אודם

אָדָם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אדם
הגייה*	adam
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	א־ד־ם
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	אין

1. בעל חיים מהסוג Homo, והמין Homo sapiens בפרט; פרימט תבוני העומד על שתיים שאינו שעיר במיוחד.

   • ”וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ.“ (בראשית א, פסוק כו)
   • ”שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים עָשָׂה אֶת-הָאָדָם.“ (בראשית ט, פסוק ו)
   • ”וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם.“ (שמואל א׳ טו, פסוק כט)
   • ”וְשִׁבַּר אֶת-הַמַּצֵּבוֹת וַיִּכְרֹת אֶת-הָאֲשֵׁרִים וַיְמַלֵּא אֶת-מְקוֹמָם עַצְמוֹת אָדָם.“ (מלכים ב׳ כג, פסוק יד)
   • ”יֵצֵא אָדָם לְפָעֳלוֹ וְלַעֲבֹדָתוֹ עֲדֵי-עָרֶב“ (תהלים קד, פסוק כג)

2. האדם (1) הראשון על פי התנ"ך.

   • ”וַיִּהְיוּ כָּל יְמֵי אָדָם אֲשֶׁר חַי תְּשַׁע מֵאוֹת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה וַיָּמֹת.“ (בראשית ה, פסוק ה)
   • ”אָדָם, שֵׁת, אֱנוֹשׁ.“ (דברי הימים א׳ א, פסוק א)

3. שם פרטי לזכר

גזרון

• מילה משותפת ונפוצה בשפות שמיות רבות: אוגריתית 𐎀𐎄𐎎 (אַדם),^[1] כנענית 𐤀𐤃𐤌 (אדם).^[2]
• מקור המילה כנאמר בתנ"ך: ”וַיִּיצֶר יְהֹוָה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם עָפָר מִן-הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה“ (בראשית ב, פסוק ז). גם בלטינית קיים קישור דומה: Homo – אדם לעומת Humus (הומוס) – אדמה.

צירופים

• אבק אדם
• אדם בים
• אדם בן כלב
• אדם הראשון
• אדם וחווה
• אדם לאדם זאב
• בן אדם
• בת אדם
• האדם הקדמון
• כאחד האדם
• כוח אדם (כ"א)
• מותר האדם מן הבהמה
• מעשה ידי אדם
• פרא אדם

מילים נרדפות

• איש
• בן אדם
• אנוש
• בן תמותה
• ברנש

תרגום

Homo sapiens

• אנגלית: human‏, man‏‏‏‏
• גרמנית: Mensch‏, Mann‏‏‏‏
• ספרדית: persona‏‏‏‏ (נקבה); humano‏‏‏‏ (זכר), hombre‏‏‏‏ (זכר)
• ערבית: شَخْص‏, إِنْسَان‏‏‏‏ (תעתיק: אִנְסָאן, שַׁחְ'ס)
• פולנית: człowiek‏‏‏‏
• רוסית: человек‏‏‏‏

שם פרטי

• אנגלית: Adam‏‏‏‏
• ספרדית: Adán‏‏‏‏
• ערבית: أدم‏‏‏‏

קישורים חיצוניים

• רוביק רוזנטל‏, אדם, באתר "הזירה הלשונית"

ערך בוויקיפדיה: אדם

ציטוטים בוויקיציטוט: אדם

טקסונומיה בוויקימינים: Homo sapiens

אָדַם

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	אדם
שורש וגזרה	א־ד־ם, גזרת השלמים
בניין	פָּעַל (קַל)

1. היה אדום, נצבע אדום.

   • ”זַכּוּ נְזִירֶיהָ מִשֶּׁלֶג צַחוּ מֵחָלָב אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים סַפִּיר גִּזְרָתָם“ (איכה ד, פסוק ז)
   • ”בָּאוּ יְמֵי הַקֹּר, וְהַתִּירוֹשׁ / אָדַם וְקוֹלוֹ בַכְּלִי דָמַם.“ (מת אב ומת אלול, מאת שמואל הנגיד, בפרויקט בן יהודה)
   • ”הגברת שושנה היתה שטופה כולה באותה מלחמה: פניה אדמו ועיניה היו סגורות.“ (בִּצָּה, מאת צ'כוב, תרגום: א"נ גנסין, בפרויקט בן יהודה)
   • ”אֲקַבֵּל אֶת הַדִּין, אֵין תְּלוּנָה בִּלְבָבִי/ הֵן אָדְמוּ שְׁקִיעוֹתַי וְטָהַר שַׁחֲרִי“ (הַאַתָּה הוּא הַקֵץ?, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)

