Loading AI tools
שחקן ומדבב אמריקאי (1931–2024) מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'יימס ארל ג'ונס (באנגלית: James Earl Jones; 17 בינואר 1931 – 9 בספטמבר 2024) היה שחקן קולנוע ותיאטרון אמריקאי, שהיה ידוע בזכות תפקידיו בסרטי קולנוע ובתיאטרון. הוא היה אחד המעטים שזכו להוקרה בארבעת פרסי EGOT (אמי, גראמי, אוסקר וטוני), בנוסף לפרס גלובוס הזהב, פרס אובי ופרס גילדת שחקני המסך.[1] ג'ונס תואר בתור השחקן המכובד והרב-גוני ביותר בהופעותיו על הבמה ועל המרקע,[2] ואף כונה "אחד מהשחקנים הגדולים ביותר בהיסטוריה האמריקנית".[3] זכה להוקרה בשנת 1992 עם המדליה הלאומית לאמנויות, בפרס מרכז קנדי לשנת 2002, פרס מפעל חיים של גילדת שחקני המסך בשנת 2009 ופרס אוסקר לשם כבוד בשנת 2011. אחד מתפקידיו הידועים ביותר היה דיבוב דארת' ויידר, האנטגוניסט הראשי בסרטי מלחמת הכוכבים. קול הבאס של ג'ונס הפך למזוהה ביותר עם הדמות האייקונית.
 | |
| ג'ונס, 2001 | |
| לידה |
17 בינואר 1931 ארקבטלה, מיסיסיפי, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
9 בספטמבר 2024 (בגיל 93) פולינג, מדינת ניו יורק, ארצות הברית |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| תקופת הפעילות |
1953–2021 (כ־68 שנים) |
| מקום לימודים |
|
| יצירות בולטות |
דארת' ויידר (מלחמת הכוכבים), מופסה (מלך האריות) |
| בן או בת זוג |
|
| צאצאים |
Flynn Earl Jones |
| פרסים והוקרה |
פרס אמי פרס גלובוס הזהב פרס טוני פרס גילדת שחקני המסך פרס גראמי פרס אוסקר לשם כבוד |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'ונס נולד כטוד ג'ונס בארקבטלה שבמחוז טייט במיסיסיפי לרות ורוברט ארל ג'ונס, אף הוא שחקן, שעזב את משפחתו לפני לידתו של ג'יימס. ג'ונס ואביו התפייסו בשנות ה-80. הוא גדל אצל סביו החקלאים, מגי וג'ון הנרי קונולי. ג'ונס עבר להתגורר בחוותם של סביו במישיגן בגיל חמש, אך המעבר היה כה טראומתי עבורו, שהחל לפתח גמגום כה חזק עד כדי כך שהוא נמנע מלדבר בקול רם במשך שמונה שנים, עד להגיעו לגיל התיכון. בתיכון גילה עניין בכתיבת שירה, דבר שעזר לו להתגבר על שתיקתו הממושכת. מוריו חשבו שקריאת שיריו בציבור תעזור לו להגביר את ביטחונו, והתעקשו שג'ונס ידקלם שיר אחד בכל יום.
בשנת 1949 החל ג'ונס בלימודיו באוניברסיטת מישיגן מתוך כוונה ללמוד רפואה. במקביל נרשם לתוכנית שירות המילואים. הוא עזב את לימודי הרפואה מתוך בחירה להתרכז בלימודי דרמה וסיים תואר ראשון ב-1955.[4] במהלך לימודיו הוא מצא עבודה חלקית בצוות התיאטרון המקומי. בסוף 1953 הוא עבר קורס קציני חי"ר בפורט בנינג, שם סיים בהצלחה אימוני סיירים.
תפקידו הקולנועי הראשון של ג'ונס היה בשנת 1964 כאיש צוות מפציץ B-52 סטרטופורטרס בסרט הקולנוע "דוקטור סטריינג'לאב", אך תפקידו היה שרוי בצילם של פיטר סלרס וסלים פיקנס, שעשו את הסרט למפורסם. תפקידו הגדול הראשון היה בדמותו של המתאגרף ג'ק ג'פרסון בסרט הקולנוע-מחזה "התקווה הלבנה הגדולה", המבוססת על דמותו של המתאגרף ג'ק ג'ונסון. על תפקידו כשחקן ראשי, ג'ונס זכה למועמדות לפרס אוסקר. הוא היה האפרו-אמריקני השני שזכה לקבל מועמדות לאוסקר, אחרי סידני פואטייה.
בשנת 1969 השתתף ג'ונס, בין היתר, בתשדירי ניסיון קצרים לסדרת הילדים "רחוב סומסום".
ג'ונס זכור כקולו של דארת' ויידר בסרטי מלחמת הכוכבים שהחלו בשנת 1977. לבקשתו האישית, לא ניתן לו קרדיט על תרומת קולו לתפקיד, היות שהתפקיד בוצע למעשה על ידי השחקן דייוויד פראוז. הוא התייחס בכך למועמדותן לאוסקר של לינדה בלייר (שגילמה את הילדה אחוזת השד במגרש השדים) ומרסדס מקיימברידג' (שתרמה את קול השד), וטען כי עצם הרעיון למועמדות כפולה מגוחך.
ג'ונס המשיך לדבב את דארת' ויידר גם בסרטי ההמשך ומשחקי המחשב בזיכיון, וקול הבאס העמוק, הקר והמאיים שלו נהפך למזוהה ביותר עם הדמות של לורד הסית' האכזר והטרגי.
בספטמבר 2022 הודיע ג'ונס שהוא פורש מדיבוב דארת' ויידר, וחתם על הסכם עם חברת סטארט-אפ מאוקראינה שתסנתז את קולו באמצעות בינה מלאכותית. בטכנולוגיה זו נעשה שימוש בסדרה אובי ואן קנובי.[6]
ג'יימס הוא היחיד ששיחק בשלושה סרטים בסדרה המבוססת על ספריו של טום קלנסי: "המרדף אחר אוקטובר האדום", "משחקים פטריוטיים" ו"סכנה ברורה ומיידית" בתפקיד אדמירל (מיל') ג'יימס גריר. הוא גם גילם את הנבל טולסה דום ב"קונאן הברברי", המאמן פרנק קוזו מ"המובחר שבמובחרים", המלך ג'אפה ג'ופר מ"מגלה את אמריקה" של אדי מרפי (עם קריצה לתפקידו האלמותי כקולו של דארת' ויידר כאשר שולבו בסרט משפטים ממלחמת הכוכבים שנאמרו באינטונציה המפורסמת של ויידר, לדוגמה: "Leave them to me, I will deal with them myself").
ג'ונס הוא גם שחקן תיאטרון מוערך. הוא זכה בשנת 1969 בפרס טוני על משחקו במחזה "התקווה הלבנה הגדולה" ובשנת 1987 על המחזה "Fences", שדן בגזענות נגד אפרו-אמריקנים בשנות החמישים של המאה ה-20. כמו כן, ביצועו למחזה אותלו נחשב לאחד הביצועים הגדולים שנעשו על הדמות. ג'ונס הוסיף לשחק במחזות שייקספירים כ"המלך ליר", אוברון ב"חלום ליל קיץ", אבהורסון ב"מידה תחת מידה", ואף קיבל הוקרה בשנת 2002 ממרכז קנדי לאמנויות הבמה.
בפברואר 2008 החל ג'ונס להשתתף כביג דאדי בעיבוד אפרו-אמריקני למחזה זוכה פרס הפוליצר "חתולה על גג פח לוהט" של טנסי ויליאמס, לצד שחקנים כפיליסיה ראשד ("משפחת קוסבי"), אניקה נוני רוז וטרנס הווארד ("איירון מן").
ג'ונס השתתף בתפקידי אורח בסדרות הסיטקום פרייז'ר, ויל וגרייס, האוס, אברווד והמפץ הגדול. הוא הופיע במשחק המחשב "Command & Conquer: Tiberian Sun" משנת 1999 בתפקיד הגנרל ג'יימס סולומון, ונידב את קולו לסרט האנימציה מלך האריות ולהמשכו כמופסה המלך.
