חלק

חֵלֶק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חלק
הגייה*	khelek
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ל־ק
דרך תצורה	משקל קֵטֶל
נטיות	ר׳ חֲלָקִים

1. שאינו שלם, אחד ממרכיבי השלם. מה שמתקבל מחיתוך השלם.

   • ”בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.“ (בראשית יד, פסוק כד)
   • ”וַתְּהִי הַמֶּחֱצָה חֵלֶק הַיּצְאִים בַּצָּבָא מִסְפַּר הַצֹּאן שְׁלֹשׁ-מֵאוֹת אֶלֶף וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וְשִׁבְעַת אֲלָפִים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת.“ (במדבר לא, פסוק לו)
   • ”וַיֵּלְכוּ הָאֲנָשִׁים וַיַּעַבְרוּ בָאָרֶץ וַיִּכְתְּבוּהָ לֶעָרִים לְשִׁבְעָה חֲלָקִים עַל-סֵפֶר וַיָּבֹאוּ אֶל-יְהוֹשֻׁעַ אֶל-הַמַּחֲנֶה שִׁלֹה.“ (יהושע יח, פסוק ט)

2. בהשאלה: (עם שיוך) מה ששייך ל־, חלקי חלקו

   • ”בִּלְעָדַי רַק אֲשֶׁר אָכְלוּ הַנְּעָרִים וְחֵלֶק הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָלְכוּ אִתִּי עָנֵר אֶשְׁכֹּל וּמַמְרֵא הֵם יִקְחוּ חֶלְקָם.“ (בראשית יד, פסוק כד)

3. משפחה בשבט מנשה

   • ”אֵלֶּה בְּנֵי גִלְעָד אִיעֶזֶר מִשְׁפַּחַת הָאִיעֶזְרִי לְחֵלֶק מִשְׁפַּחַת הַחֶלְקִי“ (במדבר כו, פסוק ל)

צירופים

• חלק ונחלה
• שמח בחלקו

נגזרות

• חלקה
• חלקיק
• חֶלְקָה
• מחלקה
• חלקי
• חלקית

תרגום

• אנגלית: share‏, part‏, portion

מידע נוסף

• הצורה חֵלֶק לפעמים במובן חָלָק ”הִטַּתּוּ בְּרֹב לִקְחָהּ בְּחֵלֶק שְׂפָתֶיהָ תַּדִּיחֶנּוּ.“ (משלי ז, פסוק כא)

חָלָק

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חלק
הגייה*	khalak
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	ח־ל־ק
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	נ׳ חֲלָקָה, ר׳ חֲלָקִים, נ"ר חֲלָקוֹת

1. שמקדם החיכוך שלו נמוך, והתנועה על פניו קלה וזורמת.

   • ”כִּי נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתֵי זָרָה וְחָלָק מִשֶּׁמֶן חִכָּהּ.“ (משלי ה, פסוק ג)

2. בהשאלה: שגופו, או איבר מאברי־גופו למעט הראש, אינו מכוסה בשיער.

   • ”וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל-רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק.“ (בראשית כז, פסוק יא)

צירופים

• דברי חלקות
• חד וחלק
• חלק לשון

נגזרות

• חלקלק

מילים נרדפות

• שוע

ניגודים

• גס (1)
• מחוספס (1)
• גבשושי (1)
• שעיר (2)

תרגום

• אנגלית: smooth‏‏‏‏
• יידיש: גלאַט‏‏‏‏

חָלַק

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	חלק
שורש וגזרה	ח־ל־ק
בניין	פָּעַל (קַל)

1. החיכוך שלו קטן.

   • ”חָלְקוּ מַחְמָאֹת פִּיו, וּקְרָב־לִבּוֹ; רַכּוּ דְבָרָיו מִשֶּׁמֶן, וְהֵמָּה פְתִחוֹת.“ (תהלים נה, פסוק כב)

2. נתן כמות מן השלל.

   • ”וַיֵּלְכוּ וַיַּעַבְדוּ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וַיִּשְׁתַּחֲווּ לָהֶם אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא-יְדָעוּם וְלֹא חָלַק לָהֶם.“ (דברים כט, פסוק כה)
   • ”וַיִּוָּתְרוּ בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר לֹא חָלְקוּ אֶת נַחֲלָתָם שִׁבְעָה שְׁבָטִים.“ (יהושע יח, פסוק ב)
   • ”וּמִי יִשְׁמַע לָכֶם לַדָּבָר הַזֶּה כִּי כְּחֵלֶק הַיֹּרֵד בַּמִּלְחָמָה וּכְחֵלֶק הַיּשֵׁב עַל-הַכֵּלִים יַחְדָּו יַחֲלֹקוּ.“ (שמואל א׳ ל, פסוק כד)
   • ”יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ וְכֶסֶף נָקִי יַחֲלֹק.“ (איוב כז, פסוק יז)

3. לא הסכים.

   • ”חָלַק לִבָּם עַתָּה יֶאְשָׁמוּ הוּא יַעֲרֹף מִזְבְּחוֹתָם יְשֹׁדֵד מַצֵּבוֹתָם.“ (הושע י, פסוק ב)

נגזרות

• חָלוּק

תרגום

• אנגלית: share‏, deal‏, allot (2)
• אנגלית: disagree‏‏‏‏ (3)

חִלֵּק

ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא	חילק
שורש וגזרה	ח־ל־ק
בניין	פִּעֵל

1. חתך את השלם לחלקים. או הפריד בגבול בין שני שטחים.

   • ”ולקחת מאזני מקל וחלקתם“ (יחזקאל ה, פסוק א)
   • ”ויחלקו להם את הארץ“ (מלכים א׳ יח, פסוק ו)

2. פיזר לנמענים שונים, למקומות שונים.

   • ”הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל...“ (שופטים ה, פסוק ל)
   • ”וַיְחַלֵּק לְכָל הָעָם לְכָל הֲמוֹן יִשְׂרָאֵל לְמֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה לְאִישׁ חַלַּת לֶחֶם אַחַת...“ (שמואל ב׳ ו, פסוק יט)

3. הציג והמחיש הבדל בין שני נושאים.

   • הסתירה בדברי הרמב"ם נראה שיש לחלק בין הדינים.

גיזרון

• מן המקרא. בדר"כ המילה מבטאת את שתי המשמעיות שמובחנות בעיקר בתרגום לשפות אחרות דוגמה: ”...וַיְכַלּוּ מֵחַלֵּק אֶת הָאָרֶץ.“ (יהושע יט, פסוק נא)

נגזרות

• חילוק
• חלוקה
• חֻלַּק (צורת הסביל)

מילים נרדפות

• חָלַק
• פיצל

תרגום

• אנגלית: share‏, divide‏, split

ראו גם

• חל"ק