ביי

בִּי א

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
הגייה*	bi
חלק דיבר	-
מין
שורש
דרך תצורה	ב־ + ־ִי
נטיות	הצורה בנטייה ממילא

ב' השימוש בנטיה לגוף ראשון יחיד.

1. בתוכי, דרכי, בתחומי.

   • ”וַתָּבֹא בִי רוּחַ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלַי“ (יחזקאל ב, פסוק ב)
   • ”וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ“ (במדבר כ, פסוק יח)

2. באמצעותי, בגללי.

   • ”רוּחַ ה' דִּבֶּר בִּי וּמִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנִי“ (שמואל ב׳ כג, פסוק ב)
   • ”אַל יֵבֹשׁוּ בִי קֹוֶיךָ אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת אַל יִכָּלְמוּ בִי מְבַקְשֶׁיךָ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל“ (תהלים סט, פסוק ז)

3. תחילית ב' המוספת לכינוי אני, לשם הפיכתו לתואר־הפועל

   • ”וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לָאָתוֹן כִּי הִתְעַלַּלְתְּ בִּי לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ“ (במדבר כב, פסוק כט)