Loading AI tools
מונח מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT – Information and Communications Technology) הן השימושים בטכנולוגיה לשם קליטה, הצגה ושידור של מידע באופן אלקטרוני. המונח מהווה מקבילה למונח טכנולוגיית מידע, אלא שמונח זה מדגיש את חשיבותם של אמצעי התקשורת בשימושים בטכנולוגיה לצורכי מידע.
הביטוי ICT היה בשימוש חוקרים באקדמיה החל משנות השמונים[1] . הביטוי נעשה פופולרי משנת 1997 עקב דו"ח שהגיש דניס סטיבנסון לממשלת בריטניה[2]. תוספת המילה "תקשורת" (Communications) למונח "טכנולוגיות מידע" (IT), נובע מהחשיבות ההולכת וגוברת של אמצעי התקשורת השונים, ובפרט רשת האינטרנט, בטיפול במידע. בעברית משמש למטרה זו המונח תקשוב – הלחם של תקשורת ומחשוב.
בחקר התקשורת, נהוג לנתח את טכנולוגיות המידע והתקשורת באמצעות שלוש גישות מרכזיות. הגישות הללו אינן תאוריות "קונבנציונלית" כמו התאוריה המבנית-תפקודית או תאוריות הקונפליקט השונות. הגישות מהוות דרך הסתכלות לתופעות ולתמורות בעולם הטכנולוגי.
השימוש במערכות ניווט לוויני בעת נסיעה ברכב, ניתן לניתוח באמצעות הגישות השונות:
הגישה הטכנולוגית תבחן כיצד השימוש ההולך וגובר בקרב אנשים פרטיים במערכות ניווט לווייני משפיע על החברה לטווח-הרחוק. הגישה תטען למשל, כי כושר הניווט העצמאי של הנהגים הולך ופוחת מאחר שהם מסתמכים יותר על מערכות הניווט.
הגישה החברתית תטען, כי בני-האדם המציאו את הטכנולוגיה על-מנת לענות על צרכים שונים: קבלת מידע על תוואי-הדרך, קבלת מידע על זמן ההגעה המשוער אל היעד, הגעה אל היעד במהירות רבה יותר, קבלת מידע על אודות פקקי תנועה ועוד.
דוגמה נוספת היא שהגישה הטכנולוגית תראה בגידול בנגישות לאינטרנט כמדד מרכזי להשגת צמיחה בכלכלה ובחברה.
טכנולוגיות המידע והתקשורת הציפו את העולם בים של מידע. באמצעות האינטרנט מידע זה נגיש לכול וזמין בכל עת. הוא פתוח, חשוף אך גם פרוץ ובלתי מבוקר[3].
במצב של היצף מידע הכמות העודפת של המידע מפריעה לקבלת החלטה וליכולת להתעדכן.
אחד היעדים החשובים של מערכת החינוך הוא להכשיר את התלמידים לחיים בחברה תקשורתית ועתירת מידע, כך שיוכלו להפיק תועלת מן המידע הנגיש להם באופן בטוח[3]. המיומנויות הנדרשות לבוגר מערכת החינוך להשתלב בשוק העבודה של עידן המידע מכונות מיומנויות המאה ה-21.
מחקרה של הסוציולוגית אסתר הארגיטאי מתמקד בהשלכות החברתיות ובהשלכות של עיצוב מדיניות של טכנולוגיות המידע, בדגש על תרומתן של טכנולוגיות המידע לשוויונות או אי-שוויונות חברתיים[4]. במחקרה אשר מקובל לשייך אותו לאסכולת פער הידע, העוסק בפער הדיגיטלי, חקרה הארגיטאי את הפערים בכישורי השימוש באינטרנט בין קבוצות דמוגרפיות שונות וקבוצות בעלות מאפיינים שונים אחרים באוכלוסייה. כמו כן היא חקרה את התפתחותם של מנועי החיפוש ואת השימוש הפוליטי הנעשה בטכנולוגיות מידע.
הסוציולוג פול דימאג'יו ועמיתיו מצאו שפערים בחברה הנמצאים "מחוץ" לגבולות האינטרנט משתקפים גם "בתוכו"[5].
בישראל, מטרתו של המכון לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל אביב היא "לחקור את מהפכת המידע בפרט והשלכותיה בכלל, הבנת תהליכיה וצפיית עתידה"[6]. המכון בוחן, בין היתר, את מאפייני השימוש באינטרנט בחברה הישראלית ומקיים שיתופי פעולה עם גורמי מחקר בישראל וברחבי העולם.
מידע, טכנולוגיה, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
