שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
שמן דגים
מוצר המופק מרקמת התאים והכבד של דגי מים קרים ושימש בעבר כמקור חשוב של ויטמינים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
שמן דגים הוא מוצר המופק מרקמת התאים והכבד של דגי מים קרים ושימש בעבר כמקור חשוב של ויטמינים.
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: יש להמיר קישורים חיצוניים שבגוף הערך לקישורים פנימיים והערות שוליים. | |
שמן דגים מכיל חומצות שומן מסוג אומגה 3, חומצה איקוסאפֶּנטנואית (EicosaPentaenoic Acid המוכרת בראשי התיבות EPA) וחומצה דוקוסהֶקְסנואית (DocosaHexaenoic Acid המוכרת בראשי התיבות DHA), חומרים חיוניים לגוף האדם ולבריאותו התקינה. במחקרים הוכחה פעילות אנטי-דלקתית של שמן הדגים.
במאה ה-21 הייתה מחלוקת רבה לגבי תפקידו של שמן דגים במחלות לב וכלי דם, כאשר מטא-אנליזות אחרונות הגיעו למסקנות שונות לגבי השפעתו הפוטנציאלית.
בישראל בשנות ה-50 של המאה ה-20 שווק שמן דגים נוזלי ובמשפחות רבות ניתן בקביעות לילדים כרפואה מונעת.
כיום, משום טעמו וריחו הלא-נעימים, הוא נמכר בכמוסות. צורת הכמוסות פרקטית גם משום נטייתו של שמן הדגים לחמצון מהיר, הפוגם באיכותו.
הדגים המשמשים כמקורות אינם מייצרים למעשה חומצות שומן אומגה-3. במקום זאת, הדגים צוברים את החומצות על ידי צריכת מיקרו-אצות או דגי טרף שצברו חומצות שומן אומגה-3. דגי טרף שמנים כמו כרישים, דג-חרב, דג טייל וטונה אלבקור עשויים להיות עשירים בחומצות שומן אומגה-3, אך בשל מיקומם בראש שרשרת המזון, מינים אלה עשויים גם לצבור חומרים רעילים באמצעות הגדלה ביולוגית (Biomagnification). מסיבה זו, הסוכנות להגנת הסביבה של ארצות הברית ממליצה להגביל את הצריכה (במיוחד עבור נשים בגיל הפוריות) של מיני דגים מסוימים (טורפים, כגון טונה אלבקור, כריש, מקרל מלכותי, דג טיל ודג חרב) עקב רמות גבוהות של כספית רעילה. דיאוקסינים, כמו PCBs וכלורדן, כמו גם קוטלי חרקים כלוריים אחרים ממשפחת ציקלודיאן, נמצאים גם הם.[1] שמן דגים משמש במזון לחקלאות ימית, בפרט להאכלת סלמון מחוות.[2]
שמן דגים ממקורות ימיים וממקורות מים מתוקים שונה בהרכבו מבחינת תכולת חומצה ארכידונית (Arachidonic acid), EPA ו-DHA.[3] מיני הדגים השונים נעים על הספקטרום שבין דגים רזים לדגים שמנים, כאשר תכולת השומן ברקמותיהם נעה בין 0.7% ל-15.5%.[4] בנוסף, קיים שוני בין המינים בהשפעתם על רמות הליפידים באיברי הגוף.
מחקרים מצאו כי אין קשר מובהק בין (1) צריכה כוללת של דגים או (2) אומדן הצריכה של חומצות שומן אומגה-3 מכלל סוגי הדגים — לבין ריכוז חומצות השומן אומגה-3 בנס sérum הדם. רק צריכת דגים שמנים, ובייחוד דגים ממשפחת הסלמוניים (כגון סלמון ופורל), וכן אומדן הצריכה של EPA ו-DHA מדגים שמנים — נמצאו קשורים באופן מובהק לעלייה ברמות ה-EPA ו-DHA בסרום.[5]
Remove ads
שימושים
שמן דגים משווק ונמכר לעיתים קרובות לצריכה כחלק מהתזונה או כתוסף תזונה בחברות מודרניות. מעבר לשימושו הפנימי, לשמן הדגים נמצאו גם שימושים חיצוניים — בין היתר כחומר מרכך (אמוליינט)[6], במשחות כלליות[7].
בנוסף, קמח דגים ושמן דגים מהווים את המקורות העיקריים לחומצות השומן רב בלתי-רוויות מסוג אומגה-3 (חומצה איקוסאפנטנואית [EPA] וחומצה דוקוסהקסנואית [DHA]) בתעשיית מזון לבעלי חיים.[8] שימוש נוסף הוא בנוזל (אימולסיה) לקירור מערכות סולאריות, שמן הדגים אימולסיה התגלה כמסנן קרני UV. קירור המערכת הסולארית מגדיל את נצילותה.[9]
Remove ads
מקורות מזון
המקור התזונתי הזמין ביותר לחומצות השומן EPA ו-DHA הוא דגים שמנים החיים במים קרים, כגון סלמון, הרינג, מקרל, אנשובי וסרדיניים. השמנים מדגים אלה מכילים פרופיל של חומצות שומן אומגה-3 בכמות הגדולה פי שבעה מאומגה-6. דגים שמנים נוספים, כמו טונה, מכילים גם הם אומגה-3, אך בכמויות מעט נמוכות יותר. אף על פי שדגים נחשבים למקור תזונתי לאומגה-3, הם אינם מייצרים את החומצות הללו בעצמם, אלא מקבלים אותן מהאצות (בעיקר מיקרואצות) או מהפלנקטון שבמזונם.[10][11]
חומצות השומן EPA ו-DHA זמינות כתוספי תזונה, לרוב בצורה של כמוסות שמן דגים, קפסולות רכות וסוכריות לעיסה (גומי). בנוסף, הן זמינות גם כשמן קריל, ובמידה פחותה יותר כשמן אצות. באופן כללי, שמן סלמון מכיל יותר DHA מאשר EPA, בעוד ששמנים מדגים אחרים כמו הרינג, מקרל, אנשובי, סרדינים ופולוק מכילים יותר EPA מאשר DHA.[12][13]
Remove ads
השפעות בריאותיות
סכם
פרספקטיבה
היסטוריה
שמן כבד קוד[14] שימש כבר לפני המאה ה-19 בקהילות דייגים בצפון אירופה לשיפור הבריאות והקלה על כאבים. במאה ה-19 הוכר כתרופה למחלות כמו רככת, שחפת ושיגרון, וזכה לפופולריות רבה למרות טעמו הלא נעים. חברות כמו Scott & Bowne הפכו אותו למוצר נפוץ בזכות תכשירים בטעמים נעימים יותר ופרסום נרחב. גילוי הוויטמינים A ו-D בתחילת המאה ה-20 חיזק את מעמדו כמזון חיוני לילדים, ובעשורים הבאים חזר הציבור להתעניין בו בזכות מחקרים על אומגה-3 והערך הבריאותי האפשרי שלו מעבר לוויטמינים.[15][16]
ההשפעות האפשריות של שמן דגים וחומצות שומן אומגה-3 נחקרו מאז על דיכאון קליני,[17][18] חרדה,[19] סרטן וניוון מקולרי, אך הן לא הוכחו כיעילות.[20]
שמן דגים מילא תפקיד משמעותי בתזונה ובבריאות הציבור בישראל, במיוחד בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20. באותן שנים, היה נהוג לתת לילדים כפית שמן דגים מדי יום כחלק מהשגרה היומית, מתוך אמונה שהוא מחזק את הגוף ומונע מחלות. עם השנים חלה ירידה בשימוש בשמן דגים בישראל, אך בשנות ה-70 התחדש העניין בו בעקבות מחקרים על חומצות שומן אומגה-3, שהצביעו על ערך בריאותי אפשרי מעבר לוויטמינים בלבד.[21]
המלצות שונות
בשנת 2009 פרסם איגוד הלב האמריקאי (AHA) מכתב שבו המליץ לצרוך 250–500 מ"ג ביום של חומצות השומן EPA ו־DHA, לקראת עדכון הנחיות התזונה לאמריקאים. בהנחיות שפורסמו לשנים 2015–2020 נכללה המלצה לצריכת לפחות שמונה אונקיות (כ-227 גרם) בשבוע של מגוון סוגי דגים, כמות השווה לפחות ל־250 מ"ג ביום של EPA ו־DHA.[22]
משרד הבריאות הישראלי ממליץ לשלב דגים בתפריט השבועי, במיוחד דגים עשירים באומגה 3, כגון סלמון, מקרל, סרדינים ובורי. בהמלצות התזונה הלאומיות שפורסמו בשנת 2020 מודגש כי דגים שומניים מהווים מקור חשוב לחומצות שומן בלתי רוויות מסוג אומגה 3, התורמות לבריאות הלב וכלי הדם. מומלץ לצרוך דג לפחות פעם בשבוע, כחלק מתזונה ים־תיכונית מגוונת ובריאה.[23]
נייר עמדה משותף של משרד הבריאות, עמותת הדיאטנים והדיאטניות בישראל (עתיד) והאיגוד הקרדיולוגי הישראלי ממליץ על העלאת צריכת שומן מסוג אומגה 3, בעיקר ממקור דגים, למניעה ראשונית של מחלות לב וכלי דם.[24]
סרטן הערמונית
אין ראיות טובות לכך שתוספי שמן דגים מועילים במניעה או בטיפול בסרטן הערמונית, ואף ייתכן שחומצות השומן אומגה 3 מגבירות את הסיכון להתפתחות המחלה.[25]
סיכונים
סקירה משנת 2013 הגיעה למסקנה כי הפוטנציאל לתופעות לוואי בקרב מבוגרים הנוטלים שמן דגים "נראה קל-בינוני במקרה הגרוע וסביר להניח שלא יהיו בעלות משמעות קלינית".[26]
Remove ads
ראו גם
קישורים חיצוניים
- Omega-3 Fatty Acids, באתר National Institutes of Health
- משרד הבריאות הישראלי, ההמלצות התזונתיות החדשות, באתר גוב, יוני 2020
- שגיא קופר, כנראה שסבתא צדקה - על שמן דגים, אומגה 3 ובריאות, באתר ynet, 13 ביולי 2006
- אנהד אוקונור, הניו יורק טיימס, מה מוסיף תוסף אומגה 3?, באתר הארץ, 8 באפריל 2015
- שמן דגים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads