שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

קוביית נקר

אשליה אופטית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קוביית נקר
Remove ads

קוביית נקראנגלית: Necker cube) היא אשליה אופטית שפורסמה לראשונה בשנת 1832 על ידי הקריסטלוגרף השווייצרי לואי אלברט נקר. זוהי ציור דו־ממדי פשוט של קובייה ללא רמזים חזותיים לגבי הכיוון שלה, כך שניתן לפרש אותה כקוביה שפאתה הקדמית, הפונה לכיוון הצופה, היא הריבוע השמאלי התחתון או הריבוע הימני העליון.

ערך שניתן לשפר את מקורותיו
Thumb
קוביית נקר משמאל, קובייה בלתי אפשרית מימין.
Thumb
זוהי דוגמה לשתי קוביות נקר זהות, זו משמאל מציגה אובייקט (פס כחול) שנכנס "למטה מלמעלה" ואילו זו מימין מציגה את האובייקט נכנס "מעלה מלמטה" שמראה כיצד התמונה יכולה לשנות את הפרספקטיבה שלה פשוט על ידי שינוי איזו פאה (מקדימה או מאחור) מופיעות מאחורי האובייקט המתערב.
Remove ads

דו משמעות

סכם
פרספקטיבה

קוביית נקר היא ציור דו-משמעי.

כל חלק בתמונה הוא מעורפל בפני עצמו, אך מערכת הראייה האנושית בוחרת פרשנות של כל חלק שהופכת את השלם לעקבי. קוביית נקר משמשת לפעמים לבדיקת מודלים ממוחשבים של מערכת הראייה האנושית כדי לראות אם הם יכולים להגיע לפרשנויות עקביות של התמונה באותו אופן שבו עושים בני אדם.

בני אדם אינם רואים בדרך כלל פרשנות לא עקבית של קוביית נקר. קובייה שהקצוות שלה מצטלבים בצורה לא עקבית היא דוגמה לאובייקט בלתי אפשרי, במיוחד קובייה בלתי אפשרית (השווה משולש פנרוז).

אם הקובייה בצד שמאל, רוב האנשים רואים את הפאה השמאלית התחתונה כנמצאת מקדימה רוב הזמן. ייתכן שהסיבה לכך היא שאנשים רואים עצמים מלמעלה, כשהצד העליון גלוי, הרבה יותר מאשר מלמטה, כשהחלק התחתון נראה, כך שהמוח "מעדיף" את הפרשנות שהקוביה נראית מלמעלה.

ישנן עדויות לכך שעל ידי התמקדות בחלקים שונים של הדמות, ניתן לכפות תפיסה יציבה יותר של הקובייה. החיתוך (החלק המשותף) של שתי הפאות המקבילות למתבונן יוצר מלבן, והקווים המתכנסים בריבוע יוצרים "צומת y" בשתי הצלעות הנגדיות באלכסון. אם מתבונן מתמקד ב"צומת ה-y" העליון, הפאה השמאלית התחתונה תיראה מלפנים. הפאה הימנית העליונה תיראה מלפנים אם העיניים מתמקדות בצומת התחתון. מצמוץ תוך כדי התפיסה השנייה כנראה יגרום למתבונן לעבור לתפיסה הראשונה.

אפשר לגרום למעבר להתרחש על ידי התמקדות בחלקים שונים של הקובייה. אם רואים את הפירוש הראשון מימין אפשר לגרום למעבר לשני על ידי התמקדות בבסיס הקובייה עד שהמעבר יתרחש לפירוש השני. באופן דומה, אם רואים את הפירוש השני, התמקדות בצד השמאלי של הקובייה עלולה לגרום למעבר לראשון.

קוביית נקר שפכה אור על מערכת הראייה האנושית. התופעה שימשה עדות לכך שהמוח האנושי הוא רשת עצבית עם שני מצבים יציבים שונים הניתנים להחלפה. סידני ברדפורד, עיוור מגיל עשרה חודשים שראייתו חזרה אליו בעקבות ניתוח בגיל 52, לא תפס את העמימות שחווים צופים נורמלים, אלא תפס רק תמונה שטוחה.[1]

במהלך שנות ה-70, ניתנו לסטודנטים לתואר ראשון במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת סיטי, לונדון, משימות שנועדו למדוד את אוריינטציות המופנמות-מוחצנות שלהם על ידי מדידת הזמן שלקח להם לעבור בין התפיסה הקדמית והאחורית של קוביית נקר.[2]

Remove ads

נקודת מבט לכאורה

ניתן לשנות את הכיוון של קוביית נקר גם על ידי שינוי נקודת המבט של הצופה. כאשר רואים מלמעלה, פאה אחת נוטה להיראות קרוב יותר; ולעומת זאת, כאשר רואים מנקודת מבט שנמצאת למטה, פאה אחרת נראית קרובה יותר.

בתרבות הפופולרית

קוביית נקר נדונה במידה כזו ברומן המדע הבדיוני של רוברט ג'יי סוייר משנת 1998, Factoring Humanity, עד ש"לנקר" הופך לפועל, כלומר להניע את המוח של אדם לעבור מנקודת מבט או תפיסה אחת לאחרת.

קוביית נקר משמשת כדי להמחיש כיצד לערפדים ברומני המדע הבדיוני של פיטר ווטס ראיה עיוורת (2006) ו-Echopraxia (2014) יש כישורי זיהוי דפוסים מעולים. אחת הראיות היא שערפדים יכולים לראות את שתי הפרשנויות של קוביית נקר בו זמנית, מה שמבדיל אותם מהאנושות הנורמלית.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קוביית נקר בוויקישיתוף

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads