שינוי ארוך טווח ומשמעותי באקלים ובמזג האוויר בכדור הארץ מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שינוי אקלים הוא שינוי ארוך טווח ומשמעותי באקלים ובמזג האוויר בכדור הארץ כתוצאה משינויים טבעיים או כתוצאה מפעילות אנושית. שינוי אקלים עלול להיווצר הן ברמה המקומית והן ברמה הגלובלית.
מחזורי מילנקוביץ' כוללים שלושה שינויים עיקריים במסלול כדור הארץ:[1]
שילוב שינויים אלו משפיעים על כמות וחלוקת קרינת השמש המגיעה לכדור הארץ, ובכך משפיעים על האקלים הגלובלי[3][4] שינויים אלה מתקיימים לאורך מאות אלפי שנים ומשפעים על התחממות או התקררות גלובלית ועל תופעת עידני הקרח והפשרתם[5].
השפעתו פחות מוכרת ונחקרת בהשוואה לגורמים אחרים. הנה כמה נקודות מרכזיות:[11]
כמות פחמן דו-חמצני באטמוספירה נקבעת על-ידי תהליכים מקבילים המתרחשים בטבע:[18] פוטוסינתזה מקטינה את ריכוזו ומגדילה את ריכוז החמצן באטמוספירה, ומאידך תהליכי חמצון כמו תסיסה, שריפה ונשימה מגדילים את ריכוזו. טמפרטורת המים באוקיינוסים משפיעה על התרבות האצות הסופחות CO2 והאקלים ביבשה משפיע על צמיחת יערות באזורים טרופיים ובכך משפיעה על הורדת ריכוזו ושחרור חמצן לאטמוספירה. פעילות געשית תת-ימית מגבירה ריכוז CO2 ומשפיעה על שיווי המשקל הכימי והביולוגי[19]. לתהליכים אלה השפעה רבה על האקלים[20].
השינויים הגאולוגים ארוכי הטווח, כמו יצירת שרשרות הרים, שבר גאולוגי התרוממות או שקיעת יבשות הנובעים מתנועת נדידת היבשות ומתרחשים לאורך מיליוני שנים השפיעו ומשפיעים על האקלים. ממשק הרוחות והמשקעים[21].
האקלים הוא תוצר של שילוב של כל הגורמים דלעיל. קיימת השפעה הדדית בין הגורמים וקיימים משובים (feedback, היזון חוזר) חיוביים ושליליים המגבירים או מקטינים את התוצאה הסופית. לדוגמה: הפשרת האדמה שהייתה קפואה במשך אלפי שנים (permafrost) גורמת ליצירת ביצות המשחררות גזי חממה כמו מתן ופחמן דו-חמצני הגורמים להגברת אפקט החממה והגברת ההפשרה[22]. במהלך האבולוציה האנושית היו מחזורים של תקופות ארוכות של אקלים יבשתי יבש וחם שהתחלפו עם תקופות הקרח של קיפאון וטמפרטורות נמוכות וכיסוי בקרח של יבשות שכיום חפות מקרח. (בשיאה של תקופת הקרח האחרונה שהסתיימה לפני כ־12,000 שנה היה מרבית שטחה של אירופה מכוסה בקרח עד)[23], התהליכים האלה נמשכים זמן רב יחסית לתרבות האנושית ואפשרו הסתגלות הדרגתית של החי, הצומח והאדם על כדור הארץ. תקופת הקרח הקטנה, שהביאה לירידה חדה בטמפרטורות בחצי הצפוני של כדור הארץ בשנים 1550–1850 היא כנראה תוצאה של שילוב כזה[24].
שינויי אקלים משפיעים על בני אדם, הנדרשים ככל בעל חיים אחר להסתגל לשינויים שהתרחשו בסביבתם, הסתגלות שבאה לידי ביטוי בעיקר בנדידת עמים. התייבשות הסהרה – השינוי ממקום פורח לשומם – גרמה להגירות הגדולות של האדם מחוץ לאפריקה בעבר הרחוק. בעידן הקרח ירד גובה פני הים משמעותית ואפשר מעבר של אנשים בין היבשות. כדור הארץ היה חשוף לשינויים רבים באקלים שגרמו בין היתר לאסונות טבע, כגון עידן הקרח הקטן, שהתרחש באירופה בתחילת ימי הביניים.
