שיטת הניקוד בפורמולה 1

שיטת הניקוד בפורמולה 1 היא השיטה על פיה נקבע בכל עונה של האליפות הדירוג באליפות הנהגים (מאז 1950) ואליפות היצרנים (מאז 1958). תואר האליפות ניתן בסוף עונה לנהג וליצרן שצבר את מספר הנקודות הגבוה ביותר באותה עונה.

בארבעים העונות הראשונות, עד לעונת 1991 לא כל המרוצים בעונה נכללו בחישוב הסופי לאליפות. לצורך חישוב הנקודות נלקחו בחשבון רק התוצאות הטובות ביותר במספר מרוצים. המצב הוביל לכך שבעונת 1988 איירטון סנה זכה באליפות הנהגים למרות שצבר מספר נקודות כולל נמוך מאלן פרוסט (94 לעומת 105). לצורך חישוב האליפות הובאו בחשבון רק 14 התוצאות הטובות מתוך 16 מרוצים שהתקיימו בסך הכל. פרוסט סיים 14 מרוצים במקום ראשון או שני, אך סנה ניצח שמונה מרוצים לעומת שבעה שניצח פרוסט. סנה נדרש לסיים רק שלוש פעמים במקום השני על מנת להבטיח את התואר. את המרוץ האחרון של העונה סיים במקום השני, אחרי פרוסט שניצח וזכה בתואר עם 90 נקודות לעומת 87.

אליפות היצרנים החלה להתקיים בעונת 1958. עד לעונת 1979 כל יצרן קיבל את הניקוד רק עבור הנהג שהשיג את התוצאה הגבוהה ביותר במרוץ מבין הנהגים שהתחרו עבור אותו יצרן. בשנת 1979 שונתה שיטת החישוב ובאליפות נלקחו בחשבון הנקודות שהושגו על ידי כל הנהגים. באותה התקופה מרבית הקבוצות עשו שימוש בשתי מכוניות ומספר של הקבוצות הפרטיות הלך וירד. הפעם האחרונה בה התחרה באליפות מתחרה עצמאי הייתה בגרנד פרי ארצות הברית, המרוץ הסוגר של עונת 1980. היה זה רופרט קיגן שהתחרה בקבוצת "RAM Racing" שעשתה שימוש ברכב מתוצרת ויליאמס. עונה לאחר מכן נאסר, באופן רשמי, על השתתפות קבוצות פרטיות.

שינוי השיטה בשנת 2003 הגדיל את סך הנקודות הניתנות בכל מרוץ בכ-50%. במקום 24-26 נקודות שחולקו בין חמישה או שישה נהגים עד אז, הוחל בחלוקה של 39 נקודות שניתנו לשמונת הנהגים הראשונים. בשנת 2010 בוצע שינוי נוסף בשיטה ומספר הנקודות הכולל הוגדל בכ-150% (101 נקודות לעשרה נהגים, כאשר המנצח מקבל 25 נקודות במקום 10). בעונת 2014 הוחלט כי בגרנד פרי אבו דאבי, מרוץ סיום העונה, יוענקו כפל נקודות. הדבר נבע בשל הרצון לשמור על עניין גם במרוץ האחרון, בו בדרך כלל כבר ידועה זהות האלופים. הענקת הנקודות הכפולה בוטלה לאחר עונה אחת מכיוון שלא תרמה לתחרותיות וכן עוררה התנגדות של אוהדים^[1].

הקפה מהירה

בעשור הראשון של האליפות ניתנה בכל מרוץ נקודה נוספת לנהג שקבע את זמן ההקפה המהירה. תוספת הנקודה בוטלה בסיום עונת 1959 וחודשה לקראת עונת 2019, בתנאי שהנהג שקובע את זמן ההקפה המהירה מסיים את המרוץ בין עשרת הנהגים המהירים^[2]. לקראת עונת 2025 בוטלה נקודת הבונוס על ההקפה המהירה^[3].

מרוצי ספרינט

בעונת 2021 שולבו בלוח המרוצים מרוצי ספרינט. מרוץ ספרינט נערך לאורך של 100 ק"מ, במהלכם אין חובה מנדטורית לעצירה להחלפת צמיגים. בעונת הבכורה של הפורמט שלושת הנהגים הראשונים במרוץ הספרינט קיבלו נקודות על פי הסדר הבא: 3 נקודות למנצח, 2 נקודות למקום השני ונקודה אחת לנהג שיסיים במקום השלישי^[4]. לקראת עונת 2022 הוחלט להרחיב את הענקת הנקודות לשמונת הנהגים הראשונים במרוץ: 8 נקודות לנהג המנצח, 7 נקודות למקום השני וכך הלאה בסדר יורד^[5].

