אבר מן החי

אֵבֶר מִן הַחַי

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אבר מן החי
הגייה*	ever min hachay
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ב־ר; ח־י־י/ה
דרך תצורה	צירוף
נטיות

1. חלק מגופו של בעל חיים שנלקח ממנו בעודו בחיים, לשם מאכל, בטרם עבר שחיטה.

   • ”וּשְׁאָר כָּל דְּרָכָיו שָׁוִים לַחַיָּה וְלַבְּהֵמָה, וְטָעוּן שְׁחִיטָה כָּזֶה וְכָזֶה, וּמְטַמֵּא מִשּׁוּם נְבֵלָה וּמִשּׁוּם אֵבֶר מִן הַחַי כָּזֶה וְכָזֶה.“ (משנה, מסכת בכורים – פרק ב, משנה יא)
   • ”וְהָאוֹכֵל אֵבֶר מִן הַחַי מִמֶּנָּה סוֹפֵג אֶת הָאַרְבָּעִים, שְׁחִיטָתָהּ וּמְלִיקָתָהּ מְטַהֶרֶת אֶת טְרֵפָתָהּ, (דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר).“ (משנה, מסכת טהרות – פרק א, משנה א)
   • ”תנו רבנן: שבע מצות נצטוו בני נח – דינין, וברכת השם, ע"ז, גילוי עריות, ושפיכות דמים, וגזל, ואבר מן החי.“ (בבלי, מסכת סנהדרין – דף נו, עמוד א)

ראו גם

• איבר

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אבר מן החי