תסביך סינדרלה

תסביך סינדרלה (באנגלית: Cinderella complex) הוא מונח שנטבע על ידי החוקרת קולט דאולינג בספרה, "תסביך סינדרלה: הפחד החבוי של נשים מאי-תלות". הספר, המבוסס על מחקר איכותני, וראיונות עם נשים אמריקאיות, יצא לאור בארצות הברית בשנת 1981, ויצא בתרגום עברי בהוצאת שוקן בשנת 1983.

ערך שניתן לשפר את מקורותיו

יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים.

יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.

סינדרלה מתפללת לעץ והציפורים מעניקות לה שמלת נשף, אלנור אבוט 1920

המונח מתאר דפוס התנהגות ותופעה פסיכולוגית בקרב נשים של ציפייה פסיבית ורומנטית לגבר ("נסיך") שיציל אותן ויעניק משמעות לחייהן, לצד פחד עמוק מעצמאות ולקיחת אחריות. הרעיון מאחורי התסביך נשען על אגדת הילדים "סינדרלה", שבה הגיבורה, נערה ענייה ומנוצלת, מחכה ומצפה באופן פסיבי ורומנטי לנסיך שיבוא וישחרר אותה ממצבה וידאג לה כמו יעניק לחייה משמעות.^[1]

בספר מביאה דאולינג מחקרים המדגימים את הפחד הנשי מהצלחה, ואת רמת הביטחון הנמוכה שיש לנשים בכישוריהן וביכולתן, גם כאשר רמת המשכל שלהן גבוהה ביותר. כל זאת, לדברי המחברת, כתוצר של חברות נשי לתלות ופסיביות.

מאפיינים מרכזיים[2]

• תלותיות וציפייה להצלה: נשים עם תסביך זה נוטות להיות תלויות באחרים, במיוחד בבני זוג, לקבלת החלטות, תמיכה רגשית וכלכלית. הן מאמינות שאינן יכולות לדאוג לעצמן באופן מלא.
• פחד מעצמאות: קיים חשש עמוק מהחיים כאינדיבידואל עצמאי, מלקחת אחריות על החלטות חשובות ומהצורך לפרנס את עצמן.
• העדפה לתפקידים מסורתיים: לעיתים קרובות ישנה העדפה לתפקיד של עקרת בית ואם, כאשר בן הזוג הוא המפרנס והאחראי העיקרי.
• הערכה עצמית נמוכה וחוסר ביטחון: נשים אלו עלולות לחוות חוסר ביטחון ביכולותיהן, ולכן הן מחפשות אישור ותוקף חיצוני.
• חרדה מפני קבלת החלטות: יש קושי או חוסר יכולת לקבל החלטות משמעותיות באופן עצמאי.
• קושי בהתמודדות עם הצלחה: הצלחה אישית עלולה לעורר חרדה במקום שמחה, מחשש למשוך תשומת לב שלילית או צורך לתחזק הצלחה זו.
• נטייה לסבוטז' עצמי: במקרים מסוימים, ייתכן שתתקיים נטייה לסכל הצלחה אישית על מנת להימנע מאחריות או מחשיפה.

הגורמים להתפתחות תסביך סינדרלה

• חינוך וסוציאליזציה: דאולינג טוענת שנשים רבות מחונכות מלידה להיות תלויות באחרים, ובפרט בגברים, לביטחונן הרגשי והפיזי. סיפורי אגדות ותוכניות ילדים יכולים לתרום לחיזוק התפיסה הזו.
• מסרים חברתיים ונורמות מגדריות: לחץ חברתי ונורמות מגדריות שמעריכות נשים על בסיס תפקידן המסורתי (רעיה, אם, מטפלת) יכולים להוביל לתחושות נחיתות ותלות.
• חוויות ילדות: נשים שחוו התעללות או הזנחה בילדותן עשויות לפתח רצון עמוק ל"מציל" שידאג להן.

בתרבות הפופולרית

בשנת 1955 כבר נעשה שימוש במונח על ידי הסופרת הבריטית אגתה כריסטי, בסיפור הבלשי שלה Hickory Dickory Dock. הדמות קולין מקנאב, סטודנט לפסיכולוגיה, מאבחן את הדמות סליה אוסטין כסובלת מקומפלקס סינדרלה.^[3]

בשנת 1960 פרסם אוסברט סיטוול את הקומדיה The Cinderella Complex.

בסרט Tootsie (1982), הדמות של טרי גאר אומרת לדסטין הופמן במהלך הפרידה שלהם בסוף הסרט:

"I read the Cinderella Complex! I'm responsible for my own orgasm! I don't care, I just don't like to be lied to!"

(תרגום: "קראתי את קומפלקס סינדרלה! אני אחראית לאורגזמה של עצמי! לא אכפת לי, אני פשוט לא אוהבת שמשקרים לי!")

בסדרת הטלוויזיה Police Squad! (פרק 4: "Revenge and Remorse"), ג'ויס בראדרס מקבלת עצה מהמצחצח ג'וני כיצד לטפל בקומפלקס סינדרלה:

"Tell them to get in touch with their unconscious feelings and to share in the growth process with their partner."

(תרגום: "תגידי להן להתחבר לרגשות הלא מודעים שלהן ולשתף בתהליך הצמיחה יחד עם בן הזוג.")