גזרון

• באוגריתית 𐎚𐎀𐎄𐎎 (תאַדם) ו-𐎚𐎛𐎄𐎎 בהוראת תֶאְדַם (בבניין לא ברור לחלוטין).^[3]

תרגום

• אנגלית: redden‏‏‏‏
• ספרדית: enrojecer‏‏‏‏ (צורה פּרוֹנוֹמִינָלִית: enrojecerse‏‏‏‏); sonrojar‏‏‏‏ (הכוונה לסומק על הפנים; צורה פּרוֹנוֹמִינָלִית: sonrojarse‏‏‏‏)
• ערבית: إِحْمَرَّ‏‏‏‏

ראו גם

• האדים
• התאדם
• הָאֳדַם
• מְאָדַּם

השורש אדם

השורש א־ד־ם הוא שורש מגזרת השלמים. ניתוח דקדוקי לשורש משמעות עיקרית צבע אדום. כצבע הדם. גזרה הופיע לראשונה בלשון במקרא נטיות הפעלים א־ד־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל אָדַם אָדֹם יֶאֲדַם אֲדַם לֶאֲדֹם נִפְעַל נֶאֱדַם נֶאֱדָם יֵאָדֵם הֵאָדֵם לְהֵאָדֵם הִפְעִיל הֶאֱדִים מַאֲדִים יַאֲדִים הַאֲדֵם לְהַאֲדִים הֻפְעַל הָאֳדַם מָאֳדָם, מָאָדָּם יָאֳדַם -אין- -אין- פִּעֵל אִדֵּם[דרושה הבהרה] מְאַדֵּם יְאַדֵּם אַדֵּם לְאַדֵּם פֻּעַל אֻדַּם[דרוש מקור] מְאֻדָּם יְאֻדַּם -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְאַדֵּם מִתְאַדֵּם יִתְאַדֵּם הִתְאַדֵּם לְהִתְאַדֵּם הערות בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)

אָדֹם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אדום
הגייה*	adom
חלק דיבר	שם־תואר
מין	זכר
שורש	א־ד־ם
דרך תצורה	משקל קָטֹל
נטיות	ר׳ אֲדֻמִּים, אֲדֻמֵּי־; נ׳ אֲדֻמָּה, אֲדֻמַּת־; נ"ר אֲדֻמּוֹת; אֲדֹם־

אדום
אורך גל	630-740 ננומטר
צבעים ראשיים
לָבָן | אָדֹם | צָהֹב | יָרֹק | כָּחֹל | שָׁחֹר
צבעים משניים
אָפֹר | וָרֹד | חוּם | כָּתֹם | סָגֹל | תְּכֵלֶת
צבעים נוספים
אֱגוֹז | אְזמָרַגְדּ | אִינְדִּיגוֹ | אַלּוֹן | אַרְגָּמָן | בּוֹרְדוֹ | בֵּז' | זָהָב | חָקִי | כְּחַלְחַל | טוּרְקִיז | כֶּסֶף | לִילָךְ | מָגֶנְטָה | מְתֻלָּע | סְגַלְגַּל | פוּקְסְיָה | צִיאָן | קְרֶם | שָׁחוּם | תַּרְשִׁישׁ

1. צבע הדם; כל צבע בעל אורך גל של בערך 625–740 ננומטר. אורך הגל הארוך ביותר שעין אנושית יכולה לראות.

   • ”וַיֹּאמֶר עֵשָׂו אֶל־יַעֲקֹב – הַלְעִיטֵנִי נָא מִן־הָאָדֹם הָאָדֹם הַזֶּה, כִּי עָיֵף אָנֹכִי; עַל־כֵּן קָרָא־שְׁמוֹ אֱדוֹם.“ (בראשית כה, פסוק ל)
   • ”וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר, וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל־הַמָּיִם; וַיִּרְאוּ מוֹאָב מִנֶּגֶד, אֶת־הַמַּיִם אֲדֻמִּים כַּדָּם.“ (מלכים ב׳ ג, פסוק כב)
   • ”מַדּוּעַ אָדֹם לִלְבוּשֶׁךָ; וּבְגָדֶיךָ כְּדֹרֵךְ בְּגַת?“ (ישעיהו סג, פסוק ב)
   • ”רָאִיתִי הַלַּיְלָה, וְהִנֵּה־אִישׁ רֹכֵב עַל־סוּס אָדֹם; וְהוּא עֹמֵד בֵּין הַהֲדַסִּים אֲשֶׁר בַּמְּצֻלָה, וְאַחֲרָיו סוּסִים אֲדֻמִּים שְׂרֻקִּים וּלְבָנִים.“ (זכריה א, פסוק ח)

גזרון

• באוגריתית:
• כשם עצם, בלשון מצרית קדומה - אידְמי jdmj בהוראת בד פשתן אדום.
• כפועל בשפה האכדית - (אָדָמֻ - ada(m)mu); בשפה אוגריתית d-m-? - אַדְמְ; אתיופית עָדֳמְ -addam? במשמעות להאדים ,(להתאפר בצבע) אדום.
• נגזר כנראה מהמילה דם. קָטׁל הוא משקל רוב הצבעים (יָרֹק, כָּתֹם, כָּחֹל, צָהֹב וכו'). כנראה שיש לה קשר גם עם המילה "אדמה".ככול הנראה, המילה "אדם" תיארה במקרא הן את הצבע האדום והן את הצבע החום והיא משמשת במשמעות זהה לזו שבעברית המקראית גם במודל השפה הפרוטו־שמית.

צירופים

• אדום חזה
• אור אדום
• בשר אדום
• דגל אדום
• הים האדום
• הסהר האדום
• הצבא האדום
• הצלב האדום
• יין אדום
• כיפה אדומה
• כרוב אדום
• כרטיס אדום
• מגן דוד אדום
• מעלה אדומים
• נורה אדומה
• סדין אדום
• ענק אדום
• פנדה אדום
• פרה אדומה
• קו אדום
• שטיח אדום

נגזרות

• אדמדם
• אדמומי
• אדמוני

מילים נרדפות

• מתולע
• סמוק
• שני

תרגום

• אוקראינית: червоний‏‏‏‏
• איטלקית: rosso‏‏‏‏
• אנגלית: red‏‏‏‏
• אספרנטו: ruĝa‏‏‏‏
• גרוזינית: წითელი‏‏‏‏ (תעתיק: c̣iteli)
• גרמנית: rot‏‏‏‏
• דנית: rød‏‏‏‏

• הודית: लाल‏‏‏‏ (תעתיק: lāl)
• הונגרית: piros‏, vörös‏‏‏‏
• הולנדית: rood‏‏‏‏
• וייטנמית: đỏ‏, hồng‏‏‏‏
• טורקית: kırmızı‏‏‏‏
• יוונית: κόκκινος‏‏‏‏ (תעתיק: kókkinos)
• יידיש: רויט‏‏‏‏
• יפנית: 赤い‏‏‏‏ (תעתיק: akai)
• כורדית: sor‏‏‏‏
• לטינית: rubeus‏‏‏‏
• מלאית: merah‏‏‏‏
• נורווגית: rød‏‏‏‏
• סווהילית: nyekundu‏‏‏‏
• ספרדית: rojo‏‏‏‏
• ערבית: أَحْمَر‏‏‏‏ (תעתיק: אַחְמַר)
• פולנית: czerwony‏‏‏‏
• פורטוגלית: vermelho‏‏‏‏
• פינית: punainen‏‏‏‏
• פרסית: قرمز‏‏‏‏ (תעתיק: קֵרְמֵז)
• צ'כית: červený‏‏‏‏
• צרפתית: rouge‏‏‏‏
• קוריאנית: 빨갛다‏‏‏‏ (תעתיק: ppalgata)
• רומנית: roșu‏‏‏‏
• רוסית: красный‏‏‏‏ (תעתיק: krásnyj)
• שוודית: röd‏‏‏‏
• תאילנדית: แดง‏‏‏‏ (תעתיק: dɛɛng)

ראו גם

• חכלילי
• צבע יסוד

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: אדום

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אדום

השורש אדם

השורש א־ד־ם הוא שורש מגזרת השלמים. ניתוח דקדוקי לשורש משמעות עיקרית צבע אדום. כצבע הדם. גזרה הופיע לראשונה בלשון במקרא נטיות הפעלים א־ד־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל אָדַם אָדֹם יֶאֲדַם אֲדַם לֶאֲדֹם נִפְעַל נֶאֱדַם נֶאֱדָם יֵאָדֵם הֵאָדֵם לְהֵאָדֵם הִפְעִיל הֶאֱדִים מַאֲדִים יַאֲדִים הַאֲדֵם לְהַאֲדִים הֻפְעַל הָאֳדַם מָאֳדָם, מָאָדָּם יָאֳדַם -אין- -אין- פִּעֵל אִדֵּם[דרושה הבהרה] מְאַדֵּם יְאַדֵּם אַדֵּם לְאַדֵּם פֻּעַל אֻדַּם[דרוש מקור] מְאֻדָּם יְאֻדַּם -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְאַדֵּם מִתְאַדֵּם יִתְאַדֵּם הִתְאַדֵּם לְהִתְאַדֵּם הערות בבניין הופעל התחילית הבאה לפני אהח"ע מנוקדת בקמץ קטן או בקיבוץ, כגון הָעֳמַד, הֻעֲמַד. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 57)