צפניה בן כושי

צְפַנְיָה בֶּן-כּוּשִׁי היה נביא שניבא בזמן המלך יאשיהו מלך יהודה. הוא פנה לגולים בכתב ובעל פה. ספר צפניה קרוי על שמו ומספר על נבואותיו. צפניה הוא הנביא היחידי במקרא שייחוסו נזכר ארבעה דורות לפניו. צפניה מנבא את אחת מנבואות הזעם והתוכחה, מהנוקשות אשר מופיעות במקרא.^[1]

צפניה בן כושי

אייקונין של הנביא צפניה. מתוארך למאה ה-17
לידה	ירושלים
השקפה דתית	יהדות
אב	כושי

שמו ומוצאו

השם צפניה הוא שם תאופורי מהשורש צ-פ-ן (שמשמעותו להניח דבר יקר במסתור לבל יאבד או יינזק) בתוספת מרכיב שם האלוהים. השם צפניהו נמצא על גבי חותם מתקופת מלכי יהודה ובמכתבי יב.^[2]

יש הסוברים כי השם "כּוּשִׁי" בא בגלל צבע עורו ואין קשר לארץ המוצא כוש, זאת מפני ששמות אבותיו הנזכרים בפתיחה הם שמות תיאופוריים עבריים.^[3]

יש הסוברים כי סב-סבו של צפניה הוא חזקיהו מלך יהודה. הרד"ק אינו בטוח בזיהוי אך לשיטתו רשימת היחס נותנת חשיבות לייחוסו החשוב של צפניה: ”יש אומרים כי חזקיה זה חזקיה מלך יהודה ואפשר אלא שאין בזה ראיה אבל באמת גדולים היו אבותיו לפיכך נזכרו...ונבואתו היתה קודם ששבו יאשיהו ויהודה מרעתם”.^[4]

יש הטוענים שצפניה ניבא לפני הרפורמה שביצע יאשיהו. מנגד יש הסבורים שניבא אחרי התיקונים שביצע יאשיהו. לפי המסופר על החברה ביהודה באותם ימים בספר, ייתכן שצפניה ניבא לפני הרפורמה, שהתבצעה בשנה השמונה עשרה למלכותו של יאשיהו. חטאי אנשי יהודה שבהם מאשים אותם צפניה, כלומר: עבודת האלילים, הייתה קיימת עוד בזמנו של מנשה מלך יהודה ונמשכה גם בתקופת אמון מלך יהודה. מעבר לכך צפניה מנבא על חורבן העיר הקרב ובא. ישנם הטוענים שנבואותיו וזמן פעולתו מאוחרים יותר, בזמן מלכות יהויקים. זאת ועוד גם ביטויים המופיעים בספר כמו "שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל" (ספר צפניה, פרק ג', פסוק י"ג) מעידים על מצבו של העם ביהודה בזמן החורבן.^[5]

קבר צפניה

קבר צפניה מזוהה בדרום הר הלבנון, מקודש גם למוסלמים (א-נבי צאפי, הממוקם בג'בל צאפי (ער')) והיווה במשך שנים אתר עלייה לרגל ליהודים ומוסלמים. יש המזהים את קברו בחיטין.^[6][7]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא צפניה בן כושי בוויקישיתוף

• צפניה בן כושי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)