קטלאנית

קָטָלָאנִית (Català) היא שפה ממשפחת השפות הרומאניות.

ערך זה עוסק בשפה הקטלאנית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קטלנית (פירושונים).

קַטַלַאנִית (ולנסית)
Català ‎(Valencià)‎

מדינות	ספרד, צרפת, אנדורה, איטליה
אזורים	קטלוניה, ולנסיה, האיים הבלאריים, רוסיון, אראגון, מורסיה, סרדיניה
דוברים	12 מיליון
שפת אם	7.5 מיליון
כתב	אלפבית לטיני
משפחה	הודו־אירופית רומאנית איברו־רומאנית קטלאנית
לאום	אנדורה אנדורה שפה אזורית: סרדיניהאלְגֶרוֹ שבאיטליה ספרד בספרד (שפה אזורית בקטלוניה, ולנסיה והאיים הבלאריים)
ארגון	בעלת מעמד מיוחד באיחוד האירופי
מוסד	המוסד ללימודים קטלאניים האקדמיה הוולנסיינית ללשון
קוד שפה	ca
קוד ISO 639-1	ca
קוד ISO 639-2	cat
קוד ISO 639-3	cat
ראו גם	שפה • כתב • רשימת שפות

השפה מדוברת במזרח חצי האי האיברי ובמספר מקומות נוספים. לשפה כ־9 מיליון דוברים, רובם בספרד. היא או ניבים שלה הן השפה הרשמית באנדורה, בחבל קטלוניה שבספרד, בוולנסיה שבספרד, באיים הבלאריים, ובעיר אלְגֶרוֹ שבסרדיניה. בשנת 1714 כשהספרדים כבשו את קטלוניה נאסר השימוש בשפה.^{[דרושה הבהרה][1]} מבחינת אוצר מילים ודקדוק, השפה קרובה לספרדית ולצרפתית.

תפוצה גאוגרפית

קטלאנית מדברים במקומות הבאים (נקראים יחד הארצות הקטלאניות):

• הקהילה האוטונומית של קטלוניה בספרד
• חבל ארץ הגובל בקטלוניה בקהילה האוטונומית של אראגון (Franja)
• האיים הבלאריים בספרד
• אנדורה
• חלקים מוולנסיה, שם ידועה השפה כ"ולנסית"
• אזור קטן במורסיה שבדרום ספרד
• "צפון קטלוניה" – בשטח צרפת
• העיר אלגרו (איטלקית: Alghero; קטלאנית: l'Alguer) שבאי סרדיניה, באיטליה, שם השפה ידועה כ"אלגרס"

מספר דוברי הקטלאנית

מפת התפוצה של הקטלאנית באירופה

בשטחים בהם קטלאנית (או אחד הניבים שלה) היא שפה רשמית

אזור	מבינים	יודעים לדבר
קטלוניה (ספרד)	5,837,874	4,602,611
ולנסיה (ספרד)	3,512,236	1,972,922
האיים הבלאריים (ספרד)	733,466	504,349
אנדורה	62,381	49,519
אלגרו (סרדיניה, איטליה)	20,000	17,625
סה"כ	10,145,957	7,129,401

בשטחים בהם אינה שפה רשמית

אזור	מבינים	יודעים לדבר
צפון קטלוניה (צרפת)	203,121	125,622
אראגון (ספרד)	47,250	45,000
סרגוסה (ספרד)	אין מידע	אין מידע
מורסיה (ספרד)	אין מידע	אין מידע
שאר העולם	יותר מ-350,000	350,000
סה"כ	620,371	538,247

התפשטות השפה

השפה הקטלאנית התפתחה במאה הרביעית לספירה, מניבים מקומיים של לטינית שהיו בשימוש בחלק המזרחי של הרי הפירנאים.

במהלך הרקונקיסטה, הכיבוש מחדש של חצי האי האיברי על ידי הנוצרים, התפשטה הקטלאנית לברצלונה, ולאחר מכן לממלכת ולנסיה, לאיים הבלאריים ולאלגרו.

עיצורים בקטלאנית

	וילוני		חכי		בתר־ מכתשי		מכתשי /שִנִּי		שפתי ־שִנִּי		דו־ שפתי
אפי	ŋ		ɲ				n				m
סותם	ɡ	k	[ɟ	c]			d	t			b	p
מחוכך					ʤ	ʧ	ʣ	ʦ
שורק					ʒ	ʃ	z	s
חוכך	[ɣ]						[ð]		v	f	[β]
מקורב (צדי)	w		j
			ʎ				l
מקיש							ɾ
רוטט							r
* – פונמה נפרדת מ־/b/ בניבים באלֵאַרית, אלגורית, ואלנסית ועוד * – אלופוני /k ɡ/ בסופי מילים/לפני תנועות קדמיות בניב באלארית[2] * – יש המדייקים בקירוב למכתשי־חכי [ʨ ʥ ɕ ʑ] * – אלופוני /b ɣ d/ בהתאמה בראשי הברות לאחר חוככים[3]

תנועות בקאטאלאנית

דקדוק

הדקדוק של הקטלאנית קרוב לזה של מרבית השפות הרומאניות, אך יש בו גם מספר מאפיינים ייחודיים.

