תגית

במערכות מידע תגית (באנגלית: Tag) היא מילת מפתח או מונח המוקצה לפיסת מידע (כגון סימנייה באינטרנט, מולטימדיה, רשומת בסיס נתונים או קובץ מחשב). סוג זה של מטא-דאטה עוזר לתאר פריט ומאפשר למצוא אותו שוב על ידי עיון או חיפוש. תגים נבחרים בדרך כלל בצורה בלתי פורמלית ואישית על ידי יוצר הפריט או על ידי הצופה שלו, בהתאם למערכת, אם כי הם יכולים גם להיבחר ממילון מבוקר.^[1]

ענן תגים עם מונחים הקשורים ל-Web 2.0

תיוג הפך לפופולרי על ידי אתרים הקשורים ל-Web 2.0 והוא תכונה חשובה של שירותי Web 2.0 רבים. כיום הוא חלק גם ממערכות בסיסי נתונים אחרות, יישומי שולחן עבודה ומערכות הפעלה.^[2]

סקירה כללית

אנשים משתמשים בתגים כדי לסייע בסיווג, לסמן בעלות, לציין גבולות ולהצביע על זהות וירטואלית. תגים יכולים להיות בצורת מילים, תמונות או סימנים מזהים אחרים. דוגמה אנלוגית לתגים בעולם הפיזי היא תיוג אובייקטים במוזיאון. אנשים השתמשו במילות מפתח טקסטואליות כדי למיין מידע וחפצים הרבה לפני שהמחשבים נכנסו לשימוש. אלגוריתמי חיפוש מבוססי מחשב הפכו את השימוש במילות מפתח כאלה לאופן מהיר של חיפוש רשומות.

תיוג הפך לפופולרי בשל הצמיחה של אתרי שיתוף תמונות ורשתות חברתיות.^[1] אתרים אלו מאפשרים למשתמשים ליצור ולנהל תוויות (או "תגיות") שממיינות תוכן באמצעות מילות מפתח פשוטות. אתרים הכוללים תגיות מציגים לעיתים קרובות אוספים של תגיות כענן תגיות, כמו גם יישומי שולחן עבודה מסוימים. באתרים שמאגדים את התגיות של כל המשתמשים, התגיות של משתמש בודד יכולות להיות מועילות הן לו והן לקהילה הרחבה של משתמשי האתר.

מערכות תיוג סווגו לפעמים לשני סוגים: מלמעלה למטה ומלמטה למעלה.^[3] טקסונומיות מלמעלה למטה נוצרות על ידי קבוצת מעצבים מורשית (לפעמים בצורה של מילון מבוקר), בעוד שטקסונומיות מלמטה למעלה (נקראות פלקסונומיות) נוצרות על ידי כל המשתמשים.^[4] הגדרה זו של "מלמעלה למטה" ו"מלמטה למעלה" לא צריכה להיות מבולבלת עם ההבדל בין מבנה עץ היררכי יחיד (שבו יש דרך נכונה אחת למיין כל פריט) לבין קבוצות לא היררכיות מרובות (שבהן יש דרכים מרובות למיין פריט); מבנה של טקסונומיות מלמעלה למטה ומלמטה למעלה עשוי להיות היררכי, לא היררכי או שילוב של שניהם.^[4] חוקרים ויישומים מסוימים ניסו לשלב תיוג היררכי ולא היררכי כדי לסייע בחיפוש מידע. אחרים משלבים תיוג מלמעלה למטה ומלמטה למעלה, כולל בקטלוגים גדולים של ספריות (OPACs) כמו WorldCat.^[5]

כאשר לתגיות או לטקסונומיות אחרות יש תכונות נוספות (או סמנטיקה) כמו יחסים ותכונות, הן מהוות אונטולוגיה.^[4]

תגיות מטא נתונים כפי שמתוארות במאמר זה לא צריכות להיות מבולבלות עם השימוש במילה "תגית" בתוכנות מסוימות לציון הפניות צולבות שנוצרות אוטומטית; דוגמאות לכך הן טבלאות תגיות ב-Emacs ותגיות חכמות ב-Microsoft Office.^[6]

היסטוריה

"תיאור של קו המשווה וכמה ØtherLands", פורטל היפר-קולנוע שיתופי, שהופק על ידי Documenta X, 1997. דף העלאת משתמש המשייך מדיה שתרם משתמש למונח תג .

השימוש במילות מפתח כחלק ממערכת זיהוי ומיון קדום בהרבה למחשבים. התקנים לאחסון נתונים על נייר, במיוחד כרטיסים מחורצים בקצוות, שאיפשרו מיון וסינון על פי קריטריונים מרובים, כבר היו בשימוש לפני המאה ה-20, ומיון לפי תחומים היה בשימוש בספריות מאז שנות ה-30.

בסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80, עורך הטקסט של Unix, Emacs, הציע תוכנת ליווי בשם Tags שיכולה לבנות אוטומטית טבלת הפניות צולבות שנקראה טבלת תגיות ש-Emacs יכול היה להשתמש בה כדי לקפוץ בין קריאה לפונקציה לבין הגדרת אותה פונקציה.^[7] השימוש במילה "תגית" בהקשר זה לא התייחס לתגיות מטא נתונים, אך היה שימוש מוקדם במילה "תגית" בתוכנה לציון אינדקס מילים.

בסיסי נתונים מקוונים ואתרים מוקדמים השתמשו בתגיות מילות מפתח כדרך לעזור למשתמשים למצוא תוכן. בימים הראשונים של ה־World Wide Web, תגית מטא של מילות המפתח שימש את מעצבי אתרים כדי לספר למנועי חיפוש מהו תוכן הדף, אך מילות מפתח אלו היו גלויות רק בקוד המקור של הדף ולא היו ניתנות לשינוי על ידי משתמשים.

ב-1997, הפורטל השיתופי "A Description of the Equator and Some ØtherLands" שהופק על ידי documenta X, גרמניה, השתמש במונח הפלקסונומי תג בעמוד ההעלאה שלו.^[8] ב"הקו המשווה" המונח תג להזנת משתמש תואר כמונח מופשט או מילת מפתח לסיוע למשתמש. עם זאת, משתמשים הגדירו תגיות יחידניות ולא חלקו תגיות בשלב זה.

בשנת 2003, אתר הסימניות החברתיות דלישס סיפק למשתמשיו דרך להוסיף "תגיות" לסימניות שלהם (כדרך לעזור למצוא אותם מאוחר יותר)^[1].

תוך מספר שנים, אתר שיתוף התמונות פליקר אפשר למשתמשיו להוסיף תגיות טקסטואליות לתמונות שלהם, ובכך ליצור מטא נתונים גמיש ונוח שהפך את התמונות למאוד ניתנות לחיפוש.^[9] ההצלחה של פליקר והשפעת דלישס הפכו את הרעיון לפופולרי^[10], ואתרים נוספים של תוכנה חברתית – כמו יוטיוב, טכנורטי, ו-Last.fm – גם יישמו תיוג.