רשימת פעולות האצ"ל

פעולות האצ"ל מחולקות ברשימה זו לשלוש תקופות: תקופת המרד הערבי, שהחלה עם "שבירת ההבלגה", הסתיימה עם פרוץ מלחמת העולם השנייה והתאפיינה בעיקר בפעולות כנגד האוכלוסייה הערבית; התקופה שקדמה למלחמת העצמאות, שהחלה עם חידוש הפעולות של האצ"ל ב-1944 והתאפיינה בפעילות כנגד השלטון הבריטי בארץ; ותקופת מלחמת העצמאות, שהחלה בקבלת החלטת החלוקה על ידי האומות המאוחדות בכ"ט בנובמבר 1947, הסתיימה עם פירוק האצ"ל והצטרפות לוחמיו לשורות צה"ל והתאפיינה גם היא בעיקר בפעולות כנגד האוכלוסייה הערבית.

יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: נדרשת עבודה רבה להפיכת הערך לראוי, כולל שגיאות גסות, מקורות שלא נבדקו.

במהלך המרד הערבי (1937-39)

תאריך	פירוט	מקורות
מרץ 1937	2 ערבים נהרגו בחוף בת ים.	[1]
14 בנובמבר 1937	10 ערבים נהרגו בהתקפות שונות בירושלים ("יום ראשון השחור")	[2][3]
12 באפריל 1938	2 ערבים ו-2 שוטרים בריטים נהרגו מפיצוץ ברכבת לחיפה.	[2]
17 באפריל 1938	ערבי אחד נהרג מפיצוץ בבית קפה בחיפה.	[2]
17 במאי 1938	שוטר ערבי אחד נהרג כתוצאה מהתקפה על אוטובוס על כביש ירושלים-חברון.	[2]
24 במאי 1938	3 ערבים נורו למוות בחיפה.	[2]
19 ביוני 1938	18 ערבים נהרגו (9 גברים, 6 נשים ו-3 ילדים) ו-24 נפצעו על ידי פצצה שנזרקה לתוך שוק הומה בירושלים.	[4][5][6][7]
23 ביוני 1938	2 ערבים נהרגו באזור תל אביב	[2]
26 ביוני 1938	7 ערבים נהרגו מפיצוץ ביפו.	[2]
27 ביוני 1938	ערבי אחד נהרג בחצר בית חולים ביפו.	[2]
5 ביולי 1938	7 ערבים נהרגו במספר מקרי ירי בתל אביב.	[2]
5 ביולי 1938	3 ערבים נהרגו על ידי פצצה באוטובוס בירושלים.	[2]
5 ביולי 1938	ערבי נהרג בהתקפה נוספת בירושלים.	[2]
6 ביולי 1938	21 ערבים ו-6 יהודים נהרגו על ידי שני פיצוצים מקבילים בשוק המלונים הערבי בחיפה. במהומות ואירועי נקם ביומיים שעקבו נהרגו 33 ו-111 נפצעו.	[8][9][10][11]
8 ביולי 1938	4 ערבים נהרגו בפיצוץ בירושלים.	[2]
15 ביולי 1938	10 ערבים נהרגו בפיצוץ בשוק הירקות בעיר העתיקה בירושלים ולמעלה מ-30 נפצעו.	[2][12]
25 ביולי 1938	43 ערבים נהרגו בפיצוץ בשוק בחיפה.	[13]
26 באוגוסט 1938	24 ערבים נהרגו בפיצוץ בשוק ביפו.	[2]
27 בפברואר 1939	33 ערבים נהרגו במספר התקפות שונות- 24 מתוכם בפיצוץ בחיפה ו-4 נוספים בפיצוץ בשוק הירקות בירושלים.	[14]
29 במאי 1939	5 ערבים נהרגו על ידי מוקש שפוצץ בקולנוע רקס בירושלים. 18 נוספים נפצעו.	[2]
29 במאי 1939	5 ערבים נורו למוות בפשיטה על הכפר ביאר עדס	[2]
2 ביוני 1939	5 ערבים נהרגו בפיצוץ בשער יפו.	[15]
12 ביוני 1939	חבלן בריטי נהרג בזמן ניסיון לנטרול פצצת מעטפה במשרד הדואר.	[2]
16 ביוני 1939	6 ערבים נהרגו במספר התקפות בירושלים.	[2]
19 ביוני 1939	20 ערבים נהרגו על ידי חמור תופת שהתפוצץ בשוק בחיפה	[16]
29 ביוני 1939	13 ערבים נהרגו במספר מקרי ירי ביפו תוך שעה אחת.	[17]
30 ביוני 1939	ערבי נהרג בשוק בירושלים.	[2]
30 ביוני 1939	2 ערבים נורו למוות בליפתא.	[2]
4 ביולי 1939	2 ערבים נהרגו בשתי התקפות בירושלים.	[2]
6 ביולי 1939	ערבי אחד נהרג מפיצוץ בשוק בחיפה.	[18]
20 ביולי 1939	ערבי נהרג בתחנת רכבת ביפו.	[2]
20 ביולי 1939	6 ערבים נהרגו במספר התקפות בתל אביב.	[2]
20 ביולי 1939	3 ערבים נהרגו ברחובות.	[2]
2 באוגוסט 1939	2 עובדים נהרגו בפיצוץ תחנת הרדיו הממשלתית בירושלים.	[12]
27 באוגוסט 1939	2 קצינים בריטים נהרגו על ידי מוקש בירושלים.	[2]

מתחילת המאבק בבריטים ועד תחילת מלחמת העצמאות (1944-47)

תאריך	פירוט	מקורות
27 בספטמבר 1944	כ-150 אנשי אצ"ל תקפו את תחנות המשטרה הבריטיות בקטרה, קלקיליה, בית דג'אן, וחיפה.	[19][20]
1 בנובמבר 1945	ליל הרכבות: במסגרת פעולה של תנועת המרי העברי האצ"ל תוקף את תחנת הרכבת בלוד. בפעולה נהרגים שני בריטים, ארבעה ערבים ולוחם אצ"ל אחד.
27 בדצמבר 1945	פיצוץ במשרדי הבולשת הבריטית בירושלים וביפו: לוחמי האצ"ל מפוצצים את משרדי הבולשת הבריטית בירושלים וביפו ואת בתי המלאכה הצבאיים הבריטיים שבגני התערוכה. 7 בריטים נהרגים בירושלים, חייל בריטי אחד וערבי אחד נהרגים בתל אביב.[21]	[22][23]
19 בינואר 1946	התקפת נפל במגרש הרוסים: נערכה על ידי יחידות אצ"ל ולח"י במסגרת תנועת המרי העברי. בפעולה נהרגו שני בריטים ולוחם אצ"ל אחד.
25 בפברואר 1946	התקפת שדות התעופה הבריטיים: נערכה על ידי יחידות אצ"ל ולח"י במסגרת תנועת המרי העברי. שלושה שדות תעופה הותקפו, 29 מטוסים נהרסו.
23 באפריל 1946	ההתקפה על משטרת רמת גן. שלושה אנשי אצ"ל נהרגו. דב גרונר נשבה ומאוחר יותר הוצא להורג.
22 ביולי 1946	פיצוץ מלון המלך דוד: במסגרת תנועת המרי העברי, 91 הרוגים בפיצוץ האגף הדרומי של מלון המלך דוד בירושלים בו ישב מנהל השלטון הבריטי.
30 באוקטובר 1946	2 מאבטחים בריטים נהרגו מירי ופיצוץ תחנת הרכבת בירושלים.	[24]
31 באוקטובר 1946	3 פצועים בפיצוץ השגרירות הבריטית ברומא. כחצי מהמבנה נהרס.	[25]
29 בדצמבר 1946	ליל ההלקאות: קצינים וחיילים בריטיים הולקו, כפעולת תגמול על עונש דומה שהטילו שלטונות המנדט על לוחמי האצ"ל
12 בינואר 1947	4 נהרגו בפיצוץ במטה השלטון הבריטי.	[26]
1 במרץ 1947	17 קצינים בריטים נהרגו בפשיטה וחבלה	[27]
12 במרץ 1947	חייל בריטי נהרג מפשיטה של האצ"ל על מחנה שנלר	[27]
4 במאי 1947	הפריצה לכלא עכו: 12 אנשי אצ"ל נהרגו - שישה אסירים, שלושה לוחמים מהכוח הפורץ ושלושה לוחמים שנתפסו והוצאו להורג.
18 ביוני 1947	איש הגנה נהרג על ידי מלכודת בעת אטימת מנהרה שנחפרה על ידי האצ"ל למטרות חבלה כנגד הצבא הבריטי.	[28][29]
19 ביולי 1947	התקפה על 4 מוקדים בחיפה. שוטר בריטי הרוג ו-12 פצועים.	[30]
29 ביולי 1947	פרשת הסרג'נטים: 2 סרג'נטים בריטים נחטפו וניתלו, כתגובה לתלייתם של שלושה לוחמי האצ"ל על ידי הבריטים. מאז פעולה זו הפסיקו הבריטים לתלות לוחמי מחתרת יהודים.
4 באוגוסט 1947	2 פצצות מזוודה מופעלות שעון התפוצצו במרתף מלון זאכר בווינה. (משרדי מטה של הצבא הבריטי)	[31][32]
4 באוגוסט 1947	שוד בנק ברקליס בחיפה: בשוד נהרג אחד מפקידי הבנק, איש "ההגנה".
5 באוגוסט 1947	3 שוטרים בריטים נהרגו בפיצוץ במשרדי משרד התעסוקה הבריטי בירושלים.	[33]
9 באוגוסט 1947	מהנדס יהודי נהרג בפיצוץ בקו הרכבת חיפה- קהיר.	[34]
12 באוגוסט 1947	חייל בריטי נפצע בפיצוץ על קו הרכבת הצבאית לונדון- וילאך באוסטריה. פצצה נוספת שהייתה על הרכבת לא הופעלה בעקבות תקלה. שתי הפצצות היו אמורות להסיט את הרכבת מהמסילה אל עבר תהום. פיצוץ נוסף מחוץ למשרדים צבאיים בולדן לא גרם לנפגעים.	[31][35][36]
26 בספטמבר 1947	4 שוטרים נהרגו במהלך שוד בנק שבוצע על ידי האצ"ל	[26]
29 בספטמבר 1947	10 הרוגים (4 שוטרים בריטים,4 שוטרים ערבים וזוג אזרחים ערביים) ו-53 פצועים בפיצוץ במטה המשטרה בחיפה. נעשה שימוש בטון שלם של חומר נפץ בתוך חבית. האצ"ל ציין כי התאריך שנבחר, היום הראשון של סוכות, נועד להימנע מפגיעה ביהודים.	[26][37][38][39]

מתחילת מלחמת העצמאות ועד פירוק הארגון ושילובו בצה"ל (1947-48)

תאריך	פירוט	מקורות
11 בדצמבר 1947	13 הרוגים בהתקפה על הכפר א-טירה בקרבת חיפה (כיום טירת כרמל)	[40]
12 בדצמבר 1947	20 הרוגים ו-5 פצועים על ידי פצצת חבית בשער שכם.	[41]
13 בדצמבר 1947	6 הרוגים ו-25 פצועים בפיצוץ מחוץ לקולנוע אלחמברה	[42]
13 בדצמבר 1947	5 הרוגים ו-47 פצועים בשני פיצוצים בשער שכם.	[42][43]
13 בדצמבר 1947	7 ערבים נהרגו (ביניהם 2 נשים ו-2 ילדים בני 3 ו-4 שנים) ו-7 נוספים נפצעו באורח קשה (ביניהם 2 נשים וילדה בת 4) בהתקפה על הכפר יהודיה (עבאסייה) . 24 אנשי אצ"ל תקפו את הכפר מכיוון פתח תקווה באמצעות ירי פיצוץ בתים וזריקת רימונים. ירי התבצע גם לעבר משוריין בריטי.	[42][43][44][45]
16 בדצמבר 1947	10 נהרגו בפיצוץ בקולנוע נוגה ביפו.	[46]
29 בדצמבר 1947	הפיצוץ בשער שכם: 2 שוטרים בריטים ו-11 ערבים נהרגו; 32 ערבים נפצעו מפצצה שנזרקה על ידי פעיל אצ"ל מתוך מונית בשער שכם.	[26][47][48]
30 בדצמבר 1947	6 ערבים נהרגו ו-42 נפצעו על ידי רימון שנזרק לתוך קהל בבתי הזיקוק בחיפה. אירוע זה גרם לטבח בתי הזיקוק בחיפה שגרר כנקמה את פעולת בלד א-שייח'.
1 בינואר 1948	2 ערבים נהרגו ו-9 נפצעו בהתקפת ירי על בית קפה ביפו.	[49]
5 בינואר 1948	14 ערבים נהרגו ו-19 נפצעו על ידי משאית תופת מחוץ לבניין העירייה העות'מאני, "סרני", ביפו.	[50]
7 בינואר 1948	20 ערבים נהרגו מפצצה בשער יפו.	[51][52]
10 בפברואר 1948	7 ערבים נהרגו באזור ראס אל עין (כיום- ראש העין) אחרי שמכרו פרות בתל אביב.	[53]
18 בפברואר 1948	12 ערבים הרוגים ו-43 פצועים בשוק ברמלה.	[54]
22 בפברואר 1948	ניסיון לשדוד את סניף בנק ברקליס ברחוב אלנבי בתל אביב. עיכוב במהלך השוד אפשר לכוחות ההגנה להגיע למקום ולמנוע אותו	[55]
1 במרץ 1948	20 בריטים נהרגו ו-30 נפצעו מפיצוץ במועדון קצינים .	[56]
9-11 באפריל 1948	פרשת דיר יאסין: לפי הערכות שונות, בפעולה נהרגו בין 81 ל-120 ערבים. ההתקפה התבצעה על ידי 132 אנשי אצ"ל ו-60 אנשי לח"י.
6 באפריל 1948	ההתקפה על מחנה 80 ליד פרדס חנה לשם גנבת נשק ותחמושת. 7 חיילים בריטים ואיש אצ"ל נהרגו	[57]
25 באפריל 1948	התקפת האצ"ל על יפו. מרבית התושבים ברחו, 41 אנשי אצ"ל נהרגו