בתחילת המאה ה-21 השימוש במושג זה מתייחס בעיקר לתופעת ההתחממות העולמית שחלה בכדור הארץ כתוצאה מפליטות הולכות וגדלות של גזי חממה מאז ההמהפכה התעשייתית במאה ה-18, ולהקצנה בתופעות מזג אוויר כגון בצורת ממושכת, שיטפונות, סופות טרופיות, ברד כבד, קיפאון או שינויים קיצוניים בטמפרטורות שעלולות להגיע לכדי משבר אקלים שיחריף בהדרגה. סוגיית שינויי האקלים נכנסה לתודעה הציבורית בעיקר משום שבניגוד לשינויי האקלים ההיסטוריים שעיצבו את אקלים כדור הארץ בעבר הרחוק ונגרמו ממקור טבעי, שינוי האקלים העכשווי נגרם בעיקר על ידי השפעות אנתרופוגניות – כלומר פעילות אנושית, ובעיקר הזינוק בפליטת גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני ומתאן (שב-20 השנים הראשונות לשחרורו לאוויר הוא סופח חום פי 84 מפחמן דו-חמצני באותה המסה).
שינויי אקלים ותהליכים עצמוניים הנגרמים כתוצאה מהם, גורמים לקרקע הקפואה, קפאת העד, להפשיר לראשונה מזה עידנים. תהליך ההפשרה החל בסוף עידן הקרח האחרון שהסתיים לפני 11700 שנה והולך ותופס תאוצה עד כדי חשש לכך שיהיה בלתי הפיך, ומאיים על היציבות התרמית, הכימית, המיקרוביולוגית והמבנית של קפאת העד ועל חיי היום יום של האוכלוסיות המתגוררות באזור קפאת העד.[25][26][27] להפשרת קפאת העד באופן בלתי הפיך, עלולות להיות השלכות מהותיות על האצת התהליך של שינוי אקלים.[27] לטענת חלק מהחוקרים קיימת הערכת חסר למידת ההשפעה של היווצרות טאליקים בקפאת העד המהווים גורם משמעותי בתהליך הפשרת קפאת העד ולהשלכות ההפשרה של קפאת העד על שינויי אקלים עתידיים.[27]
בנוסף קיימים ניסיונות שונים של האדם להשפיע על מזג האוויר, אם כדי למקסם את התועלת לאדם, למשל באמצעות הורדת גשם באזורים חקלאיים, או כדי למזער נזקים, למשל להחליש סופות טורנדו. פעילות זו מכונה גם "הנדסת אקלים". קיימות תאוריות קונספירציה הטוענות שהאדם פועל במטרה להשפיע על האקלים באמצעים מלאכותיים, למשל מנסה לצמצם את קרינת השמש החודרת את האטמוספירה ועל ידי כך לקרר את כדור הארץ, או טוענות שמתקן ה-HAARP המשמש באופן רשמי לחקר היונוספירה מאפשר שליטה במזג האוויר.
האקלים של כדור הארץ השתנה רבות לאורך ההיסטוריה. רק ב-650,000 השנים האחרונות היו שבעה מחזורים של התקדמות ונסיגה של קרחונים. השינוי הדרמטי האחרון טרם ההיסטוריה האנושית היה סיומו של עידן הקרח האחרון לפני כ-7,000 שנה, ולמעשה שינוי אקלים זה סימן את תחילת עידן האקלים שבו החלה התפתחותן של הציוויליזציות האנושיות. מרבית שינויי האקלים הללו מיוחסים לשינויים קטנים מאוד במסלול כדור הארץ ששינו את כמות האנרגיה הסולארית שכוכב הלכת שלנו מקבל.
גל קור קיצוני שרר באסיה המערבית משנת 1027 ועד 1060, והשפיע באופן עקבי על גידולי החקלאות. כבר בשנים 1027–1031 תיעדו תושבי המקום בכתביהם רעב גדול, מגפות ותופעות של נוודים אלימים, שמחפשים מזון וכרי מרעה פוריים ועורכים פשיטות ביזה על יישובים. במהלך שנות ה-30 של המאה ה-11 החלו אירועי תסיסה ואלימות בשטחי השושלת הבויהית, אזור ח'וראסאן, ובשטחי האימפריה הביזנטית. פעמים רבות אירועים אלו נסובו סביב מחסור במזון, ונמצאה קורלציה בין אירועים אלימים אלו לשינויי האקלים, שגרמו לעליית מחירי המזון[28].
בתוך כמה עשורים, על רקע משבר אקלימי זה, שגרם רעב ומהומות, נפלה האימפריה הבויהית, הצטמצמו כוחה ושטחה של האימפריה הביזנטית, וכן נפגעו קשות והתמוטטו אימפריות מקומיות נוספות. במהלך שנות ה-50 של המאה ה-11 באזור ח'וראסאן–עיראק–איראן, נהרגו על פי תיעודים שונים כשליש מהתושבים, בעקבות שילוב נסיבות של רעב, מלחמת אזרחים ומגפה משתוללת, שמקורן בחוסר יציבות בעקבות הבצורות[28].
אזור זה, שהיה בעיצומו של תור זהב תרבותי – בתקופה זו היו באזור הספריות החשובות ביותר בעולם, והמלומדים והמשוררים החשובים ביותר בעולם, והיא כללה גם את תקופת הגאונים של יהדות בבל – איבד לאורך תקופת גל הקור את מעמדו בראש התרבות העולמית. הקשר בין משבר האקלים לסיומו של תור הזהב אינו ישיר אלא פתלתל וכולל שילוב רב של נסיבות, כך שיש היסטוריונים שממעיטים בחשיבות ההשפעה של גל הקור על תמורה זו, אולם ברור שישנו קשר[29].
עידן הקרח הקטן הוא כינויה של תקופת התקררות שנמשכה בערך מהמאה ה-14 ועד לאמצע המאה ה-19, והיו לה שלוש נקודות מקסימום, בערך ב־1650, 1770 ו־1850, שביניהן היו תקופות של התחממות קלה.
יש מחלוקת האם זו הייתה תופעה גלובלית או תופעה שהתרחשה רק בחצי הכדור הצפוני.
החורפים הקשים השפיעו על חיי האנשים בצורות מגוונות. אוכלוסייתה של איסלנד הצטמצמה ב־50%, ומושבות הוויקינגים בגרינלנד דעכו עד לסופן המוחלט. בצפון אמריקה, האינדיאנים יצרו אגודות כתגובה למחסור במזון. באירופה השתנתה האדריכלות כך שבמקום אח מרכזית אחת לכל בית, הבתים חולקו לחדרים שבכל אחד מהם אח משלו.
בניגוד לשינויי האקלים הידועים לנו ממאות אלפי השנים האחרונות, שינויי האקלים של התקופה המודרנית בעלי משמעות מיוחדת מכיוון שהם בסבירות גבוהה מאוד (על פי הערכות נאס"א, סבירות של יותר מ-95%) תוצאה של פעילות אנושית מאז אמצע המאה ה-20.
מאז המהפכה התעשייתית במאה ה-19 עלתה באופן דרמטי השפעתו של האדם על הסביבה, החל בזיהום הסביבה, דרך השתלטות על שטחי מחיה רבים, ועד פליטה המונית של גזי חממה כמו פחמן דו-חמצני ומתאן. השפעות אלו, ובמיוחד פליטת גזי החממה, לקחו חלק במגמת התחממות עולמית שלא הייתה כמוה באלפי השנים האחרונות. ב-800,000 השנים שלפני שנת 1950, יחס חלקיקי הפחמן הדו-חמצני נשמר לרוב בטווח 0.00020–0.00028, וגם בתקופות הקיצוניות ביותר לא עלה על 0.00030, ואילו בעשור השני של המאה ה-21 היחס הנמדד הגיע לרמה חסרת תקדים של 0.00040. תופעה זו מגבירה את אפקט החממה הקיים באטמוספירה של כדור הארץ, וגורמת מעשית לעליית טמפרטורות. מידע הנאסף מלווייני מחקר, לצד ליבות קרח שנשאבו ממקומות שונים, וראיות קדומות כמו טבעות עצים, משקעי אוקיינוס, שכבות סלע ועוד, מראה כי ההתחממות הנוכחית מתרחשת בקצב מהיר בערך פי עשרה מהשיעור הממוצע של התחממות ההתאוששות מתקופת הקרח האחרונה.
טמפרטורת פני השטח הממוצעת של כוכב הלכת עלתה בכ-0.85 מעלות צלזיוס מסוף המאה ה-19 ועד שנת 2022[30], ורוב העלייה התרחשה מסוף שנות השמונים של המאה ה-20. שינוי זה מתרחש בעיקר בגלל העלייה בפליטת גזי חממה על ידי האדם לאטמוספירה. השנים החמות ביותר שנמדדו היו כולן בעשור השני של המאה ה-21.
ב-9 באוגוסט 2021 פורסם דוח מיוחד של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים של האו"ם שקבע חד משמעית ששינויי האקלים הם מעשה ידי אדם. הדוח אף קבע כי התחממות נוספת היא בלתי נמנעת, וכי ניתן למנוע התחממות דרסטית אף יותר על ידי הפחתה ניכרת בפליטת גזי החממה[31].
האוקיינוסים, שיש להם תפקיד משמעותי בהשפעה על האקלים, ספגו חלק ניכר מההתחממות; 700 המטרים העליונים של האוקיינוס מראים התחממות של יותר מ-0.2 מעלות צלזיוס מאז שנת 1969. האוקיינוסים גם סופגים אליהם כמות אדירה של פחמן דו-חמצני לעומת תקופות קודמות, כך שמאז תחילת המאה המהפכה התעשייתית חומציות מי האוקיינוסים עלתה בכ-30 אחוז. עליית הטמפרטורה של האוקיינוסים משפיעה על תהליכי היווצרות סופות, ומגבירה את הסיכוי לסופות קיצוניות בעוצמתן[32].
בעקבות שינויים אלו, שכבות הקרח של גרינלנד ואנטארקטיקה ירדו במסתן. מניסויי אקלים שונים ובדיקות שבוצעו על ידי נאס"א, עולה כי גרינלנד איבדה בממוצע 286 מיליארד טונות של קרח בכל שנה בין השנים 1993–2016, בעוד אנטארקטיקה איבדה בממוצע 127 מיליארד טונות של קרח בכל שנה בתקופה זו. בעשור השני של המאה ה-21 שיעור אובדן מסת הקרח של אנטארקטיקה שילש את עצמו. גם במקומות נוספים בעולם, כמו הרי האלפים, ההימלאיה, הרוקי ועוד, ונמדדה נסיגה משמעותית של קרחונים.
המסת הקרחונים גורמת לעלייה הדרגתית של מפלס מי הים. בשנים 1916–2016 עלה מפלס מי הים בכ-20 ס"מ. מהירות עליית מפלס מי הים מתגברת באיטיות משנה לשנה, כאשר בשנים 1996–2016 קצב עליית מפלס מי הים הממוצע בכל שנה היה כפול לעומת השנים 1916–1996.
בעקבות שלל סיבות אלו החלו שינויים הדרגתיים באזורי האקלים של כדור הארץ, כאשר המקרים הבולטים ביותר נכון לשנת 2019 הם התרחבות האזור הטרופי סביב קו המשווה לכיוון הקטבים, התקררות מי האוקיינוס דרומית לגרינלנד בעקבות המסת הקרחונים, ועלייה בתדירות של אירועי אקלים קיצוניים במערבולת הפולארית[32].
מצטברות העדויות לכך שקפאת העד הן בסיביר והן באלסקה עוברת הפשרה.[25][26] תפקיד מפתח בתהליך הפשרת קפאת העד היא היווצרות טאליק, קרקע שאינה קופאת.[27] לפי מחקרי אורך, התהליך של יצירת טאליקים וכתוצאה מכך תהליך הפשרת הקרקע, הולך וצובר תאוצה עד לחשש שיהיה בלתי הפיך. לטענת חלק מהחוקרים קיימת הערכת חסר למידת ההשפעה של היווצרות טאליקים בקפאת העד המהווים גורם משמעותי בתהליך הפשרת קפאת העד ולהשלכות ההפשרה של קפאת העד על שינויי אקלים עתידיים.[27]
הקרחון האלפיני "תאודול" נמס ואיבד משטחו, וכתוצאה מכך הוא הזיז את הגבול בין איטליה ושווייץ באתר סקי פופולרי. המדינות מנהלות מגעים דיפלומטיים לסיכום מקום הגבול המעודכן[33].
עקב התחממות כדור הארץ, נמצא כי יערות אשור באירופה נמצאים בצמיחה מואטת בעשרות השנים לפני 2022, והצפי שהאטה זו תגדל בשנים הקרובות במיוחד בדרום ומרכז אירופה. צמצום בצמיחת היערות הסופגים פחמן דו-חמצני ישפיע על ההתחממות הגלובלית[34].
השפעת שינויי האקלים על הסביבה רחבה ומגוונת.
השינויים משפיעים בין היתר על החקלאות, משנים את היכולת לגדל גידולים שונים במקומות שונים[35], ואף משפיעים לרעה על ההרכב התזונתי של גידולים[36]. השינויים משפיעים גם על אזורי המחיה של בעלי חיים שונים, וכתוצאה מכך גם על הפצת נגיפים[37]. התחממות מי הים פוגעת באוכלוסיית האלמוגים והדבר משליך על אוכלוסיית הדגים, על התיירות, ועל האפשרויות לפתח תרופות ומזון מן החי[38][39].
השפעת הפשרת קפאת העד תפגע וכבר פוגעת במערכות אקולוגיות של החי והצומח עקב שחרור חנקן וכספית אל מקורות מים, וכן הרס תשתיות ופגיעה באורח החיים של אוכלוסיות המתגוררות באזורים אלה.[25][26][27] עקב ההפשרה מתקיימים תנאים לגידול טבעי של עשב אשר בתנאי יובש וקור מהווה חומר בעירה וסיבה לשריפות נרחבות. יש ניסיונות להביא לאזורים אלה חיות מרעה שעומדים בתנאי האקלים הקשים כדי למנוע את היווצרות השריפות אך החשש הוא שניסיונות אלה מעטים מדי ומאוחרים מדי.[25]
על פי דו"ח המשרד להגנת הסביבה בנושא היערכות ישראל לשינויי האקלים מ-2008, במהלך המאה ה-21 צפויים שינויים ניכרים באקלים ברחבי העולם, בדגש על אגן הים התיכון, הכולל את ישראל. על פי תרחיש אחד, תהיה עלייה של C° 1.5 בטמפרטורה הממוצעת בישראל בשנת 2020 בהשוואה לשנים 1961–1990. על פי תרחיש נוסף, הטמפרטורה הממוצעת בישראל בשנים 2071–2100 צפויה לגדול בין C° 3.5 עד C° 5. כמויות הגשמים בישראל צפויות לקטון ב-10% בשנת 2020, וב־20% בשנת 2050. השפעה צפויה נוספת היא גידול במספר האירועים הקיצוניים בישראל, במקביל לירידה בכמות העונות הגשומות. ההבדלים בכמויות המשקעים הממוצעות צפויים לגדול משנה לשנה. צפויה עלייה במספר ובתדירות אירועי אקלים קיצוניים, שנות בצורת חריפה, שיטפונות ואירועי שרב. יתר על כן, משכי הזמן בין פרקי השנה היבשים לרטובים צפויים לגדול. כלל ההשפעות האלו מצביעות על נטייה ברורה של שינוי באופי האקלים בישראל לאקלים צחיח ויבש. שינויים אלו ישפיעו בצורה משמעותית על ענף הביטוח, ענף האנרגיה, תעשיית החשמל, חקלאות, ניהול משק המים, ובצורה כוללת על התוצר הלאומי של ישראל[40].
בסוף העשור השני של המאה ה-21 תכננו ממשלות ישראל שתי תוכניות לאומיות הקשורות להתמודדות עם שינויי האקלים והשלכותיהם, כאשר המשרד להגנת הסביבה מרכז את ההיערכות הבין-משרדית לשינוי האקלים.
בהתאם להחלטת ממשלה שהתקבלה בשנת 2009, הוקם במרץ 2011 מרכז הידע להיערכות לשינויי אקלים בישראל –Israeli Climate Change Information Center (ICCIC)[41], שמטרתו לשמש בסיס לתוכנית לאומית בנושא. המרכז הוציא מספר דו"חות שמרכזים את הידע הנצבר ואת פערי הידע הדורשים השלמה.
ה"תוכנית לאומית לבריאות וסביבה", על פי החלטת ממשלה מספר 1287 מיום 20 במרץ 2016, כבר נכתבה אך נכון לסוף שנת 2019 טרם אושרה[42].
התוכנית "היערכות ישראל להסתגלות לשינוי אקלים: המלצות לממשלה לאסטרטגיה ותוכנית פעולה לאומית" אושרה בעל ידי הממשלה בהחלטה 4079, יולי 2018. אחת ממטרות-העל שבה הייתה הגברת העמידות של מערכות אקולוגיות לשינויים הנובעים מהשינוי הצפוי באקלים. במסגרת יישום ההחלטה, מקדם המשרד תוכנית חומש שתתמקד בפעולות מיידיות שתתרומנה לעמידות המערכות האקולוגיות.
בדיון בנושא שהתקיים בכנסת באוקטובר 2018, העלו מספר מומחים בפני ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת סכנות בריאותיות שנובעות משינויי האקלים ושהם ממליצים למדינה להיערך לקראתן[43]. הוצגו נתונים על כ-20 אלף אנשים שמתו באותה תקופה בגלי חום ברחבי ארצות מערביות. דווח על שפיעת נחלים נמוכה בגלל מיעוט משקעים לצד הגדלת צריכת האדם לשימושיו ולחקלאות, צוין כי התערבויות משמעותית של האדם בטבע, גורמות לעלייה באוכלוסיות של מינים שונים של בעלי חיים שעלולים להפיץ מחלות המסוכנות לאדם ולחקלאות, כמו מחלות שהחלו להיות נפוצות בדרום אירופה ושקיים חשש שעם המשך שינויי האקלים יתפשטו המחלות גם לישראל על ידי יתושים, כמו זן של מחלת הלישמניה, לישמניה טרופיקה, שכבר החלה להתפשט בחלק מאזורי הפריפריה. הוצגה תמונת המצב בים התיכון שבו הטמפרטורה עלתה בחצי מעלה יותר מאשר בעולם כולו, דבר שמשפיע על מערכות רבות כמו דיג ועל אירועי בצורת. נציגי משרדי הבריאות, הגנת הסביבה והרווחה שנכחו בדיון טענו בתגובה שנעשו הכנות שונות, כמו תוכניות לטיפול באוכלוסייה והקצאות תקציב.
בנוסף, מתגבשת אסטרטגיה ברורה לגבי הפעילות והתוכנית הנדרשות לשנים הקרובות כדי להתמודד באופן מיטבי בישראל עם שינוי האקלים וכיצד להעצים את החוסן הלאומי בנושא. בשנת 2020 תוּכַן תוכנית פעולה שתקצובה ויישומה יביאו את ישראל להיערכות טובה יותר ולמוכנות להתמודדות עם שינוי האקלים[44].
רשות הטבע והגנים נערכת מאז תחילת 2020 לשינוי האקלים במסגרת הפעולות שהיא מבצעת לצורך שמירת טבע. אף על פי שלא קיימת מדיניות רשמית ברשות להיערכות לשינוי אקלים, ישנן פעולות המתבצעות על ידי הרשות לצורכי שמירת טבע, הכוללות הגדלת שטחי שמורות הטבע, הסדרת התכנון של מסדרונות אקולוגיים וטיפול במינים פולשים ובמינים בסכנת הכחדה, הצפויים להיפגע משינוי האקלים[45].
במהלך המאה ה-20 התחזקו ההשערות שמתחולל שינוי אקלים יוצא דופן, ושקיימת השפעה של האדם על נושא זה, אולם רק בסוף המאה הגיע הנושא בהדרגה לידיעת הקהל הרחב.