המונח מוזכר גם בעונה הראשונה של סדרת נטפליקס Sex Education, בפרק 7.

ביקורת פמיניסטית כיום

הביקורת הקיימת מתעלמת מהעובדה שאולינג האשימה את ההבניות החבריות ולא את הנשים עצמן. לפי הביקורת הקיימת, אף על פי שקולט דאולינג התכוונה להעצים נשים באמצעות הבנת הפחדים שלהן מעצמאות, המונח "תסביך סינדרלה" עלול, שלא בכוונה, להפוך את הבעיה מדיכוי מערכתי לבעיה פסיכולוגית אישית של האישה. בכך, הוא עלול לשמש כתירוץ להתעלם מאחריות החברה והמבנים הפטריארכליים שעדיין מקשים על נשים רבות להגיע לעצמאות מלאה ושוויונית. כמו לשמש כתירוץ ובמטרה להנציח דיכוי נשי. כשבעשורים האחרונים נעשו מאמצים אדירים במטרה להוביל נשים להתפתחות אישית ומקצועית כמו לרכישת כישורי חיים, כישורים מקצועיים ויכולות התמודדות עם אתגרי המציאות; כשתפיסות אלו מעקבות ומנטרלות אפשרות לקידום נשים.^[4][5]

• האשמת הקורבן: הטענה המרכזית היא שתסביך סינדרלה מציב את האחריות על האישה עצמה בכך שהוא מתאר את תלותה כ"פחד" או "רצון פנימי". ביקורת זו טוענת כי התמקדות זו מתעלמת מהגורמים המבניים והחברתיים הרחבים יותר שתורמים לדיכוי נשי. במקום לבחון את המערכת הפטריארכלית המקשה על נשים להיות עצמאיות, התסביך עלול להיתפס כהאשמה שהנשים "רוצות" להיות תלויות, ובכך מחליש את הקריאה לשינוי חברתי.

• התעלמות ממגבלות חברתיות-כלכליות: פמיניסטיות רבות מצביעות על כך שנשים רבות אינן תלויות מבחירה, אלא כתוצאה ממגבלות חברתיות, כלכליות ותרבותיות. פערי שכר, היעדר שוויון הזדמנויות בעבודה, ציפיות חברתיות לטפל בילדים ובמשק הבית, וחוסר גישה למשאבים – כל אלו עלולים להוביל לתלות כלכלית ורגשית. כאשר מכנים זאת "תסביך", הדבר עלול לגרום לתפיסה רווחת של אי חשיבות והשפעת חסמים אלו בפועל.^[6]

• הנצחת סטריאוטיפים מגדריים: למרות שדאולינג התכוונה לבקר סטריאוטיפים, עצם השימוש במונח "סינדרלה" עלול לחזק את הרעיון שנשים הן מטבען פסיביות, חולמניות ומחכות לגאולה. ביקורת זו טוענת שזהו נרטיב מיושן שעלול לשרת את השימור של תפקידי מגדר מסורתיים ומגבילים.^[7]

• הפשטת המורכבות: במציאות הקיימת נשים מורכבת הרבה יותר מתסביך פסיכולוגי אחד. התלות או חוסר העצמאות של נשים יכולים לנבוע ממגוון גורמים אישיים, משפחתיים, ממוסדים וחברתיים שאינם מתכנסים בהכרח ל"פחד חבוי". הפשטה זו עלולה למנוע דיון מעמיק יותר בסיבות לדיכוי, כמו פנייה וטיפול ביתר הגורמים.^[8]

• הטיה פסיכולוגית מול ביקורת מבנית: הגישה של תסביך סינדרלה היא בעיקרה פסיכולוגית-אינדיבידואלית. הביקורת הפמיניסטית, לעומת זאת, דורשת התייחסות למבנים חברתיים-פוליטיים כגון פטריארכיה, אפליה מגדרית ואי-שוויון חברתי מובנה, ולא רק לנטייה פסיכולוגית של הפרט.^[9][10]

ראו גם

• תסמונת האביר על הסוס הלבן
• תסביך אופליה
• תסביך הגיבור
• נישואים בין-דוריים

לקריאה נוספת

• Saha, Sneha, and Tanishka S. Safri. "Cinderella complex: theoretical roots to psychological dependency syndrome in women." The International Journal of Indian Psychology 3.3 (2016): 118-122.
• Chastine, Vania, and Noviaty Kresna Darmasetiawan. "Cinderella complex on working women." Advances in Social Science, Education, and Humanities Research 308 (2019): 103-106.
• Joseph, Jeslin Babu, Sanjaly Jayesh, and Sannet Thomas. "Cinderella complex: A meta-analytic review." EPRA International Journal of Multidisciplinary Research (IJMR)-Peer Reviewed Journal 7.5 (2021): 324-329.
• Sneha, Saha, and Firdaus Rahmath. "A study of relationship between Cinderella Complex and personal growth among young females." Indian Journal of Psychological Science 10.1 (2018): 102-107.
• Manders, G. G. Escaping the Cinderella Complex. BS thesis. 2020.
• Cudd, Ann E. "Oppression by choice." Journal of Social Philosophy 25 (1994): 22-44.