חכם

חָכָם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חכם
הגייה*	khakham
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־כ־ם
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	ר׳ חֲכָמִים, נ׳ חֲכָמָה, נ"ר חֲכָמוֹת

1. בעל יכולת חשיבה טובה, מי שיש לו יכולת להבין נכונה.

   • ”הַלְיהֹוָה תִּגְמְלוּ-זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם הֲלוֹא-הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנֲנֶךָ.“ (דברים לב, פסוק ו)
   • ”וַתִּקְרָא אִשָּׁה חֲכָמָה מִן-הָעִיר שִׁמְעוּ שִׁמְעוּ אִמְרוּ-נָא אֶל-יוֹאָב קְרַב עַד-הֵנָּה וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ.“ (שמואל ב׳ כ, פסוק טז)
   • ”אֵיכָה תֹאמְרוּ חֲכָמִים אֲנַחְנוּ וְתוֹרַת יְהוָה אִתָּנוּ אָכֵן הִנֵּה לַשֶּׁקֶר עָשָׂה עֵט שֶׁקֶר סֹפְרִים.“ (ירמיהו ח, פסוק ח)
   • ”מִשְׁלֵי שְׁלֹמֹה {פ} בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח-אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ.“ (משלי י, פסוק א)
   • ”הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ וְיָדַעְתִּי גַם-אָנִי שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת-כֻּלָּם.“ (קהלת ב, פסוק יד)

2. לשון המקרא בעל ידע רב, במיוחד בתחום עיסוקו; מלומד.

   • ”וַיִּקְרָא גַּם-פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם-הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן.“ (שמות ז, פסוק יא)
   • ”הַמְסֻכָּן תְּרוּמָה עֵץ לֹא-יִרְקַב יִבְחָר חָרָשׁ חָכָם יְבַקֶּשׁ-לוֹ לְהָכִין פֶּסֶל לֹא יִמּוֹט.“ (ישעיהו מ, פסוק כ)
   • ”ישְׁבֵי צִידוֹן וְאַרְוַד הָיוּ שָׁטִים לָךְ חֲכָמַיִךְ צוֹר הָיוּ בָךְ הֵמָּה חֹבְלָיִךְ.“ (יחזקאל כז, פסוק ח)
   • ”וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם עוֹד לִמַּד-דַּעַת אֶת-הָעָם וְאִזֵּן וְחִקֵּר תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה.“ (קהלת יב, פסוק ט)
   • ”וְעִמְךָ לָרֹב עֹשֵׂי מְלָאכָה חֹצְבִים וְחָרָשֵׁי אֶבֶן וָעֵץ וְכָל-חָכָם בְּכָל-מְלָאכָה.“ (דברי הימים א׳ כב, פסוק טו)

3. [עממי]^[1] מה שנעשה בחכמה, מעשה שנדרשה יכולת חשיבה טובה כדי לעשותו ושהביא להגשמת מטרותיו של מבצעו.

   • זה היה חכם מצידו להפסיק לעשן.
   • "בתוצאה 3:1 נדמה היה כי הטניסאיות משחזרות ביניהן את המערכה הקודמת, אך ויליאמס המשיכה במשחק חכם ולבסוף ניצחה במערכה 6:1". (מתוך דיווח חדשותי על משחק טניס בוויקיחדשות)

4. (יהדות) בהשאלה מן (2): תואר כבוד לאדם שהוא מלומד ובקיא בתורה.

   • ”מֵאֵימָתַי מֻתָּר אָדָם לִקַּח לוּף בְּמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, מִיָּד; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, מִשֶּׁיִּרְבֶּה הֶחָדָשׁ.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ה, משנה ה)
   • ”הֶחָכָם שֶׁאָסַר אֶת הָאִשָּׁה בְּנֶדֶר עַל בַּעְלָהּ, הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ב, משנה י)
   • ”וְאֵלּוּ מְגַלְּחִין בַּמּוֹעֵד, הַבָּא מִמְּדִינַת הַיָּם, וּמִבֵּית הַשִּׁבְיָה, וְהַיּוֹצֵא מִבֵּית הָאֲסוּרִין, וְהַמְנֻדֶּה שֶׁהִתִּירוּ לוֹ חֲכָמִים, וְכֵן מִי שֶׁנִּשְׁאַל לֶחָכָם וְהֻתַּר, וְהַנָּזִיר, וְהַמְּצרָע הָעוֹלֶה מִטֻּמְאָתוֹ לְטַהֲרָתוֹ.“ (משנה, מסכת מועד קטן – פרק ג, משנה א)

צירופים

• אב החכמים
• אבן החכמים
• איזהו חכם? הלומד מכל אדם
• אין חכם כבעל הנסיון
• בית חכם
• חכם באשי
• חכם בלילה
• חכם בעיניו
• חכם בשמש
• חכם לב
• חכם מימון
• חכם של מה נשתנה
• חכמי חלם
• חכמינו זכרונם לברכה (חז"ל)
• לשון חכמים
• תלמיד חכם

נגזרות

• חכמולוג

מילים נרדפות

• גאון (2)^[3]
• זקן (4)
• נבון (1, 2)^[2]
• פיקח (3)^[3]
• רב (4)

ניגודים

• אהבל (1)
• אוויל (1)
• אידיוט (1)
• בוק (1)
• בור (2)
• דביל (1)
• טפש (1)
• טפשי (3)
• טמבל (1)
• כסיל (1)
• סכל (1)
• מטומטם (1,3)

תרגום

משמעות 1:

• אנגלית: wise‏, smart‏‏‏‏
• גרמנית: weise‏‏‏‏
• יידיש: קלוג‏‏‏‏
• ספרדית: sabio‏, juicioso‏‏‏‏
• פינית: viisas‏‏‏‏

משמעות 2:

• אנגלית: savant‏‏‏‏‏ (שם־עצם), wise‏, learened‏‏‏‏‏ (תאר)

משמעות 3:

• אנגלית: smart‏, wise‏‏‏‏

משמעות 4:

• אנגלית: sage‏, hakham‏‏‏‏

מידע נוסף

יש המחשיבים את המילה פיקח למילה נרדפת למילה חכם, אך זוהי לא הגישה המקובלת. אמירה מוכרת גורסת כי פיקח יודע לצאת מצרות שהחכם יודע לא להיכנס אליהן – כלומר הפיקחות היא קצרת טווח יותר מהחוכמה.

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: חוכמה

ערך בוויקיפדיה: חכם

ציטוטים בוויקיציטוט: חוכמה

הערות שוליים

1. ↑ לא עברית תקינה, מושפע ממבנה המשפט באנגלית.
2. ↑  בעיקר במשמעות (1).
3. ↑  בהקצנה.

חָכַם

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	חכם
שורש וגזרה	ח־כ־ם
בניין	פָּעַל (קַל)

1. לשון המקרא למד, החכים, היה לחכם, נעשה נבון.

   • ”לוּ חָכְמוּ יַשְׂכִּילוּ זֹאת יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם.“ (דברים לב, פסוק כט)
   • ”וַיֶּחְכַּם מִכָּל-הָאָדָם מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע בְּנֵי מָחוֹל וַיְהִי-שְׁמוֹ בְכָל-הַגּוֹיִם סָבִיב.“ (מלכים א׳ ה, פסוק יא)
   • ” וּמִי יוֹדֵעַ, הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹ סָכָל, וְיִשְׁלַט בְּכָל-עֲמָלִי, שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁחָכַמְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; גַּם-זֶה, הָבֶל.“ (קהלת ב, פסוק טו)

צירופים

• לך אל הנמלה עצל ראה דרכיה וחכם
• אם חכמת חכמת לך

תרגום

אנגלית: become wise‏‏‏‏, learned‏‏‏‏ ספרדית: aprende‏, se hizo sabio‏‏‏‏

השורש חכם

השורש ח־כ־ם הוא שורש מגזרת השלמים. ניתוח דקדוקי לשורש משמעות עיקרית אינטלגנציה. יכולת שכלית. גזרה הופיע לראשונה בלשון במקרא נטיות הפעלים ח־כ־ם עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל חָכַם חָכָם יֶחְכַּם חֲכַם לַחְכֹּם נִפְעַל נֶחְכַּם/נֶחֱכַם נֶחְכָּם/נֶחֱכָם יֵחָכֵם הֵחָכֵם לְהֵחָכֵם הִפְעִיל הֶחְכִּים מַחְכִּים יַחְכִּים הַחְכֵּם לְהַחְכִּים הֻפְעַל הֻחְכַּם/הׇחְכַּם מֻחְכָּם/מׇחְכָּם יֻחְכַּם/יׇחְכָּם -אין- -אין- פִּעֵל חִכֵּם מְחַכֵּם יְחַכֵּם חַכֵּם לְחַכֵּם פֻּעַל חֻכַּם מְחֻכָּם יְחֻכַּם -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְחַכֵּם מִתְחַכֵּם יִתְחַכֵּם הִתְחַכֵּם לְהִתְחַכֵּם

חִכֵּם

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	חכם
שורש וגזרה	ח־כ־ם
בניין	פִּעֵל

1. נתן דעת ושכל לאחר.

   • ”מֵאֹיְבַי תְּחַכְּמֵנִי מִצְו‍ֹתֶךָ כִּי לְעוֹלָם הִיא לִי“ (תהלים קיט, פסוק צח)

נגזרות

• מחוכם

ראו גם

• התחכם
• תַּחְכְּמֹנִי