שמות עצם ושמות תואר

לשמות עצם ושמות תואר יש שני מינים, זכר ונקבה. השמות נוטים במספר יחיד ורבים; סימן הרבים הוא לרוב הסיומת ‎-s‏.

מאפיין ייחודי של שמות קטלאניים הוא אובדן כמעט מוחלט של הסיומת ‎-n‏, אשר נעלמה לחלוטין בזכר יחיד, אך מופיעה בנקבה וברבים. למשל:

עברית	קטלאנית	ספרדית	צרפתית	לטינית
טוב	bo	bueno	bon	bonus
טובה	bona	buena	bonne	bona
טובים	bons	buenos	bons	boni
רומאי	romà	romano	romain	romanus
רומאים	romans	romanos	romains	romani
אובססיה	obsessió	obsesión	obsession	obsessio (פירוש מקורי – חסימה)
אובססיות	obsessions	obsesiones	obsessions	obsessiones

פועל

כמו בשפות רומניות אחרות, גם בקטלאנית יש מערכת עשירה של זמני פעלים פשוטים ומורכבים, עם מודוס אינדיקטיבי וסוביונקטיבי.

כמו בספרדית וצרפתית, זמני הפעלים הפרפקטיביים המורכבים נוצרים על ידי הפועל haver והפועל בבינוני (particip passat). בנוסף לזמנים אלה קיים בקטלאנית גם זמן עבר ייחודי, pretèrit perfet perifràstic, הנוצר על ידי הפועל anar (ללכת) בזמן הווה ובגוף מתאים בצירוף שם הפועל; למשל, מהפועל cantar (לשיר):

• vaig cantar – אני שרתי
• vas cantar – את/ה שרת

כינויי גוף

כמו באיטלקית ובספרדית, קיימים בקטלאנית כינויי גוף אנקליטיים, אשר מתחברים לפועל כאשר יש להם תפקיד של מושא ישיר או עקיף. הייחוד של הקטלאנית הוא בחוקים המורכבים שלפיהם מתחברים כינויים אלה לפועל וכאשר לפועל יש יותר מכינוי אחד. לכינויים יש אלומורפים רבים בהתאם לזמן והגוף של הפועל ובהתאם לצלילים הראשונים והאחרונים של הפועל.

ניבים קטלאניים

מפת הניבים הקטלאניים

השפה הקטלאנית מורכבת ממספר ניבים, שאותם נהוג לחלק לשתי קבוצות עיקריות, על פי חלוקה שהציע מנואל מילה איפונטאנאלס ב־1861.

הקבוצה המזרחית כוללת את הניבים המדוברים בקטלוניה ובאנדורה, והקבוצה המערבית כוללת את הניבים המדוברים בוולנסיה ובחלק המזרחי של אראגון. בין הקבוצות קיימת השפעה הדדית, וכך הניבים המדוברים בוולנסיה אופייניים יותר לקבוצת הניבים המערבית ואילו הניבים המדוברים באראגון מכילים גם השפעות מזרחיות.

אוצר מילים בסיסי

• שלום: Hola
• בוקר טוב: Bon dia
• ערב טוב: Bona tarda, Bon vespre, Bona vesprada
• לילה טוב: Bona nit
• להתראות: Adéu, arreveure, adéu-siau
• להתראות בקרוב: Fins després!
• בבקשה: Per favor, si us plau
• מה נשמע?: Com va això?, Què tal?
• טוב, ואצלך?: Bé, i tu?
• תודה: Gràcies/mercè
• תודה רבה: moltes gràcies/mercès
• סליחה, אני מצטער/ת: Perdó, ho sento

ראו גם

• המוסד ללימודים קטלאניים
• האקדמיה הוולנסיינית ללשון
• הארצות הקטלאניות
• ויקיפדיה הקטלאנית

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיפדיה בשפה זו: קטלאנית
מדריך למטייל בוויקימסע: שיחון קטלאני
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קטלאנית

• קטלאנית, באתר אתנולוג
• אנציקלופדיה קטלאנה – אנציקלופדיה ומילון קטלאני־קטלאני
• מילון קטלאני־ספרדי־אנגלי־צרפתי־גרמני באתר grec.cat
• DACCO – מילון קטלאני אנגלי בקוד פתוח
• קטלאנית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)