יום הדין

יוֹם הַדִּין

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	יום הדין
הגייה*	yom hadin
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ד־ו־ן
דרך תצורה	צירוף
נטיות	ר׳ יְמֵי הַדִּין

1. [יהדות] שם נרדף לראש השנה וליום הכיפורים.

   • ”לִקְרֹעַ שַׁלְוָתְךָ כִּקְרֹעַ קוֹל שׁוֹפָר / שְׁמֵי יוֹם הַדִּין... וְלוּ בִּמְחִיר חָיָּי...“ (מכתב, מאת רחל המשוררת, בפרויקט בן יהודה)
   • ”ואימת־הקֹדש, אשר רבצה על יום הדין הקדוש מאז הבקר, עברה מעט־מעט כלה“ (ביער, מאת דוד פרישמן, בפרויקט בן יהודה)
   • ”בערב יום־הדין, שבו יתקעו בשופרות בכל מקום מושב בני־יעקב“ (גרי רחוב, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)

2. [דת] תאריך בלתי ידוע בעתיד בו האל ישפוט את בני האדם ויכרית את הרשעים מהעולם.

   • הנוצרים והמוסלמים מאמינים שביום הדין המתים יקומו לתחייה, וכל בני האנוש ישפטו וישלחו לגן העדן או לגיהנום.
   • ”והיה כי יבוא יום הדין הגדול ונשפטו עמים ולאומים, אומר ה' צבאות: למה הרגתם את אהובי פלוני ואלמוני? למה שלחתם בהם יד?“ (מסיפורי בראשית, מימי התלמוד – תִּקְוָה וָפַחַד, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)

3. בהשאלה: יום בו יקבע גורלם של אנשים.

   • ”כי ביום הדין, מוּל סכנת הטמיון, יפשוט המשטר הרכושני את כל האיצטלות המפוארות שלו וייכנס לקרב האחרון בעד קיומו“ (אחד במאי 1932, מאת משה בילינסון, בפרויקט בן יהודה)
   • ”ואם ביום החמִישִׁי, יום־הדין בחדר, נמצאו בכל זאת בין התינוקות כאלה, שאמרו את ה"חִבּוּר" ביחידות כשורה – אין זה אלא מעשה נסים“ (ספיח, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

1. צירוף המורכב מן המילים יום + ה' הידיעה + דין. הצירוף אינו מופיע במקרא, אך את הפסוקים ”תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ; כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב“ (תהלים פא, פסוקים ד–ה) פירשו חז"ל באופן הבא: ”באחד בתשרי ראש השנה לשנים, למאי הלכתא? [...] רב נחמן בר יצחק אמר: לדין. דכתיב (דברים יא, פסוק יב) מֵרֵאשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה – מראשית השנה נידון מה יהא בסופה. ממאי דתשרי הוא - דכתיב (תהלים פא, פסוק ד) תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ, איזהו חג שהחדש מתכסה בו - הוי אומר זה ראש השנה וכתיב (תהלים פא, פסוק ה) כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב“ (בבלי, מסכת ראש השנה – דף ח, עמוד א). פירוש זה מציג את האמונה הרווחת במסורת היהודית, שלפיה בין ראש השנה ליום הכיפורים-במהלכם של עשרת ימי תשובה, עומדים בני האדם למשפט בפני אלוהים.

צירופים

• אימת יום הדין (1)
• נשק יום הדין (2)

מילים נרדפות

• בין כסה לעשור (1)
• הימים הנוראים (1)
• עשרת ימי תשובה (1)
• ארמגדון (2)
• יום יהוה (2)

תרגום

• אנגלית: Rosh hashana‏‏‏‏ (1); Judgement Day‏, Last Judgement‏‏‏‏ (2)
• ערבית: روش هاشناه‏‏‏‏ (1); يوم القيامة‏, يَوْم الدِّينِ‏‏‏‏ (2)
• רוסית: Рош Ха-Шана‏‏‏‏ (1)

ראו גם

• אחרית הימים
• דין

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: יום הדין

השורש דון

השורש ד־ו־ן הוא שורש הניטה בבניינים הכבדים נוטה הוא עפ"י גזרת השלמים, יתר הנטייה נעשית עפ"י גזרת נע"ו/י . ניתוח דקדוקי לשורש משמעות עיקרית קביעת זכיות וחובות בין אדם לחברו, חריצת משפט גזרה גזרת נע״ו/י שגוי? הופיע לראשונה בלשון במקרא נטיות הפעלים ד־ו־ן עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל דָּן דָּן יָדוּן דּוּן לָדוּן נִפְעַל נָדוֹן נָדוֹן יִדּוֹן הִדּוֹן לְהִדּוֹן הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- פִּעֵל דִּיֵּן מְדַיֵּן יְדַיֵּן דַּיֵּן לְדַיֵּן פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִדַּיֵּן מִדַּיֵּן יִדַּיֵּן הִדַּיֵּן לְהִדַּיֵּן הערות בבניין קל הנטייה מותרת לפי שתי דרכים- לפי ע"ו או לפי ע"י, דהיינו: לָדוּן וְגַם לָדִין, אָדוּן וְגַם אָדִין, תָּדֹנָּה וְגַם תָּדֵנָּה, דּוּנוּ וְגַם דִּינוּ וכולי (במקורות ניטה בייחוד לפי ד־י־ן). בבניין התפעל הנטייה נעשית בהידמות הדל"ת לתי"ו או בלעדיה, דהיינו: לְהִתְדַּיֵּן אוֹ לְהִדַּיֵּן, תִּתְדַּיְּנִי אוֹ תִּדַּיְּנִי, מִתְדַּיְּנִים אוֹ מִדַּיְּנִים וכלי. בבניין נפעל קיימות שתי דרכֵי הטיה: המקראית- נָדוֹן או התלמודית- נִדּוֹן. ההבדל ניכר רק בעבר ובבינוני, יתר הנטיות מזדהות.