חרך

חָרָךְ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	חרך
הגייה*	kharakh
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ח־ר־ך
דרך תצורה	משקל קָטָל
נטיות	ר׳ חֲרַכִּים; חֲרָךְ־, חֲרָכֵּי־

1. לשון המקרא חור או חריץ בקיר כדי שאלו הנמצאים מעברו האחד יוכלו להסתכל לעברו השני.

   • ”דּוֹמֶה דוֹדִי לִצְבִי אוֹ לְעֹפֶר הָאַיָּלִים הִנֵּה זֶה עוֹמֵד אַחַר כָּתְלֵנוּ מַשְׁגִּיחַ מִן הַחַלֹּנוֹת מֵצִיץ מִן הַחֲרַכִּים.“ (שיר השירים ב, פסוק ט)
   • ”לוּ אך יַרְאֵנִי אלהים אותה, ויהי דרך הגדר, או בעד האשנב, או בעד השבכה, או בעד אחד מחרכי החיץ אשר לגנה.“ (דון קישוט, מאת מיגואל דה סרוונטס, תרגום: ח"נ ביאליק, 1923, באתר מאגרים)

גיזרון

• המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל. ובהסתמך על פסוק זה נוצר מנהג הכהנים שבברכתם מצמידים הם את אצבעותיהם לכדי צורת חרך ^[1]
• בארמית, תרגום לחלון וארובה. (בתרגום חופשי גם למחתרת)

צירופים

• חרך ירי
• תגרי חרך

מילים נרדפות

• צוהר

תרגום

• אנגלית: peephole‏‏‏‏

ראו גם

• סדק
• פתח
• חלון
• אשנב