פירוט שיטות הניקוד לפי עונה

עונות	מקום										הקפה מהירה	התוצאות הטובות ביותר הנחשבות לצורך אליפות הנהגים	התוצאות הטובות ביותר הנחשבות לצורך אליפות היצרנים	הערות
	1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
1950–1953	8	6	4	3	2						1	4	לא התקיימה	[6]
1954	8	6	4	3	2						1	5		[6][7]
1955	8	6	4	3	2						1	5		[7][8]
1956–1957	6	4	3	2							1	5		[7][8][9][10]
1958	8	6	4	3	2						1	6		[7][10][11][12][13][14]
1959	8	6	4	3	2						1	5		[7][12][13][14]
1960	8	6	4	3	2	1						6		[12][14]
1961	9 (אליפות הנהגים) 8 (אליפות היצרנים)	6	4	3	2	1						5		[12]
1962	9	6	4	3	2	1						5		[12]
1963–1965	9	6	4	3	2	1						6		[12]
1966	9	6	4	3	2	1						5		[10][12][15]
1967	9	6	4	3	2	1						9 (5 מתוך 6 המרוצים הראשונים, 4 מתוך 5 המרוצים האחרונים)		[10][12][15]
1968	9	6	4	3	2	1						10 (5 מתוך 6 המרוצים הראשונים, 5 מתוך 6 המרוצים האחרונים)		[12]
1969	9	6	4	3	2	1						9 (5 מתוך 6 המרוצים הראשונים, 4 מתוך 5 המרוצים האחרונים)		[10][12]
1970	9	6	4	3	2	1						11 (6 מתוך 7 המרוצים הראשונים, 5 מתוך 6 המרוצים האחרונים)		[12]
1971	9	6	4	3	2	1						9 (5 מתוך 6 המרוצים הראשונים, 4 מתוך 5 המרוצים האחרונים)		[12]
1972	9	6	4	3	2	1						10 (5 מתוך 6 המרוצים הראשונים, 5 מתוך 6 המרוצים האחרונים)		[12]
1973–1974	9	6	4	3	2	1						13 (7 מתוך 8 המרוצים הראשונים, 6 מתוך 7 המרוצים האחרונים)		[12]
1975	9	6	4	3	2	1						12 (6 מתוך 7 המרוצים הראשונים, 64 מתוך 7 המרוצים האחרונים)		[12][16]
1976	9	6	4	3	2	1						14 (7 מתוך 8 המרוצים הראשונים, 7 מתוך 8 המרוצים האחרונים)		[12]
1977	9	6	4	3	2	1						15 (8 מתוך 9 המרוצים הראשונים, 7 מתוך 8 המרוצים האחרונים)		[12]
1978	9	6	4	3	2	1						14 (7 מתוך 8 המרוצים הראשונים, 7 מתוך 8 המרוצים האחרונים)		[12]
1979	9	6	4	3	2	1						8 (4 מתוך 7 המרוצים הראשונים, 4 מתוך 8 המרוצים האחרונים)	כל המרוצים	[16]
1980	9	6	4	3	2	1						10 (5 מתוך 7 המרוצים הראשונים, 5 מתוך 7 המרוצים האחרונים)	כל המרוצים	[16]
1981–1990	9	6	4	3	2	1						11	כל המרוצים	[16]
1991–2002	10	6	4	3	2	1						כל המרוצים		[16]
2003–2009	10	8	6	5	4	3	2	1				כל המרוצים		[16]
2010–2018	25	18	15	12	10	8	6	4	2	1		כל המרוצים		[16][17]
2019–2024	25	18	15	12	10	8	6	4	2	1	1	כל המרוצים
2025	25	18	15	12	10	8	6	4	2	1		כל המרוצים		[3]

מרוצי הספרינט

עונות	1	2	3	4	5	6	7	8	9	10
2021	3	2	1	–	–	–	–	–	–	–
2022–הווה	8	7	6	5	4	3	2	1	–	–

מקרים בהם המרוץ נעצר בשלב מוקדם

עונות	מרחק שהושלם	1	2	3	4	5	6	7	8	9	10	הקפה מהירה
1975–1976	פחות מ-30%	–										–
	בין 30% ל-60%	חצי מהנקודות
	יותר מ-60%	ניקוד מלא
1980–2021	פחות משתי הקפות	–
	בין 2 הקפות ועד 75%	חצי מהנקודות
	יותר מ-75%	ניקוד מלא
2022–הווה	פחות משתי הקפות	–										–
	בין שתי הקפות ל-25%	6	4	3	2	1	–	–	–	–	–
	25%–50%	13	10	8	6	5	4	3	2	1	–
	50%–75%	19	14	12	10	8	6	4	3	2	1	1
	יותר מ-75%	ניקוד מלא