שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
שכר טרחה
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
שכר טרחה הוא תשלום שמקבל בעל מקצוע חופשי תמורת שירותו, מלקוח שקיבל ממנו שירות זה.
במיוחד נפוץ מונח זה ביחס לתשלום שמקבל עורך דין מלקוחותיו (ראו שכר טרחת עורך דין).
שכר הטרחה נקבע בהסכם שבין נותן השירות ללקוחו, בדרכים אחדות:
- בסכום קבוע מראש. דרך זו נקבעת למשימה שגרתית, שניתן להעריך מראש את משך הזמן שיושקע בה, למשל עריכת צוואה.
- לפי שעות העבודה שמשקיע נותן השירות במתן השירות. דרך זו נקבעת למשימה שמשך הזמן שיושקע בה אינו ידוע.
- באחוז מסוים מגובה העסקה, מההכנסה שתצמח ללקוח או מעלות המיזם. דרך זו נפוצה למשל בעריכת חוזה לרכישת נכס, בטיפול בפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובתשלום עבור שירותי אדריכלות.
- ריטיינר: תשלום חודשי קבוע לנותן השירות.
במקרים אחדים נקבעו בחוק כללים לקביעת גובה שכר הטרחה. דוגמאות:
- בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם) נקבעו כללים לקביעת שכר הטרחה של מי שמונה לכונס נכסים או מפרק.[1]
- בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים נקבעו כללים לגובה שכר טרחת עורך דין בגין טיפול בפיצוי לנפגע תאונת דרכים.
- בתיקון לחוק נכי רדיפות הנאצים נקבעו שיעורי מקסימום לשכר הטרחה שמותר לקבל בעד טיפול בתביעה לפי חוק זה.[2] עתירה לבג"ץ שביקשה לפסול תיקון זה נדחתה (ראו בג"ץ חוק נכי רדיפות נאצים (הגבלת שכר טרחה)).
- נקבעו הגבלות על גובה שכר הטרחה שרשאי לגבות מי שמסייע (חברות למיצוי זכויות, עורכי דין, יועצי מס או רואי חשבון) בהגשת תביעה לגמלה או קצבה מהמוסד לביטוח לאומי.[3]
במקרים של תביעות נזיקין בגין פגיעת גוף (כגון תאונת עבודה או תאונת דרכים), נדרש לעיתים ייצוג משפטי גם מול המוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת דרגת נכות או גמלאות. מספר פסקי דין בערכאות השלום הכירו בשכר הטרחה ששולם לעורך הדין בגין ייצוג זה כהוצאה נלווית סבירה, הניתנת להשבה מהצד הנתבע (למשל מעסיק או חברת ביטוח), כחלק מהנזק הנתבע.
בפסיקה נקבע כי כאשר מתקיים קשר סיבתי בין ההליך במוסד לביטוח לאומי לבין ההליך הנזיקי, ניתן לראות בהוצאה זו חלק בלתי נפרד ממיצוי זכויות התובע, ולפיכך להשיב אותה:
- בת"א (שלום ירושלים) 7656-04-18 פלונית נ' הפניקס, נפסק החזר שכר טרחה לעו"ד בגין ייצוג מול ביטוח לאומי[4].
- ת"א (שלום הרצליה) 46903-07-15 פלוני נ' יעיש, הכיר בהוצאה ככזו שקשורה לתביעה וראויה להחזר[5].
- ת"א (שלום תל אביב) 68722-06-17 פלונית נ' הפניקס, קבע כי ניתן לפסוק החזר חלקי בגין ההליך בביטוח לאומי, מאחר שהיה בסיס לתביעה הנזיקית[6].
עם זאת, טרם ניתנה פסיקה מחייבת על ידי בית משפט מחוזי או עליון בסוגיה זו, וההכרה תלויה בשיקול דעת בית המשפט בכל מקרה לגופו.
Remove ads
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads