בקע

בָּקַע

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	בקע
שורש וגזרה	ב־ק־ע
בניין	פָּעַל (קַל)

1. פתח דבר קשה וחשף את תוכו.

   • ”וּנְטֵה אֶת יָדְךָ עַל הַיָּם וּבְקָעֵהוּ וְיָבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה“ (שמות יד, פסוק טז)
   • ”וַיִּבְקַע אֱלֹהִים אֶת הַמַּכְתֵּשׁ אֲשֶׁר בַּלֶּחִי וַיֵּצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם“ (שופטים טו, פסוק יט)
   • ”וַיִּבְקְעוּ שְׁלֹשֶׁת הַגִּבֹּרִים בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים וַיִּשְׁאֲבוּ מַיִם מִבֹּאר בֵּית לֶחֶם אֲשֶׁר בַּשַּׁעַר“ (שמואל ב׳ כג, פסוק טז)
   • ” מַיִם מִצּוּר הִזִּיל לָמוֹ וַיִּבְקַע צוּר וַיָּזֻבוּ מָיִם“ (ישעיהו מח, פסוק כא)

2. יצא מתוך מקום סגור.

   • אפרוח זעיר שזה עתה בקע מהביצה.

גיזרון

• 2.קיים במקרא בבנין פיעל. כנראה בקיצור לשון מ1.

צירופים

• בוקעת קרח

נגזרות

• בקיעה
• נבקע
• בקעה
• בקיע

מילים נרדפות

• חתך

ראו גם

• פרץ (2)

השורש בקע
קטגוריה:בקע (שורש)

בִּקֵּע

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	ביקע
שורש וגזרה	ב־ק־ע
בניין	פִּעֵל

1. הכה בחוזק בדבר ושברו לשניים בעוצמה.

   • ”וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה “ (בראשית כב, פסוק ג)
   • ”וַיְבַקְּעוּ אֶת עֲצֵי הָעֲגָלָה וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עֹלָה“ (שמואל א׳ ו, פסוק יד)
   • ” וּבַחֻרֵיהֶם בַּחֶרֶב תַּהֲרֹג וְעֹלְלֵיהֶם תְּרַטֵּשׁ וְהָרֹתֵיהֶם תְּבַקֵּעַ“ (מלכים ב׳ ח, פסוק יב)
   • ”וַתֵּצֶאנָה שְׁתַּיִם דֻּבִּים מִן הַיַּעַר וַתְּבַקַּעְנָה מֵהֶם אַרְבָּעִים וּשְׁנֵי יְלָדִים“ (מלכים ב׳ ב, פסוק כד)

2. יצר בכוח פתח בגוף סגור.

   • ”בֵּיצֵי צִפְעוֹנִי בִּקֵּעוּ וְקוּרֵי עַכָּבִישׁ יֶאֱרֹגוּ הָאֹכֵל מִבֵּיצֵיהֶם יָמוּת וְהַזּוּרֶה תִּבָּקַע אֶפְעֶה“ (ישעיהו נט, פסוק ה)

גיזרון

• מקור הפועל במקרא.

צירופים

• בקע גרעין

נגזרות

• ביקוע
• בֻּקַּע
• בקעת

מילים נרדפות

• פִּצֵּחַ

ראו גם

• הבקיע
• התבקע
• מבוקע
• בקוע גרעיני

השורש בקע
קטגוריה:בקע (שורש)

בֶּקַע

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	בקע
הגייה*	beka
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ב־ק־ע
דרך תצורה	משקל קֶטֶל
נטיות	בְּּקָעִים

1. (יש לשכתב פירוש זה): מקום עמוק בפני השטח.

   • ”כִּי הִנֵּה יהוה מְצַוֶּה; וְהִכָּה הַבַּיִת הַגָּדוֹל רְסִיסִים, וְהַבַּיִת הַקָּטֹן בְּקִעִים.“ (עמוס ו, פסוק יא)

2. לשון המקרא מידת משקל קדומה, השווה לחצי השקל.

   • ”...וַיִּקַּח הָאִישׁ נֶזֶם זָהָב, בֶּקַע מִשְׁקָלוֹ; וּשְׁנֵי צְמִידִים עַל־יָדֶיהָ, עֲשָׂרָה זָהָב מִשְׁקָלָם.“ (בראשית כד, פסוק כב)
   • ”בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ...“ (שמות לח, פסוק כו)

גיזרון

• משמעות לשון חצי ממשקל השקל.
• שם המשפחה היהודי 'בוקעי' בהוראת: בעל צלקת^{[דרוש מקור]}

מילים נרדפות

• בקיע

ראו גם

• בקעה
• שבר
• שֶׁקַע

סמוכין