פרס תאודור אדורנו

פרס תאודור אדורנו (בגרמנית: Theodor-W.-Adorno-Preis) הוא פרס גרמני שנועד להכיר בהישגים יוצאי דופן בפילוסופיה, בתיאטרון, במוזיקה, בקולנוע ובתיאוריה ביקורתית. הוא נוסד בשנת 1977 על ידי עיריית פרנקפורט כדי להנציח את הפעילות ואת תחומי העניין של הסוציולוג והפילוסוף תאודור אדורנו, מבכירי אסכולת פרנקפורט, שלימד באוניברסיטת גתה פרנקפורט במשך כעשרים שנה. הפרס מוענק מדי שלוש שנים ב-11 בספטמבר, יום הולדתו של אדורנו. סכום הפרס הוא 50,000 אירו.

פרס תאודור אדורנו
Theodor-W.-Adorno-Preis

מרגרטה פון טרוטה זוכה בפרס ב-2018
מדינה	גרמניה
הגוף המעניק	עיריית פרנקפורט
סכום הזכייה	50,000 אירו
תקופת הפרס	1977–הווה (כ־48 שנים)
נקרא על שם	תאודור אדורנו
אתר רשמי

ג'ודית באטלר זוכה בפרס ב-2012

הזוכים בפרס

• 1977: נורברט אליאס (סוציולוג)
• 1980: יורגן הברמאס (פילוסוף וסוציולוג)
• 1983: גונטר אנדרס (אנ') (פילוסוף)
• 1986: מיכאל גילן (מנצח)
• 1989: ליאו לובנטאל (סוציולוג)
• 1992: פייר בולז (מלחין)
• 1995: ז'אן-לוק גודאר (קולנוען)
• 1998: זיגמונט באומן (סוציולוג)
• 2001: ז'אק דרידה (פילוסוף)
• 2003: ג'רג' ליגטי (מלחין)
• 2006: אלברכט ולמר (אנ') (פילוסוף)^[1]
• 2009: אלכסנדר קלוגה (קולנוען)
• 2012: ג'ודית באטלר (פילוסופית)^[2][3][4]
• 2015: ז'ורז' דידי-הוברמן (אנ') (חוקר אמנות)^[5]
• 2018: מרגרטה פון טרוטה (קולנוענית)^[6]
• 2021: קלאוס ת׳וולייט (אנ') (סוציולוג ותאורטיקן תרבות)^[7][8]

ביקורת

הענקת הפרס לשנת 2012 ג'ודית באטלר נתקלה בביקורת תקשורתית וחברתית נרחבת בשל ההצהרותיה של באטלר בעד ארגוני הטרור האיסלאמיסטיים חמאס וחזבאללה, ותמיכתה בקמפיין ה-BDS.^[9] שטפן קרמר הטיל ספק בלגיטימיות של ההחלטה ואחרים אף קראו לבטל את ההחלטה להעניק לה את הפרס.^[10] נגד טקס הענקת הפרס נחתמה עצומה מקוונת ובמהלך טקס נערכו והפגנות. מנגד הסוציולוגית הישראלית אווה אילוז טענה כי אף שהיא מתנגדת לעמדתה של באטלר אין מניעה להעניק לה את הפרס, לאור הישגייה בתחומי התאוריה הביקורתית וכי "המקום שבו יש להילחם בדעות כמו אלה של ג’ודית באטלר הוא הזירה הציבורית".^[10]

ראו גם

• פרס חנה ארנדט

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פרס תאודור אדורנו בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של פרס תאודור אדורנו (בגרמנית)