בשנת 1988 הוקם הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, גוף בין-לאומי שמנסה לכמת את שינוי האקלים שהתרחש מתחילת המאה ה-20, בדגש על נתוני ההתחממות העולמית, ולהציג את הסיכונים הנובעים ממנו. הגוף הוקם על ידי שני ארגונים של האו"ם – הארגון המטאורולוגי העולמי (WMO), והתוכנית הסביבתית של האו"ם (UNEP), ועל ידי ממשלות המדינות החברות באו"ם. הפאנל מבסס את פרסומיו בעיקר על עבודות מדעיות או טכניות שפורסמו או עברו ביקורת עמיתים. כותבי הדו"חות הרשמיים של הפאנל הם חוקרים הממומנים על ידי הממשלות.
בין השנים 1997–1999 נוסח ונחתם פרוטוקול קיוטו, ההסכם הבין-לאומי העיקרי למאבק בשינויי האקלים. מדינות שמאשררות את הפרוטוקול מתחייבות להפחית את פליטת הפחמן הדו-חמצני וחמישה גזי חממה אחרים, או לבצע פעולות שונות להקטנת הנזק הסביבתי אם אינן מפחיתות את הפליטה.
בדצמבר 2007 זכו אל גור והפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים בפרס נובל לשלום על הירתמותם למלחמה נגד התחממות כדור הארץ. באותו חודש התכנסו כ-10,000 משלחות מ-190 מדינות באי באלי באינדונזיה, כדי לנסח אמנה חדשה שמיועדת להחליף ב-2009 את אמנת קיוטו, וזאת על רקע המלצתו של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים, לקבוע מכסות לפליטת גזים שיהיו נמוכות ב-25% עד 40% מהרמה של שנת 1990. ארצות הברית, האחראית לכ-25% מהזיהום הכלל עולמי, התנגדה במשך כל ימי הוועידה להחלטה משותפת, מתוך חשש שהמדינות המתפתחות ובראשן סין, הודו ורוסיה, לא יכבדו את ההסכם ובכך תיפגע תחרות כלכלית הוגנת. לבסוף הסכימה ארצות הברית לתמוך בהחלטה, אך סוכם שרמת המכסות תיקבע במשא ומתן בינה למדינות האחרות, עד להחלטה משותפת שתתקבל בשנת 2009.
בנובמבר 2018 הגדיר ארגון הבריאות העולמי את משבר האקלים כמשבר בריאותי. על פי הערכות הארגון, שינויי האקלים גורמים במישרין או בעקיפין לכ-12 מיליון מקרי תמותה מדי שנה, כאשר הגורם העיקרי לכך הוא זיהום האוויר שנוצר בשל שריפת הדלקים המאובנים.[דרוש מקור][דרושה הבהרה] הארגון העריך שיישום הסכמי פריז היה מונע כמיליון מקרי תמותה מדי שנה[42].
בשנים 2018–2019 החלו התארגנויות המוניות של "שביתות" תלמידים, החוששים מפני עתידם על רקע שינויי האקלים. ההתארגנויות שהיו מקומיות בהתחלה, הפכו במהלך שנת 2019 להמוניות במספר גלים בין-לאומיים של מחאה, במידה רבה בהשראה של גרטה טונברי. גל השביתות העולמי הראשון התקיים במרץ 2019, ובו השתתפו 1.6 מיליון איש מיותר מ-125 מדינות[46]. הגל השני התקיים במאי 2019 על רקע הבחירות לפרלמנט האיחוד האירופי, ובו אורגנו מוקדי מחאה ב-1,600 אירועים ב-125 מדינות[47]. גל השביתות הבין-לאומי השלישי התקיים בספטמבר 2019 על רקע פסגת האקלים של האו"ם, והשתתפו בו למעלה מארבעה מיליון איש בכ-185 מדינות ברחבי העולם[48], באירוע שנחשב באמצעי התקשורת כמחאת האקלים הגדולה ביותר בהיסטוריה[49][48].
![]() |
ספר: התחממות כדור הארץ ושינויי אקלים |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד. |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.