שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

כבוד הכהנים

מצוות עשה המחייבת את עם ישראל לכבד את שבט הכהנים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

Remove ads

כבוד הכהנים הוא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות המחייבת לכבד את הכהנים.

אחת הדוגמאות של יישום מצווה זו היא ההקפדה לעלות את הכהן להיות ראשון בכל קריאת התורה.

Remove ads

מקור המצווה

הציווי המורה לכבד את הכוהנים מובא בספר ויקרא, פרשת אמור: ”וְקִדַּשְׁתּוֹ כִּי אֶת לֶחֶם אֱלֹהֶיךָ הוּא מַקְרִיב קָדֹשׁ יִהְיֶה לָּךְ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם” (ויקרא, אמור).

בפסוקים נוספים מוזכר בחירתם של אהרן וזרעו לכהונה:

  • ”ומשחת אתם ומלאת את ידם וקדשת אתם וכהנו לי” (שמות, כ"ח, מ"א).
  • ”וְאֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו אֲקַדֵּשׁ לְכַהֵן לִי. ” (שמות, כ"ט, מ"ד).

דיני המצווה

סכם
פרספקטיבה

בתלמוד מבואר שמצווה זו נוהגת גם לאחר חורבן בית המקדש, והיא נוהגת אף בחוץ לארץ, וכך נפסק להלכה[1].

כהני חזקה

ערך מורחב – כהן מוחזק

כיום, אין בידינו ספרי יוחסין, וחלק מהכהנים נחשבים רק ככהנים מכח חזקה, בעקבות כך כתב המגן אברהם ליישב את אי-הזהירות בקיום מצווה זו בפועל:

צריך עיון למה אין נזהרין עכשיו להקדים הכהן לכל הנך מילי (אלו הדברים) - ויש ליזהר בזה מאחר שמדאורייתא הם. ואפשר דאין אנו בקיאין ביחוסי הכהונה

יש שהבינו את דבריו רק כביאור בן־זמנו כמצב של דיעבד – אך לכתחילה יש לקיים המצווה על סמך כלל ההלכתי ספק דאורייתא לחומרא.

הרב אלעזר לעוו בספרו קונטרס החזקות[2], הביא מאחרונים נוספים שכתבו להקל לעניין כבוד כהנים, אך הוא עצמו סבור שלמעשה אין להקל בכך, ואין לנו להטיל ספקות בכהני זמנינו, כי יש לסמוך על תורת חזקה וכן על הכלל ההלכתי "כל המשפחות בחזקת כשרות[3][4].

כהן קטן

קיימים חילוקי דעות בין הפוסקים אם חייבים לקדש כהן שעומד לפני גיל המצוות; לפי דעת בעל שולחן ערוך הרב אין חיוב[5]. לעומתו יש סוברים כי כן מקדשים כהן קטן, והואיל שהמצווה היא מדאורייתא יש להחמיר ביישום המצווה[6].

בעל מום

מהמשך הפסוק, "כי את לחם אלהיך הוא מקריב", ניתן להסיק כי בעל מום שפסול לעבודת המקדש ואינו מקריב, אינו בכלל מצוות הכיבוד. אך הרמב"ם כתב[7] שאף כהן בעל מום בכלל. ומפרשים שהפסוק "את לחם אלהיך מקריב" כולל אכילת הקרבנות כחטאת שאכילת הכהן מצווה בכפרת הקרבן ואף בעלי מומים אוכלים.

בת כהן

בת כהן או אשת כהן שאוכלות בתרומה, יש מהפוסקים שכתבו שחייב להקדימה, ואף בקריאת התורה. וזה לא כפי הטעמים בבעל מום שתולים הכבוד באכילת קודשים או אי היטמאות למתים שהיא אינה בכלל זה.

Remove ads

יישומים

סכם
פרספקטיבה

חז"ל פרטו מקרים מסוים, כדוגמה, בהם מקיימים את מצוות "וקדשתו". היישום הנפוץ ביותר במאמרי חז"ל הוא יישום של התנא רבי ישמעאל כפי שהוא מופיע בברייתא בתלמוד: ”תנא דבי רבי ישמעאל: "וקדשתו" לכל דבר שבקדושה: לפתוח ראשון, ולברך ראשון, וליטול מנה יפה ראשון” (ברייתא הובא במסכת גיטין, דף נ"ט, ב'; ובמסכת הוריות, דף י"ב, ב'.)

לפתוח ראשון

לדעת רש"י הכוונה ל"כל דבר כבוד בין בתורה בין בישיבה הוא ידבר בראש"[8]. לדעת הרמב"ם[9] הכוונה לעלות ראשון בקריאת התורה, וכפי שנוהגים בדבר עד היום כל קהילות ישראל, להעלות כהן בקריאה הראשונה.

למעשה במשנה ברורה פסק שיש לכבד את הכהנים הן בדברי קודש והן בדברי חול:

וכתבו הפוסקים דבכלל לפתוח ראשון הוא להיות ראש המדברים בכל קבוץ עם ולדרוש תחלה וה"ה בישיבה ידבר בראש ועיין במ"א שמצדד דהלימוד מוקדשתו הוא דאורייתא (ולא אסמכתא בעלמא) ומ"מ אם הכהן רוצה לחלוק כבוד לאחר בכל זה רשאי ורק בקריאת התורה אינו יכול למחול

לברך ראשון

יש שמפרשים שהכוונה לברכת הזימון, כך שבכל פעם שאוכלים עם כהן, יש לכבד אותו לזמן. בשולחן ערוך הרב, כתב המחבר שלא מועיל מה שאומרים בזימון "ברשות הכהן" אם הכהן אכן לא מחל במפורש על כך[10].

רש"י בפירושו על התלמוד כתב שבכלל חיוב זה, יש לכבד את הכהן באמירת "ברכת המוציא", לפני כל המסובים[11].

מנה יפה ראשון

כיבוד זה הוא אף בענייני חול, שיש להקדים את הכהן בכל חלוקה שהיא[12].

מלשון הברייתא "ליטול מנה יפה ראשון" ולא סתם "ליטול מנה יפה", כתבו התוספות, שמדובר כשכל החלקים יפים ומאותו סוג בעיני הבוחרים, אזי נותנים לכהן בכבוד לבחור חלקו לפני כל הנאספים[13], אך איו חיוב לתת לכהן יותר משאר כל האנשים..

יש גורסים בברייתא דבי רבי ישמעאל ליטול שמשמעו ייקח בעצמו, ויש גורסים לתת לו שמשמעו שיתנו לו בכבוד ולא יכריחנו לטרוח לקחת בעצמו[14].

יש מפרשים את משמעות "ליטול מנה יפה ראשון" בחלוקת לחם הפנים, אולם משמעות זו לא התקבלה כי הכהנים הם מחלקים את הלחם בין עצמם בלי אפשרות לישראל לקדשו בכך[15].

דינים נוספים

חז"ל הוסיפו מקרים נוספים בהם רצוי להראות קדושה כלפי הכהן. בספרי מובא שאין להכריח את הכהן לצאת מחוץ למחיצתו לעזור לעם להביא את קרבנותיהם[16]. כמו כן, פרשני המקרא הסבירו שאל למצורע להכריחו לצאת ממקומו יותר מדי[17].

בתלמוד ירושלמי מופיע שבהליכה של קבוצת אנשים, יש לתת לכהן את המקום האמצעי והמכובד ביותר[18].

יש לתת דין קדימה לכהן שמבקש צדקה בתור עני, לפני ישראל[19]. ההלכה קובעת גביית תשלום מופרז לאדם שמבייש כהן ברבים[20].

Remove ads

האיסור להשתמש בכהן

בכלל החיוב לכבד את הכהנים, נאסר גם על בזיונם. ולכך אין להשתמש בכהן כפועל או בעבודה כל שהיא, אפילו עבודה קלה. סיבת האיסור הוא כיוון שהכהן נחשב כקודש ההשתמשות בו לעבודה של חול נחשבת כמעילה. האיסור חל אפילו בזמן שאין בית המקדש קיים.

יש שכתבו שהרשות נתונה לכהן לוותר על קדושתו, בתנאי שהוא מוחל מרצון עצמו[21]. יש דעה שהאיסור זה הוא מדאורייתא, ובהתאם לכך אף להשתמש בכהן קטן (לפני בר מצווה) אסור[22].

לפי פסק השולחן ערוך הרב הכהן רשאי למחול על ההשתמשות בו רק כאשר ניתַן לו תענוג או שכר כלשהו בשימוש המבוקש[23]. הרב אברהם שפירא הדגיש כי על אף האיסור לאחרים להשתמש בכהן, אין הכהן פטור ממצוות חסד.

Remove ads

כהן לעומת זקן ותלמיד חכם

סדרי הקדימות של קדושת הכהן לעומת החיוב בכבודו של אדם זקן לא נכתב בספרות ההלכה והפוסקים. אכן בתלמוד ירושלמי[24] על־פי המשמעות בתורה[25] מבואר כי יש להעדיף את הכהן על פני הזקן.

אמנם כבוד תלמידי חכמים קודמים לכבוד הכהן, שמעלת התלמיד חכם גדולה יותר, ולכן כאשר ישנם תלמיד חכם וכהן, יש להעדיף ולהקדים את כבודו של התלמיד חכם, כדברי המשנה במסכת הוריות[26] ”ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ”. ואפילו אם התלמיד חכם מוחל על כבודו, אסור לכבד את הכהן עם הארץ, אלא אם כן התלמיד חכם עצמו נותן רשות לכהן לברך, שבכך ניכר כי התלמיד חכם הוא החשוב.

Remove ads

ראו גם

לקריאה נוספת

  • כץ, יצחק אברהם בן דב בריש, כתר כהונה - חלק א, ברלין תרלו, באתר היברובוקס
  • ספר קדושת הכהנים כהלכתה, הרב משה הכהן גרוס, בית שמש תשס"ה
  • ספר כבוד הכהן, בני ברק תשס"ה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads