שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
The Doors (אלבום)
אלבום מאת הדלתות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
The Doors הוא אלבום הבכורה של להקת הרוק האמריקאית הדלתות, שיצא ב-4 בינואר 1967 על ידי חברת התקליטים אלקטרה רקורדס. האלבום הוקלט באוגוסט 1966 ב-סאנסט סאונד רקורדרס בהוליווד, קליפורניה, בהפקתו של פול רוטשילד. האלבום כולל את הגרסה המורחבת של הסינגל פורץ הדרך של הלהקה "Light My Fire" ואת "The End" הארוך והקרוב יותר עם קטע המילים המדוברות האדיפלי שלו.[4] פרסומים שונים, כולל BBC ורולינג סטון, דירגו את The Doors כאחד מאלבומי הבכורה הגדולים בכל הזמנים.[5][6]
הדלתות עבדו על החומרים של אלבום הבכורה שלהם במהלך 1966 במקומות ובשלבים שונים, כגון ויסקי אה גוגו. הקלטת האלבום החלה לאחר פיטורין מהמקום, לאחר שחתמו בחברת התקליטים אלקטרה רקורדס. ההקלטות של The Doors ביססו את מגוון ההשפעות המוזיקליות של הלהקה, כגון ג'אז, קלאסי, בלוז, פופ, R&B ומוזיקת רוק.[7] הוא נתפס במידה רבה כחלק מהותי מאבולוציית הרוק הפסיכדלי, תוך שהוא מוכר גם כמקור השראה ליצירות רבות אחרות.
The Doors ו-"Light My Fire" נכנסו להיכל התהילה של הגראמי. בשנת 2015, ספריית הקונגרס בחרה ב-The Doors להיכלל במרשם ההקלטות הלאומי בשל היותן "משמעותיות מבחינה תרבותית, היסטורית או אסתטית".[8] נמכרו מעל 13 מיליון עותקים ברחבי העולם נכון לשנת 2015,[9] מה שהופך אותו לאלבום הנמכר ביותר של הלהקה.[10] בשנים 2003 ו-2012 דירג הרולינג סטון את האלבום במקום ה-42 ברשימת "500 האלבומים הגדולים בכל הזמנים", ומיקם אותו מחדש במקום ה-86 במהדורת 2020.
האלבום כולל כמה משיריה הידועים של הלהקה, ובהם "Light My Fire", אחד מלהיטיה הגדולים של הלהקה, שהגיע למקום הראשון במצעד הפזמונים האמריקאי; "Alabama Song" (שיר אלבמה), המבוסס על שיר מאת ברטולט ברכט וקורט וייל, ובמקורו נכתב בעבור האופרה "Aufstieg und Fall der Stadt Mahagonny" (גרמנית: עלייתה ונפילתה של העיר מהגוני); "Break on Through", שפותח את האלבום, ו-"The End" המקאברי, המתנגן לאורכן של כ-12 דקות, שסוגר את האלבום.
Remove ads
רקע
סכם
פרספקטיבה
ההרכב הסופי של הדלתות הוקם באמצע 1965 לאחר ששני אחיו של הקלידן ריי מנזרק, ריק וג'ים "מנצ'רק", עזבו את ריק והרייבנס, שחבריהם כללו מלבד מנזרק, גם את המתופף ג'ון דנסמור שהושפע מג'אז ואת הסולן המתחיל דאז ג'ים מוריסון. החברות בלהקה הוקמה כאשר הגיטריסט רובי קריגר הסכים להצטרף.[12] למרות שהיה לו ניסיון קודם בנגינה בפולק ובפלמנקו, קריגר ניגן בגיטרה חשמלית רק כמה חודשים כאשר הוזמן להיות חבר בלהקה, ששמה שונה במהרה לדלתות.[13] הם הוחתמו בתחילה בחברת התקליטים קולומביה רקורדס תחת חוזה לשישה חודשים, אך הם ביקשו שחרור מוקדם לאחר שחברת התקליטים לא הצליחה להשיג מפיק לאלבום והכניסה אותם לרשימת שחרור.[14]
לאחר שחרורם מחברת התקליטים, הדלתות הופיעו באמצע 1966 בשני מועדונים היסטוריים של סאנסט סטריפ, London Fog וויסקי אה גוגו.[15] הם נצפו בויסקי אה גוגו על ידי נשיא אלקטרה רקורדס, ג'ק הולצמן, שנכח בהצעתו של זמר להקת לאב ארתור לי.[16] לאחר שראה שני סטים, הולצמן התקשר למפיק פול רוטשילד כדי לראות את הלהקה.[17] ב-18 באוגוסט, לאחר שנכחו במספר הופעות של הלהקה, הולצמן ורוטשילד החתימו אותם בסופו של דבר בחברת התקליטים אלקטרה רקורדס.[18]
הדלתות המשיכו להופיע בויסקי אה גוגו עד 21 באוגוסט, אז פוטרו בשל ביצועם לשיר "The End", שבו מוריסון אלתר קטע לא מצונזר של המלך היווני המיתולוגי, אדיפוס.[16] מוריסון החמיץ את הסט הראשון מבין שניים באותו לילה, כשהתארח במלון טרופיקנה תחת השפעת LSD.[11]
Remove ads
הקלטה
סכם
פרספקטיבה
The Doors הוקלט על ידי המפיק פול רוטשילד ומהנדס הקול ברוס בוטניק באולפני סאנסט סאונד בהוליווד, קליפורניה, במשך כשבוע[19][20] בסוף אוגוסט 1966.[21] השירים "Indian Summer" ו-"Moonlight Drive" היו החזרות הראשונות של האלבום,[6] בעוד שהשירים הראשונים שהוקלטו בפועל והופיעו היו "I Looked at You" ו-"Take It as It Comes".[22] נעשה שימוש במכונת הקלטה בעלת ארבעה רצועות בעלות של כ-10,000 דולר.[23] שלושה מהרצועות שימשו כ: בס ותופים על ביחד, גיטרה ואורגן על אחר, ושירה של מוריסון על השלישי. הרצועה הרביעית שימשה לאובר-דאבינג (בעיקר קולות ההרמוניה של מוריסון וגיטרת הבס).[17][24][25]
כלי הנגינה באלבום כוללים קלידים, גיטרה חשמלית, בס מזדמן,[26] תופים,[27] ומרקסופון (בשיר "Alabama Song").[28] רוטשילד אסר על קריגר להשתמש באפקטים של הגיטרה שלו (במיוחד בדוושת ה-Wah-wah) באלבום כדי להימנע ממה שרוטשילד חשב שהוא שימוש יתר במכשירים אלה.[17] עם זאת, האולפן היה מצויד בחלל תהודה שנתנה את האפקט הספציפי הזה לצליל.[29]
ריי מנזרק, שהסביר על אוברדאב הבס, אמר:
... בחלק מהשירים הבאנו נגן בס אמיתי, אחד ה"חתולים" מלוס אנג'לס, לארי קנכטל, שניגן את אותו בסליין שניגנתי ב-"Light My Fire". הוא הכפיל את הבסליין שלי.[25]
לדברי בוטניק, "מה שאתה שומע באלבום הראשון זה מה שהם עשו בהופעה חיה. זה לא היה רק לנגן את השיר – זה התעלה על זה".[30] עם זאת, מוזיקאי הסשן לארי קנכטל וקריגר דיבבו גיטרת בס במספר רצועות כדי לתת קצת "פאנץ'" לצליל הבס של מנזרק.[31][32][33][34][35] מוריסון הסביר ב-1969: "התחלנו כמעט מיד, וחלק מהשירים לקחו רק כמה טייקים. היינו עושים כמה טייקים רק כדי לוודא שלא נוכל לעשות אחד טוב יותר".[36] עבור השירים "The End" ו-"Light My Fire", שני טייקים נערכו יחד כדי להגיע להקלטה הסופית.[31][25] האלבום עבר מיקס והושלם באוקטובר 1966.[37] למרות שהשיר "Indian Summer" הוקלט במהלך הסשנים והושקעה מחשבה לכלול אותו כרצועה האחרונה, הוא הוחלף בסופו של דבר ב-"The End".[6][38]
Remove ads
רשימת השירים
כל השירים נכתבו והולחנו על ידי הדלתות (ג'ים מוריסון, ריי מנזרק, רובי קריגר וג'ון דנסמור).
שירי האלבום
סכם
פרספקטיבה
Break on Through (To The Other Side)
Break On Through (To The Other Side) הוא השיר הראשון, הפותח את האלבום.
את השיר כתב ג'ים מוריסון.
חברת התקליטים של הלהקה Elektra, התנגדו לשימוש במילים "she gets high" ("היא עפה גבוה", ביטוי להתמסטלות) בגלל שזהו התייחסות לשימוש בסמים. בכל ההוצאות של אלבום הבכורה המשפט הזה נכתב וכל מילות השיר הופיעו, עד 1990 שבו מחקו את המילה "high" וכך ג'ים שר "she gets" ארבע פעמים עד ליללה. תחנות רדיו עד היום משתמשות בגרסה המצונזרת.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
Soul Kitchen
Soul Kitchen הוא השיר השני באלבום. השיר הוא מעין מחווה למסעדה בשם "אוליביאס'ס" בחוף ונציה, לוס אנג'לס, בה סולן הלהקה ג'ים מוריסון הרבה לאכול שם ואמר שהמסעדה מזכירה לו את הבית.
משתתפי השיר: ג'ים מוריסון – סולן, רובי קריגר – גיטרה, ריי מנזרק – קלידים, קלידי בס, קולות, ג'ון דנסמור – תופים וכנגן אולפן לארי קנשטל – גיטרת בס.
שיר זה כמו שירים רבים של הלהקה, מופיעים בסרט פורסט גאמפ.
ב-1980, להקת הפאנק X, ביצעה גרסת כיסוי המופיעה באלבום הבכורה שלה.
אקו והבאנימן עשו גרסת כיסוי המופיעה כרצועת בונוס בגרסת הרימסטר לאלבום Echo & the Bunnymen מ-2003.
אדמסקי ביצע גרסת כיסוי לשיר בשם "Soul Kitsch Inc" באלבומו "Doctor Adamski's Musical Pharmacy" מ-1990.
באדי ריץ' ביצע גרסת כיסוי לשיר באלבום ההופעה שלו מ-1969, Buddy & Soul.
The Crystal Ship
The Crystal Ship הפך לבי-סייד לסינגל המצליח שהגיע למקום ה-1 במצעד הפזמונים, Light My Fire. לפי דבריו של מתופף הלהקה ג'ון דנסמור, מוריסון כתב את השיר לחברתו לשעבר מארי וורבלו.
הוצע לקרוא לשיר "Crystal Ship" (ספינת הגבישים) המתייחס לפלטפורמת הולי, אסדת נפט מול חופי סנטה ברברה, קליפורניה, שנוצצת כמו ספינת גבישים שמוארת בלילה, בהשפעת לילה אחד בחוף הים שסולן הלהקה ג'ים מוריסון בילה.
Twentieth Century Fox
Twentieth Century Fox מספר על אישה אופנתית אך חסרת רגש כמטפורה לחברת הסרטים והטלוויזיה בעלת אותו השם.
לעומת זאת, מעריצי הלהקה טוענים כי לפי האוטוביוגרפיות של קלידן הלהקה ריי מנזרק ומתופף הלהקה ג'ון דנסמור, השיר עוסק בחברתו לשעבר של מנזרק (כיום אשתו) דורותי.
חלק מהשיר כולל סולו גיטרה שנשמע בדיוק כמו בקטע מסולו הגיטרה בשיר השני באלבום, Soul Kitchen.
(Alabama Song (Whisky Bar
שיר זה הוא גרסת כיסוי לשיר אלבמה.
הסולן ג'ים מוריסון שינה מעט את המילים; במקום Show us the way to the next pretty boy (הראו לנו את הדרך לבחור היפה הבא) הוא שר: Show me the way to the next little girl (הראו לי את הדרך לילדה הקטנה הבאה).
Light My Fire
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
Back Door Man
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
I Looked At You
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
End of the Night
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
Take It As It Comes
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
The End
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.
Remove ads
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads