אוזן

מידע נוסף ניתוח דקדוקי ...

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	אוזן
הגייה^*	ozen
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	א־ז־ן א
דרך תצורה	משקל קֹטֶל
נטיות	רבים זוגי: אָזְנַיִם; אֹזֶן־, ר׳ אָזְנֵי־; כ׳ אָזְנִי

איבר שמיעה בגופם של בני־אדם ובעלי־חיים.
- ”כִּי אֹזֶן שָׁמְעָה וַתְּאַשְּׁרֵנִי וְעַיִן רָאֲתָה וַתְּעִידֵנִי“ (איוב כט, פסוק יא)
- ”כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ“ (קהלת א, פסוק ח)
- ”אֹטֵם אָזְנוֹ מִזַּעֲקַת-דָּל, גַּם-הוּא יִקְרָא וְלֹא יֵעָנֶה“ (משלי כא, פסוק יג)
- ”סימני כלב ושוטה פיו פתוחה רירו יורד אזניו סרוחות זנבו נתון בין שתי יריכותיו מהלך לצדדין“ (ירושלמי, מסכת יומא – דף מא, עמוד ב)
- קירבתי את האוזן לשפופרת הטלפון כדי להאזין, אך לדאבוני לא הייתה קליטה.
לשון חז"ל ידית בצידי כלי. ובהשאלה: בדומה.
- "כדי שייצא הרחש מתחת אוזן כלי וישתה" (בבלי)
- ”ויותר שהיה קהלת חכם עוד למד דעת את העם ואזן וחקר תקן משלים הרבה ואזן דברי תורה וחקר דברי תורה עשה אזנים לתורה“ (שיר השירים רבה, פרשה א, סימן ח)

למילה זו קיימות מקבילות בשפות השמיות והאפרו-אסייתיות, ביניהן: אוגריתית – 𐎜𐎄𐎐 (אֻדן),^[1] ארמית – אוּדְנָא^[2] וארמית־סורית – ܐܶܕ݂ܢܳܐ (אֶדְנָא) (חילופי ז־ד מהאות הפרוטו־שמית ḏ); אכדית – uznu; געז – ǝzn, ערבית – أُذْن (אֻדְ'ן); מצרית קדומה ȧṭen^[3] ובמילונים עדכניים בצורת אִדְן jdn.
בניגוד לאטימולוגיה העממית הרווחת, אין כל קשר אטימולוגי בין מילה זו למאזניים או לאיזון. למידע נוסף ראו ערך מאזניים.
כנראה אין קשר עם המילים בשפות אירופה: בהוראת אוזן - יוונית עתיקה "אוֹס" οὖς, גותית-"אַאוּסִן", אנגלית -ot כתחילית: otoconial, otoconium, otocony.

איבר שמיעה

ערך בוויקיפדיה: אוזן

ציטוטים בוויקיציטוט: אוזן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוזניים

מידע נוסף השורש אזן א ...

אֹזֶן