פרשת ויקרא

פרשת וַיִּקְרָא היא פרשת השבוע הראשונה בספר ויקרא. היא מתחילה בראשית הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ה', פסוק כ"ו, לפי חלוקת הפרקים.

ויקרא
פסוקים	ויקרא, א', א' - ה', כ"ו
מספר פסוקים	111
מספר תיבות	1673
תוכן	דיני העולה, דיני המנחה, דיני החטאת, דיני קורבן עולה ויורד, דיני האשם
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (11)  לא תעשה (5) דיני קרבן עולה, דיני קרבן מנחה, המלחת הקרבנות, קרבן חטאת בית דין, קרבן חטאת, העדת עדות, קרבן עולה ויורד, הקרבת אשם ותשלום חומש במעילה בהקדש, הקרבת אשם תלוי במצב של ספק חטא, הקרבת אשם ודאי, השבת גזל הקרבת שאור או דבש, הקרבת קורבן ללא מלח, הפרדת הראש מהגוף בחטאת העוף, נתינת שמן זית במנחת חוטא, נתינת לבונה במנחת חוטא
הפטרה
אשכנזים וספרדים	ישעיהו, מ"ג, כ"א - מ"ד, כ"ג
תימנים ואיטלקים	ישעיהו, מ"ג, כ"א - מ"ד, ו'

”וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לה' – מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם.” ויקרא, א', א'–ב'

המחשה (לא לפי מסורת היהדות) של מזבח העולה, שעליו הקריבו את כל הקורבנות מלבד הקטורת, העומד מול אוהל מועד, וביניהם הכיור

בחלק מהשנים קוראים את פרשת ויקרא בשבת הסמוכה לפורים, ולפיכך קוראים בה גם את הפרשייה השנייה מ"ארבע פרשיות" – פרשת זכור. יש שנים שבהן קוראים אותה בשבת הסמוכה לראש חודש ניסן, ואז קוראים בה את הפרשה הרביעית – פרשת החודש.

הפרשה נפתחת בקריאה של ה' אל משה מאוהל מועד, ובדיבור אליו מהאוהל. בפרשה מתוארים דיני הקורבנות שמקריבים במשכן ובבית המקדש, ובהם קרבנות העולה, שלמים, חטאת, מנחה, ואשם.

יש נוהגים שכשילד מגיע לגיל שבו הוא יכול להתחיל ללמוד תורה, מתחילים את לימוד המקרא בפרשת ויקרא, שהיא פרשת הקרבנות, על פי מאמר חז"ל: ”יבואו טהורים (ילדים) ויעסקו בטהורים (קרבנות)”^[1].

תוכן הפרשה

הפרשה עוסקת כולה בדיני הקורבנות שמקריבים במשכן ובבית המקדש. מתוך הפרשיות שעוסקות בקורבנות מסוימים, נלמדים גם דינים כלליים לכל עבודת הקורבנות. בזה אחר זה מפורטים:

דיני העולה: קורבן שנשרף כולו על המזבח, ואינו נאכל. פרשה זו מחולקת לשלוש פרשות משנה:

• קורבן עולה מן הבקר
• קורבן עולה מן הצאן
• קורבן עולה מן העוף (עולת העוף)

דיני המנחה: קורבן הבא מן הצומח. פרשה זו מחולקת לחמש פרשיות משנה:

• מנחת סולת
• מנחת מאפה תנור
• מנחת מחבת
• מנחת מרחשת
• מנחת ביכורים (מנחת העומר)

דיני השלמים: קורבן הנאכל לכהנים ולמקריב. פרשה זו מחולקת לשלוש פרשיות משנה:

• קורבן שלמים מן הבקר
• קורבן שלמים מן הכבשים
• קורבן שלמים מן העזים

דיני החטאת: קורבן שבא לכפר על חטא. פרשה זו מחולקת לחמש פרשיות משנה:

• חטאת כהן משיח – הכהן הגדול
• חטאת ציבור – פר העלם דבר
• חטאת נשיא – המלך
• חטאת יחיד – כשבאה מן העזים
• חטאת יחיד – כשבאה מן הכבשים

דיני קורבן עולה ויורד: קורבן אותו מביא הנשבע לשקר שבועת העדות, והעובר על טומאת מקדש וקודשיו ועל שבועת ביטוי. קורבן זה מיוחד בכך שסוג הקורבן משתנה בהתאם למצבו הכלכלי של האדם. פרשה זו מחולקת לשתי פרשיות משנה:

• קורבן עולה ויורד הבא מן הכבשים או העזים והבא מן העופות,
• קורבן עולה ויורד הבא – מנחה. קורבן זה מכונה במקרא 'אשם'.

דיני קורבן אשם: קורבן שבא על חטאים מסוימים. פרשה זו מחולקת לשלוש פרשיות משנה:

• אשם מעילות
• אשם תלוי
• אשם גזלות

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת ויקרא יכולה לחול בתשעה תאריכים שונים:

• שנת השג – ו' באדר ב'
• שנת החא – ח' באדר ב'
• שנת גכז ושנת בשז – ט' באדר ב'
• שנת בחה ושנת זשה – י"א באדר ב'
• שנת זחג – י"ג באדר ב'
• שנת הכז – א' בניסן
• שנת גכה ושנת בשה – ג' בניסן
• שנת בחג ושנת זשג – ה' בניסן
• שנת זחא ושנת השא – ז' בניסן

הפטרה

ברוב השנים הפשוטות, מפטירים בספר ישעיהו, מפרק מ"ג, פסוק כ"א עד פרק מ"ד, פסוק כ"ג (האיטלקים והתימנים מסיימים בפסוק ו', ובנוסח רומניא סיימו בפסוק י"ג), שם נוזף ישעיהו בעם על שלא הקריבו את הקורבנות:

עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי, תְּהִלָּתִי יְסַפֵּרוּ. וְלֹא אֹתִי קָרָאתָ יַעֲקֹב, כִּי יָגַעְתָּ בִּי יִשְׂרָאֵל. לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי, לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה. לֹא קָנִיתָ לִּי בַכֶּסֶף קָנֶה, וְחֵלֶב זְבָחֶיךָ לֹא הִרְוִיתָנִי, אַךְ הֶעֱבַדְתַּנִי בְּחַטֹּאותֶיךָ, הוֹגַעְתַּנִי בַּעֲו‍ֹנֹתֶיךָ. אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי, וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר. הַזְכִּירֵנִי, נִשָּׁפְטָה יָחַד, סַפֵּר אַתָּה לְמַעַן תִּצְדָּק. אָבִיךָ הָרִאשׁוֹן חָטָא וּמְלִיצֶיךָ פָּשְׁעוּ בִי...

— ספר ישעיהו, פרק מ"ג, פסוקים כ"א–כ"ז

בשנים פשוטות מסוג הכז (18% מהשנים) קוראים את פרשת ויקרא בשבת ראש חודש ניסן, ואז קוראים איתה את פרשת החודש ומפטירים בהפטרה של פרשת החודש ופסוק ראשון ואחרון של הפטרת שבת ראש חודש ("השמים כסאי"). בשנים מעוברות מסוג השג ויקרא נקראת עם הפטרתה הרגילה. בשאר השנים המעוברות (30% מכלל השנים), ויקרא נקראת בשבת זכור ומפטירים בה את הפטרת פרשת זכור.

ראו גם

• סוגי הקורבנות

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: פרשת ויקרא
טקסט בוויקיטקסט: מאמרים ומקורות לפרשה

הטקסט:

• פרשת ויקרא, באתר ויקיטקסט
• פרשת ויקרא - הטקסט עם תרגום אונקלוס, באתר "מכון ממרא"
• פרשת ויקרא, באתר "מקראות גדולות הכתר"
• פרשת ויקרא, באתר "תורת אמת"

פרשנות:

• גיליונות נחמה לפרשת ויקרא
• פרשת ויקרא, באתר אוניברסיטת בר-אילן
• פרשת ויקרא, באתר "כיפה"
• פרשת ויקרא עם פירוש רש"י, באתר "בית חב"ד"
• שיעורי תורה לפרשת ויקרא, באתר "ישיבה"
• שיעורים לצפייה על פרשת ויקרא, באתר "בינינו"
• פרשת ויקרא, באתר פרשת השבוע
• הערך "פרשת ויקרא", באתר ויקישיבה
• דברי תורה לפרשת ויקרא באתר ישיבת הר ברכה
• שיעורים לצפייה על פרשת ויקרא, באתר "התנועה הרפורמית"
• פרשת ויקרא באתר חסד ואמת