באפריל 2005 הופיע ג'ונס בעיבוד אפרו-אמריקני מחודש למחזה משנת 1979 "האגם המוזהב" בברודוויי (שבתורו עובד לסרט קולנוע בשנת 1981 ובו כיכבו קתרין הפבורן והנרי פונדה).[7]
בשנת 2006 קריין ג'ונס בשני סרטים דוקומנטריים - האחד על חייו של האפרו-אמריקני מלקולם אקס, והשני בגירושם המאולץ של שבט הצ'רוקי מאדמתם במה שהיה ידוע כ"מסלול הדמעות". באותה שנה שיחק בקומדיית הספורט "חמים על הספסל" שביים דניס דוגן.
בשנת 2009 הוענק לג'ונס פרס גילדת שחקני המסך על מפעל חיים.
בשנת 2014 השתתף ג'ונס בסדרת הטלוויזיה "המפץ הגדול" בתפקיד עצמו.
בשנת 2019 חזר לדבב את דמותו המוכרת מופסה מסדרת מלך האריות, בגרסת הלייב אקשן של "מלך האריות".
ג'ונס נישא לשחקנית והזמרת האמריקאית ג'וליאן מארי בשנת 1968, אותה הכיר בזמן ששיחק במחזה אותלו.[8] לזוג לא היו ילדים והם התגרשו ב-1972.[9]
בשנת 1982 התחתן ג'יימס ארל ג'ונס בשנית עם ססיליה הארט, והשניים הביאו לעולם ילד אחד, פלין ארל ג'ונס.[10][11] הארט נפטרה מסרטן השחלה ב-16 באוקטובר 2016.[12]
באפריל 2016 סיפר ג'ונס לראשונה מזה עשרים שנה על מאבקו בסוכרת מסוג 2, בה אובחן באמצע שנות ה-90.[13]
ג'ונס הפך לקתולי במהלך שירותו הצבאי.[14]
ג'ונס נפטר בביתו ב-9 בספטמבר 2024, בגיל 93.
בסדרת האנימציה "הפכים סולארים" נקרא התיכון שבו לומדות הדמויות הראשיות על שמו.
| ג'יימס ארל ג'ונס, רשימת זכיות והוקרה | |||
|---|---|---|---|
| פרס | שנה | קטגוריה | תוצאה |
| פרס טוני | 1969 | השחקן הטוב ביותר במחזה ("The Great White Hope") | זכייה |
| 1987 | השחקן הטוב ביותר במחזה ("Fences") | זכייה | |
| 2017 | פרס מיוחד למפעל חיים | זכייה | |
| פרס גלובוס הזהב | 1970 | פריצת הדרך המבטיחה ביותר ("The Great White Hope") | זכייה |
| פרס גראמי | 1977 | הספוקן וורד הטוב ביותר ("Great American Documents") | זכייה |
| פרס אמי לבידור בפריים טיים | 1991 | שחקן משנה מצטיין במיני-סדרה או בסרט טלוויזיה ("Heat Wave") | זכייה |
| פרס אמי לבידור בפריים טיים לשחקן ראשי בסדרת דרמה ("Gabriel's Fire") | זכייה | ||
| פרסי אמי לבידור בשעות היום | 2000 | השחקן הטוב ביותר בספיישל לילדים ("Summer's End") | זכייה |
| פרס גילדת שחקני המסך | 2009 | פרס מפעל חיים | זכייה |
| פרס אוסקר | 2011 | פרס אוסקר לשם כבוד (מפעל חיים) | זכייה |
| פרס NAACP Image | 1975 | השחקן הטוב ביותר בסרט קולנוע ("Claudine") | זכייה |
| 1993 | השחקן הראשי הטוב ביותר בסדרת דרמה ("Gabriel's Fire") | זכייה | |
ג'יימס ארל ג'ונס, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
ג'יימס ארל ג'ונס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'יימס ארל ג'ונס, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'יימס ארל ג'ונס, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ג'יימס ארל ג'ונס, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
ג'יימס ארל ג'ונס, באתר אפל מיוזיק (באנגלית)
ג'יימס ארל ג'ונס, באתר ספוטיפיי.svg){kind=logo}
ג'יימס ארל ג'ונס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
ג'יימס ארל ג'ונס, באתר Discogs (באנגלית)
The Lion King (1994) Behind the Voice of Mufasa. James Earl Jones Recording Sessions | Disney Voices, סרטון בערוץ "SBNEnter", באתר יוטיוב (אורך: 02:26) RIP James Earl Jones..., סרטון בערוץ "Star Wars Theory", באתר יוטיוב (אורך: 04:07)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
