DSM-5

DSM-5 (ראשי תיבות באנגלית של Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders; בעברית: מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות) הוא המהדורה החמישית של ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שמטרתו לאבחן ולסווג את הפרעות הנפש על פי תסמיניהן. את הספר מוציאה לאור האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה.

עובדות מהירות מידע כללי, שפת המקור ...

DSM-5
Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders

מידע כללי
שפת המקור	אנגלית
סוגה	פסיכולוגיה
נושא	סטטיסטיקה, אבחון, הפרעה נפשית
הוצאה
הוצאה	האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה
מקום הוצאה	מחוז ארלינגטון
תאריך הוצאה	2013
סדרה
ספר קודם	DSM-IV-TR
קישורים חיצוניים
מסת"ב	978-0-89042-554-1

בשנת 2022 יצאה מהדורה מתוקנת DSM-V-TR.

בוטלה החלוקה לציר I (תסמונות קליניות) וציר II (הפרעות אישיות), ובמקומה נקבעת אבחנה על פי מידת החומרה והפגיעה התפקודית של ההפרעה.

הפרק "טראומה והפרעות הקשורות לדחק" כולל בתוכו הפרעת הסתגלות והפרעת דחק פוסט-טראומטית, במהדורה הרביעית PTSD נכלל בפרק על הפרעות חרדה.
נוסף תסמין מרכזי ל־PTSD – שינויים שליליים עקביים בתודעה ובמצב הרוח.

נוספו שתי הפרעות ילדות הקשורות לילדים שחוו דחק:

הפרעת התקשרות תגובתית – דפוס שבו הילד אינו פונה לדמות ההיקשרות העיקרית שלו כדי לקבל אוכל או הגנה.
הפרעת התחברות חברתית חסרת עכבות (אנ') – התחברות מוגזמת מידי לזרים, נכונות ללכת עם זרים לכל מקום וכדומה.

במהדורה הרביעית הדנה בהפרעות חרדה – אגורפוביה והפרעת פאניקה כרוכות זו בזו, כאשר אגורפוביה נחשבת כתולדה של הפרעת פאניקה, האדם חושש ממקום ציבורי מפני שהוא חושב שהיחלצות משם תהיה קשה, והוא לא יוכל לקבל עזרה אם יזדקק לה במקרה שיקבל התקף חרדה. בעקבות ריבוי של אבחנות של אגורפוביה ללא הפרעת פאניקה, במהדורה החמישית ההפרעות קיבלו אבחנות נפרדות, כך שישנן שלוש אבחנות – הפרעת פאניקה, אגורפוביה, והפרעת פאניקה עם אגורפוביה.
נוסף: הפרעת חרדת פרידה – במהדורה הרביעית סווגה כהפרעה התפתחותית.
נוסף: אילמות סלקטיבית – במהדורה הרביעית סווגה כהפרעה התפתחותית.

ערך מורחב – הספקטרום הטורדני כפייתי

פרק חדש – במהדורה הרביעית הפרעה טורדנית-כפייתית נכללה בפרק על חרדה.
הבחנה בין הלוקים בהפרעה טורדנית-כפייתית המודעים לחוסר הרציונליות שבמחשבות האובססיביות ובטקסים הכפיתיים, לבין אלו שמאמינים באמיתות המחשבות בצורה שיכולה להגיע לכדי מחשבת שווא.

ערך מורחב – הפרעה סומטופורמית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. השלמת ההבדלים בפרק זה לעומת המהדורה הקודמת.

ערך מורחב – הפרעת אכילה

ערך מורחב – הפרעה אפקטיבית

אחד השינויים המשמעותיים שעמד במרכז מחלוקת נרחבה הוא הסרת החרגת השכול לדיכאון קליני. במהדורה הרביעית לא אובחן דיכאון לאחר מות אדם קרוב, אלא אם כן תסמיני הדיכאון נמשכו יותר מחודשיים או שכללו תסמינים פסיכוטיים.
הפרעה שנוספה – הפרעת ויסות מצב רוח משובש, לילדים עד גיל 18
הפרעה שנוספה – הפרעה דיספורית קדם וסתית.

במהדורה הרביעית חולקה הסכיזופרניה לחמשה תתי סוגים, פרנואידית, לא מובחנת, קטטונית, לא מאורגנת, ושרידית. בעקבות טענות כנגד המהימנות והתקפות שבחלוקה זו, במהדורה החמישית בוטלה החלוקה וקיים רק אבחון אחד לסכיזופרניה.
נדרש אבחון של שני תסמינים בכל מצב (גם אם יש מחשבת שווא ביזאריות).
הפרעה סכיזואפקטיבית – הפרעת מצב הרוח צריכה להיות נוכחת במשך רוב זמן ההפרעה, במקביל לקיום תסמיני הסכיזופרניה.

ערך מורחב – הפרעה נוירו-התפתחותית

שינוי שם הפרק על הפרעות המופיעות לראשונה בילדות, לפרק על הפרעות נוירו התפתחותיות. שינוי השם נובע מהעמדה המחקרית שהפרעות אלו מבוססות על מרכיבים נוירולוגים והתפתחותיים.
המונח "פיגור שכלי" הוחלף במונח "מוגבלות שכלית התפתחותית".
הספקטרום האוטיסטי – 4 הפרעות שנחשבו כהפרעות נפרדות, הוכללו כהפרעות על אותו הרצף.

שינויים עיקריים