פתיחות לחוויות

פתיחות לחוויות הוא אחת התכונות המרכזיות, במודל חמש התכונות הגדולות בפסיכולוגיה, לתכונה יש שני קטבים - התכונה והיפוכה, אדם בעל פתיחות לחוויות ברמה גבוהה הוא בעל מוכנות גבוהה לחוויות חדשות ולהתנסויות מגוונות, כמו כן יש לו יכולת רפלקטיבית (לחשוב על רגשותיו ומחשבותיו), דמיון מפותח, רגישות אסתטית וקירבה להיבט הרגשי והחוויתי של החיים, והעדפה כללית למורכבות ומערכת ערכית מורכבת, והקדשת זמן ללימוד ולחשיבה מופשטת, לעומתו אנשים שמקבלים ציונים נמוכים בפתיחות נוטים לרתיעה משינויים ומאופיינים והם אנשים שגרתיים ומעשיים קונפורמיים שמרנים ומתעניינים בתחום צר של נושאים, ובחוסר מוטיבציה ללמידה.

כמו כן לפתיחות קשר עם טווח רחב של תחומים, ולה השפעה רבה על מסלול חייו של האדם. עם זאת רוב האנשים בממוצע יקבלו ציון בינוני ברמת הפתיחות שלהם, ומספר קטן יותר יקבלו ציון גבוה או נמוך במיוחד^[1].

היסטוריה

16 גורמי האישיות של קטל

כמו כל חמש תכונות האישיות הגדולות, את שורשי המושג המודרני פתיחות לחוויות ניתן לייחס למחקר שנערך ב-1936 על ידי גורדון אלפורט והנרי ס. אודברט^[2]. שבע שנים לאחר מכן, ריימונד קאטל פרסם ניתוח אשכולות של אלפי מילים הקשורות לאישיות שזוהו על ידי אלפורט ואודברט^[3]. האשכולות שזוהו במחקר זה שימשו בסיס לניסיונות נוספים של קטל לזהות גורמים יסודיים, אוניברסליים ואנושיים^[4]. בסופו של דבר הוא התרכז ב-16 גורמי אישיות באמצעות ניתוח גורמים. ניתוחי גורמים נוספים חשפו חמישה גורמים מסדר גבוה יותר, או "גלובליים", שיכילו את 16 הגורמים. במסגרת שאלון ה-16PF של קאטל, קוטלגו כ"בלתי תלויים" מדדי ה-E, H, L ו-Q1. מדדים אלה הם במידה רבה מבשרי התכונה פתיחות לחוויות.

חמש התכונות הגדולות

מידת הפתיחות לחויה במודל חמש התכונות הגדולות של האישיות נמדדת על פי רוב באמצעות דיווח עצמי^[5], אם כי גם דוחות עמיתים ותצפית של צד שלישי בשימוש. אמצעי דיווח עצמי הם לקסיקליים או על סמך טענות. אילו מדדים מסוג זה נקבעים על ידי הערכה של תכונות פסיכומטריות ואילוצי הזמן והמרחב של המחקר המבוצע. בחירת האמצעי מושפעת מהערכת המאפיינים הפסיכומטריים, כמו גם מאילוצי זמן ומרחב במסגרת המחקר או הבדיקה. במסגרת אמצעי מדידה לקסיקליים משתמשים בתארים בשפה המשקפים פתיחות לחוויות או את היעדרהּ^[6].

מאפיינים

אנשים בעלי פתיחות לחוויות אוהבים לחפש ריגושים וחוויות, לעומת זאת אנשים גבולניים צריכים רק את החוויות המסורתיות המוכרות להם, ולעיתים הוא אינו מגיב בקלות לגירויים רגשיים. בנוסף פתיחות לחוויות קשורה קשר הדוק עם הרבה תכונות אישיות.

יצירתיות

פתיחות לחוויות עומדת בקשר ישיר ליצירתיות^[7], והיא נמדדה גם ביצירתיות מדעית ואומנותית כאחד, במחקרים נמצא שאמנים, מוזיקאים ומדענים מקבלים ציונים גבוהים יותר בפתיחות בהשוואה לאוכלוסייה הכללית^[8].

אינטליגנציה וידע

אנשים בעלי פתיחות גבוהה הם אנשים בעלי צורך גבוה בקוגניציה והם נוטים לחפש ולעסוק בחשיבה מאומצת. ונהנים מפעילויות הדורשות חשיבה, למידה ופתרון בעיות. כמו כן הם בעלי סקרנות אינטלקטואלית ומתעניינים במגוון רחב של נושאים.^{[דרוש מקור]}

ליברליות

אנשים שפתוחים מאוד לחוויות נוטים להיות ליברליים וסובלניים לגיוון. ובעלי דעות נוטים לשמאל, ומקבלים ציון נמוך בסמכותנות של הימין ובדעה קדומה, בניגוד למי שאינו פתוח שנוטה למערכת אמונות ודעות קונבנציונלית, דוגמטית ונוקשה. ואינו נוטה לוותר בקלות או לשנות דפוסי התנהגות.^{[דרוש מקור]}

במחקרים שנערכו בציבור המצביעים האמריקאי נמצא שאנשים פתוחים נוטים להצביע למפלגה הדמוקרטית המתנגדת לסמכות המסורתית, ואילו אנשים שאינם פתוחים נוטים להצביע למפלגה הרפובליקנית התומכת בערכים מסורתיים, ממצאים דומים עלו גם במחקרים שנערכו באיטליה, בבלגיה, ובגרמניה, במחקר שנערך בסין נמצא שאנשים פתוחים נוטים לאמץ נורמות פוליטיות מערביות, לעומת אנשים שאינם פתוחים מעדיפים את המשטר הקומונסטי הסיני.^{[דרוש מקור]}

פעילות פוליטית

מחקרים הוכיחו שככל שהאדם פתוח יותר כך הוא מעורב יותר בפעילות פוליטית, ואף נוטים יותר להתייצבות בהפגנות, והפצת עלונים, וכדומה, כמו כן הוא צורך יותר מידע פוליטי באמצעות העיתונות והאינטרנט, ויש לו ידע פוליטי רב יותר מאדם שאינו פתוח.^{[דרוש מקור]}

מיניות

לפתיחות קשר עם היבטים רבים של מיניות. גברים ונשים בעלי פתיחות גבוהה, בעלי בעל ידע על מיניות רב יותר, ובעלי יצרים מיניים חזקים יותר ועמדות מיניות ליברליות יותר^[9]. בהשוואה להטרוסקסואלים, אנשים שהם הומוסקסואלים, א-מיניים או דו-מיניים במיוחד דו-מיניים הם בממוצע גבוה יותר בפתיחות^[10].

משחקי תפקידים

לפי המחקר אנשים עם רמות גבוהות של פתיחות לחוויות נוטים להראות מעורבות גבוהה יותר במשחקי תפקידים, מוגדרים כפעילות בה המשתתפים מגלמים דמויות בדיוניות, הן מבחינת השתתפות פעילה והן מבחינת הנאה מהחוויה^[11].

לקריאה נוספת

א' כספי וס' רוקס (2016), אישיות תיאוריה ומחקר (כרך ג'): הבדלים בין אישיים - גישת התכונות, תאוריות כלליות ותאוריות ספציפיות, עמו' 101 - 104 הוצאת האוניברסיטה הפתוחה: רעננה.