שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
קורבן מוסף
קורבן שהיה מוקרב בבית המקדש ולפני כן במשכן בזמנים מיוחדים, מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
קורבן מוסף הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בשבתות, בראשי חודשים ובמועדי השנה[א]. כנגד קורבן המוסף תוקנה תפילת מוסף[ב].
הציווי בתורה
פרשיות קרבנות החגים מופיעות בשני מקומות מרכזיים בתורה. בפרשת אמור (ויקרא כג) ובפרשת פינחס (ספר במדבר, פרק כ"ח – פרק כ"ט). בפרשת אמור מפורטים כל החגים עם המצוות המיוחדות להם, ומופיע גם ציווי על הקרבת קורבנות ללא פירוט, ובפרשת פינחס נמצא פירוט של הקורבנות שבכל חג.
קורבנות החגים מכונים מוסף מכיוון שהם נוספים לקורבן התמיד שמקריבים בכל יום. כמו שנאמר בכל פרשיות הקורבנות ”עַל עוֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ” או ”מִלְּבַד עֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתוֹ”.
Remove ads
מין הקרבנות
קורבנות המוסף באים מארבעה מיני בהמות.
Remove ads
זמן ההקרבה
תחילת זמן הקרבת מוסף היא מייד לאחר הקרבת תמיד של שחר.
יש אומרים שלכתחילה היו מקריבים את המוסף בשעה שישית[6], ויש אומרים שבכל יום הקריבו בתחילת זמנו ורק בשבת הקריבו בחצות[7].
סוף זמן הקורבת מוסף הוא בערב[י"ד].
פירוט קורבנות המוסף
סכם
פרספקטיבה
- מוסף שבת - שני כבשים לעולה.
- מוסף ראש חודש - שני פרים, איל אחד ושבעה כבשים, כולם לעולה. בנוסף, מקריבים שעיר לחטאת.
- מוסף פסח - בכל יום משבעת ימי החג מקריבים: שני פרים, איל אחד ושבעה כבשים, כולם לעולה. בנוסף מקריבים שעיר לחטאת.
- מוסף העומר - ביום השני של פסח נוסף על מוספי החג עוד כבש אחד לעולה.
- מוסף שבועות - שני פרים, איל אחד ושבעה כבשים, כולם לעולה. בנוסף, מקריבים שעיר לחטאת, מלבד הקורבנות הבאים יחד עם שתי הלחם.
- מוסף ראש השנה - פר, איל ושבעה כבשים, כולם לעולה. בנוסף, מקריבים שעיר לחטאת, מלבד הקורבנות הבאים מחמת ראש חודש.
- מוסף יום כיפור - פר, איל ושבעה כבשים, כולם לעולה. בנוסף, מקריבים שעיר לחטאת, מלבד הקורבנות הבאים מחמת עבודתו של הכהן הגדול.
- מוסף סוכות - בכל יום משבעת ימי החג מקריבים: שני אילים, ארבעה עשר כבשים, כולם לעולה. ביום הראשון של החג מקריבים שלושה עשר פרים לעולה, ובכל יום אחריו מפחיתים פר אחד, עד שביום השביעי מקריבים שבעה פרים, וסך הכול בשבעת ימי החג מקריבים שבעים פרים. בנוסף, מקריבים שעיר לחטאת.
- מוסף שמיני עצרת - פר, איל ושבעה כבשים, כולם לעולה. בנוסף, מקריבים שעיר לחטאת.
בבסיס כל קורבנות המוסף, מלבד מוסף השבת וחג הסוכות, ישנם שור, איל ושבעה כבשים לעולה, ושעיר לחטאת. בראש חודש, פסח ושבועות מוסיפים עוד שור לעולה. יש מבארים ששור זה, שהוא ראש הבהמות, מבטא את הראשית המייחדת את ראש החודש ואת חג הפסח וחג השבועות שבהם מקריבים קורבן ראשית (מנחת העומר ושתי הלחם).[9]
Remove ads
שבעים הקרבנות בסוכות
מניין כל קרבנות הפרים לאורך שבעת ימי סוכות הוא שבעים; במחקר, מושווה מניין זה למנהג הקרבת שבעים הקרבנות לשבעים האלים (מספר הידוע כמניין האלים בפנתאון הכנעני ממקומות נוספים, כגון אוגרית) בחג הזֻכרֻ שבאמר (חג המגלה מאפייני קרבה נוספים לסוכות, כגון אורכו ותאריכו).[10] זכר למשמעות המספר 70 ניתן למצוא בספרות חז"ל, המבארים שמניין פרי החג מרמז לשבעים אומות העולם[11] – ואכן בספרות המקראית, אזכורים קדומים ל"בני אלים" שוכתבו (בהתאם לרעיון המונותאיסטי) כ"עמים" (למשל "בני אלים" בתהלים, כ"ט, א' לעומת "משפחות עמים" בגרסאות המקבילות לפסוק זה בתהלים, צ"ו, ז' ודברי הימים א', ט"ז, כ"ח).[12]
Remove ads
ראו גם
לקריאה נוספת
- רמב"ם הלכות תמידין ומוספין פרק ז-י
- ספר עבודת הקרבנות לרבי אהרון הכהן חתן החפץ חיים המהדורה הישנה בהיברובוקס
קישורים חיצוניים
- הרב יאיר וייץ, קורבנות המוסף ומשמעותם, באתר ישיבת הר ברכה
- מוספים, באתר מכון המקדש
ביאורים
- הימים הם שבת, שלושת הרגלים, ראש השנה ויום כיפור, וראשי חודשים
- יין לניסוך על גבי המזבח, וסולת בלולה בשמן להקטרה על גבי האש
- 7464.96 מיליליטר לפי הגר"ח נאה
- 1382.4 מיליליטר לפי הגר"ח נאה
- 4976.64 מיליליטר לפי הגר"ח נאה
- 1036.8 מיליליטר לפי הגר"ח נאה
- 2488.32 מיליליטר לפי הגר"ח נאה
- ובדיעבד מגיל שמונה ימים כשר
- ויש מהראשונים שסוברים שאפילו לאחר תמיד של בין הערביים מותר להקריב קורבן מוסף[8].
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads