שושנונים

שׁוֹשַׁנּוּנים (שם מדעי: Amphiprioninae) היא תת-משפחה של דגים בעלי צבעים עזים ממשפחת השוניתיים. דגים ממשפחה זו מכונים גם דגי ליצן (באנגלית: Clownfish). השושנונים נפוצים בימים הטרופיים באזורי שוניות אלמוגים, וחיים בקשרי הדדיות עם שושנות ים.

ערך ללא מקורות

שושנונים
שושנון כתום מזויף
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	מקריני סנפיר
מחלקה:	מקריני סנפיר
סדרה:	דקראים
משפחה:	שוניתיים
תת־משפחה:	שושנונים
סוגים
Amphiprion Premnas
שם מדעי
Amphiprioninae ‏אלן, 1975
תחום תפוצה

תנועות דג הליצן בשחייה

שושנון ים סופי

שושנון פסים כחולים

שושנון אלרדי

קיימים שני סוגים של שושנונים: הסוג שׁוֹשַׁנּוּן (Amphiprion) והמין היחידי שושנון קוצני-לחי (Premnas biaculeatus).

כללי

דג השושנון חי בקבוצות הכוללות "זוג רבייה" (זכר ונקבה), ועוד בין 0 ל-4 זכרים שאינם מתרבים. בכל קבוצה קיימת היררכיה מעמדית הנקבעת על פי גודל הפרטים, כאשר הנקבה היא הגדולה ביותר, ובן זוגה הוא השני בגודל. שאר הזכרים שאינם מתרבים קטנים מהם אך גם הם מחולקים להיררכיה פנימית המבוססת על גודלם. אם מסיבה כלשהי הנקבה השולטת מתה, או מודחת על ידי הקבוצה, בן זוגה עובר תהליך של היפוך זוויג, משנה את מינו, והופך להיות הנקבה השולטת. את מקומו של הזכר שהפך לנקבה, תופס הזכר הגדול מבין קבוצת הזכרים שאינם מתרבים. תהליך שינוי המין או הפיכה לזכר פורה הוא חד סיטרי, כלומר זכר ששינה את מינו או הפך לפורה אינו יכול לחזור למצבו הקודם.

השושנון כדג אקווריום

השושנון מאוד פופולרי כדג נוי לאקווריום מים מלוחים, גם בשל יופיו וגם בשל הקלות היחסית בגידולו בהשוואה למינים אחרים של דגי מים מלוחים. את דג השושנון ניתן לגדל במכלים מעל 35 ליטר בטמפרטורה 24–30 מעלות צלזיוס ובמליחות (ריכוז מלח) בין 1.018-1.026.

רבייה

לקראת הרבייה, הזכר מנקה משטח סלעי באזור מוגן, בקרבת השושנה, ומזמין אליו בתנועות חיזור את הנקבה. הנקבה מטילה את הביצים הנדבקות לסלע, הזכר מפרה את הביצים, ושני בני הזוג שומרים עליהן בקפדנות מפני אויבים פוטנציאליים, ודואגים לזרימת מים שוטפת כדי לספק לביצים שפע חמצן. זוג אחד מסוגל להטיל 4–6 פעמים בשנה כמה מאות ביצים בכל הטלה. לאחר 5–6 ימים בוקעות הפגיות (דגיגים) שגודלן כ-2 מ"מ. בשלב הראשוני לחייהם, מתפתחים בני המין בתוך להקות פלנקטון, אולם עם הגיעם לגודל של כ-10 מ"מ הם יוצאים לדרכם בחיפוש אחר שושנת ים שתשמש להם מקלט. פרטים שלא הצליחו למצוא את מבוקשם, עתידים להיטרף, בידי דגים גדולים.

מיון

• תת-משפחה שושנונים (Amphiprioninae)
  • סוג שושנון (Amphiprion)
    • מין שושנון בואש כתום (Amphiprion akallopisos)
    • מין שושנון שונית המחסום (Amphiprion akindynos)
    • מין שושנון אלרדי (Amphiprion allardi)
    • מין Amphiprion barberi
    • מין שושנון ים סופי (Amphiprion bicinctus)
    • מין Amphiprion chagosensis
    • מין Amphiprion chrysogaster
    • מין שושנון פסים כחולים (Amphiprion chrysopterus)
    • מין Amphiprion clarkii
    • מין Amphiprion ephippium
    • מין Amphiprion frenatus
    • מין Amphiprion fuscocaudatus
    • מין שושנון פס רחב (Amphiprion latezonatus)
    • מין Amphiprion latifasciatus
    • מין שושנון מצנפת לבנה (Amphiprion leucokranos)
    • מין Amphiprion mccullochi
    • מין Amphiprion melanopus
    • מין Amphiprion nigripes
    • מין שושנון כתום מזויף (Amphiprion ocellaris)
    • מין Amphiprion omanensis
    • מין Amphiprion pacificus
    • מין שושנון פרקולה (Amphiprion percula)
    • מין Amphiprion perideraion
    • מין שושנון אוכפי (Amphiprion polymnus)
    • מין Amphiprion rubrocinctus
    • מין Amphiprion sandaracinos
    • מין Amphiprion sebae
    • מין Amphiprion thiellei
    • מין Amphiprion tricinctus
  • סוג ומין יחיד שושנון קוצני-לחי (Premnas biaculeatus)

השפעת הסרט מוצאים את נמו

דגי שושנון מהמין שושנון כתום מזויף מככבים בסרט "מוצאים את נמו" ובסרט ההמשך "מוצאים את דורי". ההופעה בסרט גררה אחריה תופעה עולמית של עלייה בביקוש לדג, וזו הביאה בתורה להקטנת תפוצתו בטבע ולהרס שוניות אלמוגים רבות. (אחת השיטות הנפוצות ללכידת דג זה היא על ידי פיזור רעל בשונית תוך פגיעה בשאר היצורים החיים בשונית). בנוסף, בגרסתו העברית של הסרט, המושג ״דג ליצן״ הוטבע בידי מתרגמת ומביימת דיבוב הסרט, שפרירה זכאי.

כמה מהמינים

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

שושנון בואש כתום

• שם מדעי: (Amphiprion akallopisos)
• תיאור: צבע כתום, עם פס לבן לאורך הגב מחוטם ועד זנב. דומה מאוד ל"ליצן צהוב". שקט וביישן, שוחה רוב הזמן ליד השושנה המארחת, ואינו מתרחק ממנה.
• תפוצה: האוקיינוס ההודי, מערב האוקיינוס השקט, מדגסקר, מזרח אפריקה, איי אנדמן וניקובר, ארכיפלג קומורו, אלף האיים ואיי סיישל.
• גודל: עד 10 ס"מ.
• אופי: שקט.

שושנון מצנפת לבנה

• שם מדעי: (Amphiprion leucokranos)
• תיאור: צבע כתום, מצנפת לבנה מעטרת את הראש, ופס לבן ממוקם מאחורי כל עין.
• תפוצה: האוקיינוס השקט, איי מאנוס, פפואה גינאה החדשה, איי שלמה, בריטניה החדשה
• גודל: עד 8 ס"מ.
• אופי: נוטה לתוקפנות.

שושנון פס רחב (שושנון כחול שפתיים)

• שם מדעי: (Amphiprion latezonatus)
• תיאור: צבע חום כהה, שלושה פסים לבנים רחבים אנכיים על הגוף
• מקור: מערב האוקיינוס השקט, אוסטרליה.
• גודל: עד 15 ס"מ.
• אופי:בדרך כלל שקט, בבגרותו נעשה טריטוריאלי ויותר תוקפני.

שושנון שונית המחסום

• שם מדעי: (Amphiprion akindynos)
• תיאור: צבע חום עם שני פסים לבנים אנכיים המעוטרים בסיומת לבנה. הפס הראשון ממוקם בראשו של הדג, והפס השני חוצה את גופו במרכזו של הסנפיר הגבי.
• מקור: האוקיינוס השקט המערבי, איי לויאלטי, ניו סאות' ויילס, קלדוניה החדשה ושונית המחסום הגדולה (מכאן בא שמו של הדג).
• גודל: עד 12 ס"מ.
• אופי: קשוח.

שושנון פסים כחולים

• שם מדעי: (Amphiprion chrysopterus) נקרא גם "שושנון כתום סנפיר"
• תיאור: צבע בין חום לשחור, שני פסים כחולים חוצים את הגוף במאונך. צבע הסנפיר נע בין כתום לצהוב.
• מקור: האזורים הטרופיים במערב האוקיינוס השקט.
• גודל: עד 16 ס"מ.
• אופי: נוח.

שושנון אלרדי

• שם מדעי: (Amphiprion allardi)
• תיאור: צבע חום צהבהב, עם שלושה פסים לבנים החוצים את הגוף במאונך. האחד מאחורי העין, השני במרכז הגוף והשלישי בבסיס הזנב.
• מקור: מערב האוקיינוס ההודי, עד דרבן שבדרום אפריקה.
• גודל: עד 12 ס"מ.
• אופי: קשוח וטריטוריאלי.

שושנון פרקולה

• שם מדעי: (Amphiprion percula). כדי להבדילו מה"פרקולה המזויף", מכונה: "פרקולה אמיתי".
• תיאור: צבע כתום, עם שלושה פסים לבנים, ליד הפס האמצעי שלו יש קו הפרדה שחור עבה, אשר יוצר צורת אוכף.
• מקור: האוקיינוס השקט, האוקיינוס ההודי, מעל מערב אוסטרליה, מזרח אסיה ויפן.
• גודל: עד 11 ס"מ.
• אופי: רגוע אך תוקפני כלפי בני מינו.

לקריאה נוספת

• ג'יימס פרוסק, ידידות מופלאה, נשיונל ג'יאוגרפיק ישראל, גיליון 140, ינואר 2010

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שושנונים בוויקישיתוף

• ד"ר יונת אשחר, סופרים את נמו, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 10 במרץ 2024