הנוגדנים
1988		סר ג'יימס וו. בלאק	בית הספר לרפואה בקינגס קולג' לונדון	על גילוי עקרונות חשובים בטיפול תרופתי שהובילו ליצירת תרופות חדשות
		גרטרוד עליון	מעבדות המחקר של בורוז וולקם
		ג'ורג' ה. היצ'ינגס	מעבדות המחקר של בורוז וולקם
1989		ג'. מייקל בישופ	בית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו	על גילוי המקור התאי של אונקוגנים רטרו וירוסיים
		הרולד א. ורמוס	בית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו
1990		ג'וזף א. מארי	בריגהאם אנד וימנ'ס הוספיטל	על עבודתם בשטח השתלות איברים ותאים
		דונל תומאס	מרכז פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן
1991		ארווין נהר	מכון מקס פלאנק לכימיה ביופיזיקלית	על פיתוח שיטות המדגימות כי תעלות יונים קיימות בכל קרומי התא ומאפשרות לימוד תכונותיהם
		ברט זקמן	מכון מקס פלאנק למחקר רפואי
1992		אדמונד פישר	אוניברסיטת וושינגטון	על הגילוי כיצד הוספת זרחה (PO4) לחלבונים מאפשרת ויסות תהליכים ביולוגיים
		אדווין ג. קרבס	אוניברסיטת וושינגטון
1993		ריצ'רד ג'. רוברטס	ניו אינגלנד ביולבז	על הגילוי כי גנים באיקריוטיים אינם שרשרות רציפות אלא מכילים אינטרונים וכי הקטיעה של mRNA כדי להוריד את אותם אינטרונים יכולה להתרחש בדרכים שונות, כך נוצרים חלבונים שונים מאותו רצף DNA
		פיליפ א. שרפ	המרכז לחקר הסרטן של המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
1994		אלפרד גילמן	המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס	על גילוי חלבון G ותפקידו בתרגום אותות בתא
		מרטין רודבל	המכון הלאומי למדעי הבריאות הסביבתית
1995		אדוארד ב. לואיס	המכון הטכנולוגי של קליפורניה	על גילוי מנגנוני בקרה גנטית בשלבים עובריים מוקדמים, בעזרת מחקרים על זבוב הפירות
		כריסטיאנה ניסליין-פולהרד	מכון מקס פלאנק לביולוגיה התפתחותית
		אריק פ. וישהאוס	אוניברסיטת פרינסטון
1996		פיטר צ. דוהרטי	בית החולים המחקרי לילדים סנט ג'וד	על הגילוי כיצד נעשה שימוש במולקולות MHC בתאי הדם הלבנים כדי לאתר ולהרוג תאים הנגועים בנגיף
		רולף מ. צינקרנגל	המכון לאימונולוגיה ניסויית של אוניברסיטת ציריך
1997		סטנלי פרוזינר	בית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו	על גילוי הפריון, חלקיקי חלבון מדבקים
1998		רוברט פרשגוט	המרכז למדעי הבריאות של אוניברסיטת מדינת ניו יורק	על גילוי תכונות האיתות של חנקן חמצני (NO) במערכת הקרדיווסקולרית
		לואיס איגנרו	בית הספר לרפואה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס
		פריד מורד	בית הספר לרפואה באוניברסיטת טקסס ביוסטון
1999		גינתר בלובל	אוניברסיטת רוקפלר	על הגילוי כי חלבונים שזה עתה סונתזו מכילים "תוויות כתובת" המכוונות אותם למיקום הנכון בתא
2000		ארוויד קרלסון	אוניברסיטת גטבורג	על שהוכיח כי דופמין הוא מוליך עצבי במוח שחסרונו מוביל לתסמינים של מחלת פרקינסון
		פול גרינגרד	אוניברסיטת רוקפלר	על שהראה כי מוליכים עצביים פועלים על התא ויכולים להפעיל מולקולה מרכזית הידועה בשם DARPP-32
		אריק קנדל	אוניברסיטת קולומביה	על שתיאר כיצד זיכרון לטווח קצר וזיכרון לטווח ארוך מתבטאים ברמה המולקולרית
2001		לילנד ה. הרטוול	מרכז פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן	על גילוי משפחת חלבוני הציקלין וקינאזות תלויות ציקלין, מולקולות מרכזיות בוויסות מחזור התא
		טים הנט	הקרן האימפריאלית לחקר הסרטן
		פול נרס	הקרן האימפריאלית לחקר הסרטן
2002		סידני ברנר	המכון למדעים מולקולריים	על תגליותיהם לגבי בקרה גנטית של התפתחות איברים ומוות תאי מתוכנת (אפופטוזה) על ידי מחקרים בתולעת Caenorhabditis elegans
		רוברט הורביץ	המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס
		ג'ון סלסטון	מכון סנגר של קרן ולקם
2003		פול לוטרבור	אוניברסיטת אילינוי באורבנה-שמפיין	על תגליותיהם ביחס ל-MRI
		פיטר מנספילד	בית הספר לפיזיקה ואסטרונומיה של אוניברסיטת נוטינגהאם
2004		ריצ'רד אקסל	אוניברסיטת קולומביה	על גילוי קולטני ריח וארגון מערכת חוש הריח
		לינדה באק	מרכז פרד האצ'ינסון לחקר הסרטן
2005		בארי מרשל	המרכז הרפואי QEII, אוניברסיטת מערב אוסטרליה	על גילוי חיידק הליקובקטר פילורי שגורם לדלקות בקיבה, לכיב קיבה, לכיב תריסריון, ולמחלות סרטן בקיבה ובתריסריון
		רובין וורן
2006		אנדרו פייר	בית הספר לרפואה באוניברסיטת סטנפורד	על הגילוי של "הפרעת RNA" - השתקת גנים על ידי סליל כפול של RNA
		קרייג מלו	בית הספר לרפואה באוניברסיטת מסצ'וסטס
2007		מריו קפקי	אוניברסיטת יוטה	על גילוי העיקרון שבשינוי גנטי מכוון בעכברים על ידי שימוש בתאי גזע
	מרטין אוונס	אוניברסיטת קארדיף
	אוליבר סמיתיס	אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל
2008		הרלד צור האוזן	המרכז הגרמני לחקר הסרטן	על גילוי הקשר בין נגיף הפפילומה האנושי לסרטן צוואר הרחם
	פרנסואז בארה-סינוסי	המחלקה לוירולוגיה במכון פסטר	על זיהוי וירוס ה-HIV שגורם לאיידס
	לוק מונטנייה	הקרן העולמית למחקר ולמניעת איידס
2009		אליזבת בלקברן	אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו	על הגילוי כיצד כרומוזומים מוגנים על ידי טלומרים והאנזים טלומראז
	קרול גריידר	אוניברסיטת ג'ונס הופקינס
	ג'ק שוסטק	בית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד, בית החולים הכללי מסצ'וסטס, מכון הווארד יוז לרפואה
2010		רוברט אדוארדס	אוניברסיטת קיימברידג'	על פיתוח ההפריה החוץ-גופית
2011		ברוס בויטלר	המרכז הרפואי סאות'ווסטרן של אוניברסיטת טקסס, מכון סקריפס למחקר	על תגליותיהם לגבי הפעלת מערכת החיסון המולדת על גילוי התא הדנדריטי ותפקידו במערכת החיסון הנרכשת
	ז'ול הופמן	אוניברסיטת שטרסבורג
	ראלף סטיינמן	אוניברסיטת רוקפלר
2012		ג'ון גרדון	מכון גרדון	על הגילוי שניתן להפוך תאים בוגרים לתאי גזע פלוריפוטנטים
		שיניה יאמאנקה	אוניברסיטת קיוטו, מכון גלדסטון
2013		ג'יימס רותמן	אוניברסיטת ייל	על הגילוי המנגנון השולט על תנועת בועיות, כלי מרכזי להעברת חומרים בתאי הגוף
	רנדי שקמן	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי, מכון הווארד יוז לרפואה
	תומאס סודהוף	אוניברסיטת סטנפורד, מכון הווארד יוז לרפואה
2014		ג'ון אוקיף	יוניברסיטי קולג' לונדון	על עבודתם לזיהוי התאים המעניקים את תחושת ההתמצאות במרחב במוח האנושי.
	מיי-בריט מוסר	האוניברסיטה הנורווגית למדעים וטכנולוגיה
	אדוורד מוסר	האוניברסיטה הנורווגית למדעים וטכנולוגיה
2015		ויליאם קמפבל	אוניברסיטת דרו	על טיפול חדש נגד זיהומים הנגרמים על ידי תולעים נימיות
	סטושי אומורה	אוניברסיטת קיטסאטו
	טו יויו	האקדמיה הסינית לרפואה סינית מסורתית	על טיפול חדש נגד מלריה
2016		יושינורי אושומי	המכון הטכנולוגי של טוקיו	על גילוי מנגנונים לאוטופגיה
2017		מייקל רוסבאש	אוניברסיטת מיין	על גילוי המנגנון המולקולרי המשפיע על השעון הביולוגי
	ג'פרי סי. הול	אוניברסיטת ברנדייס, מכון הווארד יוז לרפואה
	מייקל יאנג	אוניברסיטת רוקפלר
2018		ג'יימס אליסון	מרכז מ.ד. אנדרסון לסרטן באוניברסיטת טקסס, מכון פרקר לאימונותרפיה	על גילוייהם בתחום הטיפול בסרטן באמצעות אינהיביציה של רגולציה חיסונית שלילית
		טסוקו הונג'ו	אוניברסיטת קיוטו
2019		ויליאם קיילין	אוניברסיטת הרווארד	על תגליותיהם בנושא הסתגלות התאים לזמינות משתנה של חמצן
		פיטר ג'יי. רטקליף	אוניברסיטת אוקספורד
		גרג ל. סמנזה	אוניברסיטת ג'ונס הופקינס
2020		הארווי אלטר	המכונים הלאומיים לבריאות	על גילוי נגיף הפטיטיס C
		מייקל האוטון	אוניברסיטת אלברטה
		צ'ארלס רייס	אוניברסיטת רוקפלר
2021		דייוויד ג'וליוס	אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו	על גילוי קולטנים לטמפרטורה ולמגע
		ארדם פטפוטיאן	מכון הווארד יוז לרפואה, מכון סקריפס למחקר
2022		סוונטה פבו	מכון מקס פלאנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית	על תגליותיו בחקר הגנום של הומיניניים שנכחדו ואבולוציית האדם
2023		קטלין קריקו	אוניברסיטת סגד ואוניברסיטת פנסילבניה	על תגליותיהם בנוגע לשינויים בבסיס נוקלאוזידים שאיפשרו פיתוח חיסוני mRNA יעילים נגד COVID-19
		דרו וייסמן	אוניברסיטת פנסילבניה
2024		ויקטור אמברוס	בית הספר לרפואה באוניברסיטת מסצ'וסטס (אנ')	על גילוי microRNA ותפקידו ברגולציה גנטית לאחר שעתוק[3]
		גארי רובקון	בית החולים הכללי מסצ'וסטס ובית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה
• חתני פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה, באתר פרס נובל (באנגלית)