פרפקציוניזם

בפסיכולוגיה, פרפקציוניזם הוא תכונת אישיות רב-ממדית ורכיב משותף להגדרותיו השונות הוא השאיפה לשלמות. פרפקציוניזם הוא דפוס קוגניטיבי והתנהגותי המתייחס לצורך של האדם לשאוף להיות מושלם או להיחשב לכזה, תוך הצבת סטנדרטים גבוהים מדי, ולעיתים אפילו בלתי אפשריים. בעלי נטייה לפרפקציוניזם נוטים לביקורת עצמית מופרזת ולתהליכים של בדיקה עצמית אינטנסיבית ומגלים פחד ניכר מביצוע טעות או מכישלון.^[1]

סטנלי קובריק, במאי קולנוע, היה ידוע בקפדנותו המקצועית ובשאיפתו לפרפקציוניזם.

חוקרי הפרפקציוניזם בעבר הדגישו מספר מצומצם של מאפיינים המגדירים את תכונת הפרפקציוניזם, בעוד המאפיין העיקרי שהודגש היה הצבת סטנדרטים גבוהים במיוחד לביצוע. הקושי העיקרי בהגדרה הצרה של המושג היה חוסר ההבחנה שנוצרה בין פרפקציוניסטים לבין אנשים שהם פשוט מוכשרים ומצליחים מאוד, בעלי דרישות עצמיות גבוהות. לכן התעורר צורך להבין לעומק את המושג ולהבחין בין הצבת סטנדרטים גבוהים שאין בהם כל דפוס פתולוגי, לבין דפוסי שאיפה לשלמות העלולים להיות שליליים.^[2]

פרפקציוניזם מוגבר עלול לעודד דחיינות, להוביל לדימוי עצמי נמוך ובמקרים קיצוניים לגרום להפרעות נפשיות כמו דיכאון, הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) או הפרעות אכילה. פרפקציוניזם נבדל מפחד מחוסר שלמות (אתלופוביה).^[3] המילונאי ראובן אלקלעי הציע במילוניו את החידוש שְׁלֵמוּתָנוּת.^[4] בכל זאת, האקדמיה ללשון המליצה את השימוש בצירופים כגון רדיפת שלמות או שאיפת שלמות במקום לקבוע את חידושו של ראובן אלקלעי.^[5]

המשגות

המחקרים הראשונים בנושא הפרפקציוניזם התרכזו בעיקר בהיבטיו השליליים של המושג, ונטו לראותו כחד-ממדי. כך לדוגמה פרפקציוניזם תואר כדפוס פתולוגי המוביל לרוב לפגיעה בתפקוד והמתאפיין בחשיבה דיכוטומית. המודלים החד-ממדיים גם קשרו בין פרפקציוניזם לבין התפתחותם של הפרעות אכילה.^[6]

נערה מול מראה

הראשון שתיאר כי לפרפקציוניזם פנים מגוונות היה המאצ'ק (1978). הוא תיאר את המונח כבעל מבנה דו-ממדי, ועל כן ככזה שמערכת היסים בינו לבין משתנים אחרים עשויה להיות מעט יותר מורכבת. הוא זיהה פרפקציוניזם אדפטיבי, המתאפיין בהישגיות ובשאפתנות המובילות להתנהגות מכוונת מטרה. הפרפקציוניסט האדפטיבי נוטה לחוש סיפוק כשהוא ניצב מול אתגרים, וגישתו מעט יותר גמישה. לעומת זאת, פרפקציוניזם לא-אדפטיבי מתאפיין ביתר הישגיות ושאפתנות המובילים לפגיעה בתפקוד, בעקבות רמות גבוהות של חרדה בשל הפחד מכישלון. הפרפקציוניסט הלא-אדפטיבי תופס את עצמו כמי שאינו עומד בציפיות גם כשהוא מצליח, ואף פעם אינו חש סיפוק ממאמציו.^[7]

בהמשך אכן תואר הפרפקציוניזם כמבנה מורכב בעל קצוות שליליים וחיוביים וכמושג ובו היבטים תוך-אישיים ובין-אישיים השונים זה מזה באופיים ובהשפעתם על התפקוד. יואיט ופלט (1991) הציעו כי לפרפקציוניזם שלושה ממדים:^[8]

1. פרפקציוניזם המכוון כלפי העצמי (self-oriented perfectionism), המתבטא בהצבת סטנדרטים בלתי ריאליים, בבדיקה עצמית אינטנסיבית ובפחד מטעויות או מכישלונות בתחומים שונים.
2. פרפקציוניזם המכוון כלפי האחר (other-oriented perfectionism) – גורם בין-אישי שקשור להערכת האדם את האחרים המשמעותיים בחייו באופן מחמיר.
3. פרפקציוניזם המוכתב על ידי החברה (socially prescribed perfectionism), שמשמעותו צורך של אדם למלא אחר ציפיות גבוהות מאוד, שעל פי תפיסתו אנשים מציבים לו. צורך זה מבוסס על אמונה לא-רציונלית שלאחרים יש ציפיות מופרזות ממנו, ושהוא חייב לעמוד בהן לצורך אישור וקבלה.

סלייני (1996) יצר את מדד ה"כמעט מושלם", הכולל שלושה ממדים: סטנדרטים גבוהים, סדר (order) ופער. הממד פער מתייחס לפער הנתפס בין הסטנדרטים האישיים הגבוהים של האדם לבין מידת עמידתו בהם. זהו ההיבט השלילי המרכזי של הפרפקציוניזם. אנשים עם ציונים גבוהים בסולם זה, נוטים לחוות רמות גבוהות של דחק וחרדה, לצד תחושות חוסר ערך ודימוי עצמי נמוך.^[9]

סולם למדידת פרפקציוניזם (Big Three Perfectionism Scale) שנבנה על סמך מחקר בריטי-קנדי (מאי 2016, Journal of Psychoeducational Assessment) מבחין בין שלושה היבטים של פרפקציוניזם:^[10]

• פרפקציוניזם נוקשה שמתאר את השאיפה להיות חסר פגמים ולהתנהל ללא טעויות. שאיפה זו יוצרת תחושת ערך עצמי נמוך ושברירי.
• ביקורת עצמית המתייחסת לכל טעות שהאדם עושה ומגיבה לכך בחומרה; לכל מצב של חוסר ודאות שמזמן ביקורת; לכל כישלון; ולכל תגובה של הסביבה שניתן לפרשה כביקורת.
• פרפקציוניזם נרקיסיסטי המתייחס לציפיות בלתי אפשריות מהאחר. הן מתבטאות בביקורתיות יתר כלפי הסביבה, חוסר הערכה לאחרים. חוויה שהאחר לא עונה לצרכים ולא נותן את היחס המיוחד שהפרפקציוניסט דורש.

הפן החיובי

פרפקציוניזם עשוי להניע בני אדם אל עבר הישגים ולספק להם מוטיבציה לעמוד איתן בפני מכשולים. רודל (1984) טוען כי "בצורתו החיובית, הפרפקציוניזם עשוי לספק את הדרבון שמוביל להישגים כבירים – תשומת הלב הקפדנית לפרטים ההכרחית למחקר מדעי, המסירות שמדרבנת מלחינים להמשיך וללטש את יצירתם עד שזו משתווה לצלילים הנפלאים שהם רואים בדמיונם, והעקביות שמרתקת אמנים גדולים לכני הציור - כל אלו נובעים מן הפרפקציוניזם".

סלייני גילה כי לפרפקציוניסטים סתגלניים רמה נמוכה יותר של דחיינות, לעומת אנשים שאינם פרפקציוניסטים. אתלטים מצטיינים, מדענים ואמנים מגלים פרפקציוניזם לעיתים קרובות. לדוגמה, הפרפקציוניזם שאפיין את מיכלאנג'לו ודאי הניע אותו ליצור יצירות מופת דוגמת פסל דוד והקפלה הסיסטינית. בקרב ילדים, פרפקציוניזם הוא סממן של מחוננות.

הפן השלילי

בגרסתו הפתולוגית, פרפקציוניזם עלול להזיק מאוד. הוא עלול להופיע בצורת השהיה כאשר הוא גורם לדחיית מטלות ("איני יכול להתחיל בפרויקט, עד שאדע מהי הדרך 'הנכונה' לבצע אותו"), או בצורת הלקאה־עצמית כאשר משתמשים בו כדי לתרץ הישגים נמוכים כדי לזכות באהדה ולגיטימציה מן הזולת ("אינני מאמין שאינני יודע כיצד להשיג את מטרותיי שלי. אני בוודאי טיפש; אחרת, איך ייתכן שנכשלתי?").

במקום העבודה, תפוקה נמוכה מהווה לעיתים סימפטום של פרפקציוניזם, שכן פרפקציוניסטים נוטים לבזבז זמן ואנרגיה בעיסוק בפרטים טפלים של מטלות או פרויקטים. דבר זה עלול לגרום לדיכאון, ניכור מצד עמיתים, וסיכוי רב יותר למעורבות בתאונות.

אדרהולט־אליוט (1989) מנה חמישה מאפיינים של תלמידים ומורים פרפקציוניסטיים שמביאים להישגים נמוכים: השהיה, פחד מכישלון, גישת "הכל או כלום", פרפקציוניזם משתק, והתמכרות לעבודה ("וורקהוליות").

ביחסים אינטימיים, ציפיות מוגזמות עלולות להסב אכזבה רבה לבני הזוג. פרפקציוניסטים עלולים להקריב את משפחתם ופעילותם החברתית לטובת כיבוש מטרותיהם.

פרפקציוניסטים עלולים לסבול מחרדה ודימוי-עצמי נמוך. פרפקציוניזם מהווה גורם סיכון בהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD), הפרעות אכילה, ודיכאון קליני.

מטפלים מתמודדים עם החשיבה השלילית שאופפת את הפרפקציוניסט, ובייחוד עם גישת "הכל או כלום", לפיה המטופל מגדיר הישג כמושלם או חסר־חשיבות. הם מעודדים את מטופליהם להציב יעדים ברי־השגה ולהתמודד עם הפחד מכישלון.

הביטוי הלועזי הטוב מאוד הוא האויב של הטוב גורס כי קפדנות יתר וחתירה לשלמות בכל תנאי עלולות להזיק ולמנוע את השלמת המשימה.

מחשבות אובדניות

ערכים מורחבים – אובדנות, אובדנות בצה"ל

מחשבות אובדניות נעות על קשת רחבה, החל במחשבות פסיביות הקשורות לעיסוק במוות כגון "הלוואי שהייתי מת", וכלה במחשבות אובדניות אקטיביות שבהן יש עיסוק ממשי ברצון לבצע התאבדות כגון "אני רוצה להתאבד". מחשבות אלה עשויות לכלול, בין היתר, תוכנית התאבדות ממשית וכמיהה מועצמת להרס עצמי.^[11]

בקרב מתבגרים ובוגרים צעירים, שכיחות המחשבות האובדניות גבוהה משל מבוגרים ועומדת על 17%.^[12] מבין גורמי הסיכון הקשורים בחשיבה אובדנית, נטייה פרפקציוניסטית נמצאה קשורה לחשיבה אובדנית מוגברת.^[13] הנטייה לפרפקציוניזם והשאיפה לעמוד בסטנדרטים נוקשים של הישגים, בין האם האדם הציב אותם לעצמו ובין אם אחרים הציבו לו אותם, עלולות לגרום לתחושת כישלון ולמחשבות אובדניות העלולות לגרום למצוקה נפשית ולהתנהגות אובדנית.^[13] ניתוח-על שכלל 45 מחקרים, עם כ-11,747 משתתפים כולל סטודנטים, מבוגרים בקהילה ומטופלים פסיכיאטריים, מצביע על קשר חיובי בין רוב ממדי הפרפקציוניזם לבין מחשבות אובדניות.^[13] פרפקציוניזם המוכתב על ידי החברה (socially prescribed perfectionism) נמצא כמנבא עלייה במחשבות אובדניות לאורך זמן.^[13]

מחקרים אחרים מצאו כי פרפקציוניזם הופך את האדם רגיש להשפעות נפשיות שליליות אך מהווה גורם סיכון רק כאשר הוא פועל יחד עם גורמים נוספים, כמו דחק.^[14] הסיכון גובר כאשר הפרפקציוניזם פועל בשילוב עם גורמי דחק, כמו עומס בעבודה, קונפליקטים בין תפקידים ומשאבים, או חוויות חיים דוחקות. בקרב מתבגרים ישראלים, שירות החובה בצה"ל מהווה לעיתים גורם דחק ייחודי, שעלול להחריף מצוקה בקרב בעלי נטייה לפרפקציוניזם. תמיכה חברתית נמצאה כאחד המשאבים החשובים לאדם בהתמודדות עם דחק ועם משאב בעל השפעה ממתנת על אירועי חיים דוחקים.^[14]

גורמים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. אז מהם הגורמים לפרפקציוניזם? לא מוסבר. האם יש קשר לחרדה? אהבת אסתטיקה? מגלומניות? באיזה גיל מתפתחת התכונה? וכו'.

בדומה לרוב תכונות האופי, פרפקציוניזם נוטה לחזור על עצמו באותה משפחה, ויש לו מרכיב חברתי או גנטי. הורים הנוהגים בסמכותיות כלפי ילדיהם ומבטאים אהבה מותנית, עלולים לעודד פרפקציוניזם בקרב ילדיהם. המרכיב התרבותי גם הוא מהווה גורם – במחקר מסוים (קסטרו ורייס, 2003) נמצא כי סטודנטים אמריקניים ממוצא סיני דיווחו על רמה גבוהה יותר של פרפקציוניזם לעומת סטודנטים "לבנים" ואפרו-אמריקנים.

ראו גם

• הטוב מאוד הוא האויב של הטוב
• ocpd
• אתלופוביה

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: פרפקציוניזם
ציטוטים בוויקיציטוט: פרפקציוניזם
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פרפקציוניזם

• פרפקציוניזם באתר האקדמיה ללשון העברית(הקישור אינו פעיל)
• חנה דויד, פרפקציוניזם בקרב בנים ובנות דתיים בישראל: קשרים בין פרפקציוניזם ומחוננות, 29 באוגוסט 2009, אתר פסיכולוגיה עברית
• סובלים מפרפקציוניזם? כך תשתחררו ממנו, באתר כלכליסט, 12 בנובמבר 2011
• החיפוש אחר אי שלמות: אסטרטגיות התמודדות עם הצורך במושלמות ד"ר אנדרו מ. ג'ייקובס וד"ר מרטין מ. אנתוני. תרגום מאתר המרכז לטיפול ב-OCD, שיקגו.
• מארי לופטוס, אלה שמשתדלים מדי, 13 באוקטובר 2013, אלכסון
• איתן גילור מילר, פרפקציוניסטים וסובלים מזה? יש מה לעשות, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2016
• איילת שני, "אנחנו רואים קפיצה מדאיגה בשיעורי הפרפקציוניזם. זה משקף חברה חולה", באתר הארץ, 4 ביוני 2020