שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה
אסמכתא (משפט עברי)
התחייבות התלויה בהתקיימות תנאי מסוים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Remove ads
במשפט העברי אסמכתא היא התחייבות התלויה בהתקיימות תנאי מסוים, כאשר המתחייב אינו מקבל תמורה הוגנת בעבורה, ומתוקף הנסיבות ברור שאינו גומר בדעתו לקיים את התחייבותו.
סוג נוסף של אסמכתא הוא כאשר ההתחייבות מותנית בהתגשמותו של מאורע שאינו נתון בידו של התחייב, כגון הימורים וכדומה.
דיני אסמכתא מפורטים בשולחן ערוך, חושן משפט, סימן ר"ז.
Remove ads
דוגמאות
לדין זה דוגמאות שונות מתחומים שונים. למשל, הסכם בין אריס לבין בעל השדה, שלפיו אם לא יעבוד האריס בשדה ישלם קנס בערך כספי מסוים – סביר להניח שהאריס לא הסכים לתנאי זה אלא משום שסבר שיעבוד, ואילו היה יודע שלא יעבוד – בוודאי לא היה מתחייב על סכום זה.
דוגמה אחרת היא "משחק בקוביה", שהוא כינוי חז"לי למשחקי מזל. כאן שני הצדדים נכנסים להסכם מתוך הנחת יסוד שהם יזכו, שהרי ברור שאילו אחד מהם היה יודע שיפסיד – לא היה משתתף במשחק.
דוגמה נוספת בה מובאת מחלוקת התנאים רבי יהודה ורבי יוסי, היא בעסקת מכירת שדה שבה נתן הקונה משכון, והתנה עם המוכר שאם יחזור בו המשכון יישאר אצל המוכר, והמוכר מצדו התחייב שאם הוא חוזר בו הוא ישלם לקונה שני משכונים. לדעת רבי יוסי העסקה קיימת, שכן הוא סובר שאסמכתא קונה, ולדעת רבי יהודה העסקה בטלה שכן אסמכתא לא קונה. לפי דעת הרמב"ם בשיטת רבי יהודה (שכמותו נפסקה ההלכה), רק התחייבות המוכר לשלם שני משכונים בטלה, משום שזו התחייבות ריקה וללא צעד מעשי, אך אם הקונה חזר בו המשכון אכן יישאר אצל המוכר כפי שסיכמו, משום שהנתינה כבר בוצעה וזה מוכיח על גמירות דעתו של הקונה להקנות את המשכון.[1]
Remove ads
ההלכה
בתלמוד יש כמה סוגיות שעוסקות בדיני אסמכתא – בסנהדרין, בבא מציעא, נדרים, בבא בתרא ועוד.
התנאים נחלקו אם אסמכתא קונה. להלכה, נפסק שאסמכתא אינה קונה.
שיטת התוספות: מצבים הלכתיים שונים
בעלי התוספות[2] חילקו בין שלושה מצבים:
- כאשר הדבר תלוי בעושה התנאי, ואין הגזמה בנושא שעליו סוכם – כגון אריס שקיבל על עצמו קנס השווה לערך תנובת השדה – אין כאן אסמכתא.
- כאשר התנאי תלוי באחרים – כגון "אם תקנה לי יין בזול במקום פלוני, אתן לך כך וכך" – זוהי אסמכתא.
- כאשר התנאי תלוי בגורם אקראי, כמו מזל – אין זו אסמכתא.
כדעת התוספות פסק הרמ"א.
שיטת הרמב"ם
הרמב"ם סבור שכל התחייבות שתלויה בדברים עתידיים היא אסמכתא – אלא אם מבוצע מעשה קניין מוחלט שחל מיידית.
כדבריו פסק השולחן ערוך.
דעות נוספות
בעל ספר החינוך טוען כי כל עוד אין קנס – אין זו אסמכתא. לעומתו, הרמב"ן מחלק רק בין תנאי התלוי במתנה (אינו אסמכתא), לבין תנאי התלוי באחרים (אסמכתא).
Remove ads
דרכים להקנות אסמכתא
למרות שאסמכתא אינה קונה, הפוסקים הציעו דרכים לעקוף זאת.
תקנת חכמי ספרד
ברמב"ם[3] הובאה דרך לחייב חיוב על תנאי שתיקנו חכמי ספרד על מנת לעקוף את דיני אסמכתא: המתחייב מחייב עצמו ללא תנאים, והמקבל מוחל לו על החוב בתנאי שיעשה פעולה כלשהי, במקרה כזה אין את דיני אסמכתא מאחר שהחיוב הוא מוחלט, ורק לאחר ההתחייבות שני הצדדים מתנים ביניהם שבמידה ויבצעו פעולה מסוימת הרי שימחלו על החיוב.
לפי הבית יוסף, זוהי הדרך הבלעדית והיחידה לעקוף אסמכתא: ”ולענין הלכה אין להוציא ממון כי אם על פי דרך חכמי ספרד”.[4] בדיני חוזים שבהם יש התחיבויות רבות שמושפעות מאסמכתא נהוג להשתמש בדרך זו.[5]
"מעכשיו"
לפי הרמ"א – קניין שנעשה "מעכשיו" ובבית דין חשוב[6] הקניין חל ואין בעיה של אסמכתא.[7]
לדעת הבית יוסף, ישנם רק מקרים מסוימים בהם זה מותר, כגון שמקנה חפץ מסוים ולא התחייבות כספית ובתנאי שהחפץ ברשותו, וביתר המקרים נדרש לפעול בדרך חכמי ספרד.[8] פוסקים אחרים חלקו וסברו שאפשר גם בהתחייבות כספית.[9]
יישומים אקטואליים
- הגרלות – הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא התיר השתתפות בהגרלות, גם לשיטת הרמב"ם, בטענה שכרטיס ההגרלה הוא רכישה בפועל. לעומתו, הרב עובדיה יוסף סבר כי לפי השולחן ערוך הדבר אסור, ומותר רק לשיטת הרמ"א[10].
- פיצוי על איחורים – במקרים כמו איחור במסירת דירה, יש דעות שונות האם ניתן לחייב בקנס לפי חוק המדינה (מכוח "דינא דמלכותא דינא"), ומה תוקף ההתחייבות אם הקנס קצוב ואינו מותאם לנזק בפועל.[דרוש מקור]
קישורים חיצוניים
- אסמכתא באתר ויקישיבה
- מאמרים בנושא אסמכתא, באתר ספריית אסיף
- אסמכתא, באתר עולמות, 16 ביוני 2020
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Remove ads