מגרש

מִגְרָשׁ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מגרש
הגייה*	migrash
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ג־ר־שׁ
דרך תצורה	משקל מִקְטָל
נטיות	ר׳ מִגְרָשִׁים; מִגְרַשׁ־, ר׳ מִגְרְשֵׁי־

1. לשון המקרא שטח ריק שאינו מעובד, לרוב נמצא מחוץ לעיר והוא נחלת הכלל.

   • ”צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְנָתְנוּ לַלְוִיִּם מִנַּחֲלַת אֲחֻזָּתָם עָרִים לָשָׁבֶת וּמִגְרָשׁ לֶעָרִים סְבִיבֹתֵיהֶם תִּתְּנוּ לַלְוִיִּם“ (במדבר לה, פסוק ב)
   • ”יִהְיֶה מִזֶּה אֶל הַקֹּדֶשׁ חֲמֵשׁ מֵאוֹת בַּחֲמֵשׁ מֵאוֹת מְרֻבָּע סָבִיב וַחֲמִשִּׁים אַמָּה מִגְרָשׁ לוֹ סָבִיב“ (יחזקאל מה, פסוק ב)
   • ”ואי אפשר לומר 'אלפים אמה', שכבר נאמר 'אלף אמה'. הא כיצד? - אלף אמה מגרש, ואלפים אמה תחום שבת!“ (משנה, מסכת סוטה – פרק ה, משנה ג)
   • ”אין עושים שדה - מגרש, ולא מגרש שדה, ולא מגרש עיר, ולא עיר מגרש“ (משנה, מסכת ערכין – פרק ט, משנה ח)
   • ”נמצא רביע מגרש, והשאר שדות וכרמים“ (ירושלמי, מסכת סוטה – דף כד, עמוד א)
   • ”...ויצאתי לבסוף בעקיפים למגרש רחב ופנוי מחוץ לפרבר. מגרש זה משמש פלטיא לאכרים מביאי עצים ושחת בימי השוק“ (בבית אבא, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)

2. שטח פתוח ותחום המיועד למטרה מוגדרת, כגון אתר בנייה או רחבת ספורט.

   • ”לפניהם נראה הרחוב הגדול, אשר עדיין לא סללו בו את הכביש. במקומות רבים עמדו בתים בנויים למחצה או לשליש, וביניהם – מגרשים פנויים, הנראים כקרחת על ראש איש“ (בין תקווה לייאוש, מאת יחיאל יוסף לבונטין, בפרויקט בן יהודה)
   • "חבר'ה, חבר'ה, רגע, רגע; / מנדל, צבינגי ופושקש / משחקים בכדורגל / כאן אצלנו במגרש!" (שיר השכונה, מאת חיים חפר)
   • החיילים הסתדרו על מגרש המסדרים.
   • ברישום המקרקעין בישראל: מגרש הוא שטח אדמה שהוא חלק מגוש.

גיזרון

• לשון המקרא. חוקרים משערים שהמילה קשורה לפועל גֵּרֵשׁ, והיה המגרש שטח שאליו מגרשים את הבהמות למרעה. למשל, במילון BDB נכתב בערך "מגרש": "perhaps originally pasture-land, as place of cattle driving". במילונו של גזניוס נכתב "a place to which cattle is driven forth to feed, patsure".

לעומתם, דוד ילין סובר במאמרו "הוראות נשכחות לשרשים עבריים"^[1] כי השורש "גרש" מקביל כאן לשורש הערבי غرش (ע'רש), שהוראתו "נָטַע". הוא כותב: "יודעים הננו כי לפנים (וכן הדבר נמשך עד היום) נבנו הערים (הכפרים) על־יד מעינות המים [...] וכל העובר גם עתה בכפרי ארץ ישראל, וביחוד בהרים, יראה כי שדות הנטיעות (مغرش = מע'רש בערבית) מקיפים אותם מסביב".

• המשמעות המושאלת "שטח פתוח" (גם בתוך העיר) הושאלה מהמשמעות הראשונה. על המשמעות המקורית נכתב בסדרת "עולם התנ"ך":

אדמת מרעה שבה מגרשים את הצאן מאחו אחד למשנהו... כאן משמש 'מגרש' הגדרה לפרברים של מקומות היישוב שלא שימשו לחקלאות וגם לא למושב בני אדם אלא לרעיית העדרים"^[1].

צירופים

• גבול מגרש
• מגרש ביתי
• מגרש חניה
• מגרש משחקים

מילים נרדפות

• חלקה (2)

ניגודים

• שדה (1)

תרגום

• אנגלית: plot‏, court‏‏‏‏
• ערבית: ساحة‏‏‏‏
• רוסית: двор‏‏‏‏

ראו גם

• אחו (1)
• חצר (2)

קישורים חיצוניים

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגרשי ספורט

• יעקב עציון, "התמודדות על המגרש". ‏מעמקים – כתב עת וירטואלי לספרות ואמנות‏, 12/2011
• אתר "בלשון" לגבי השורש ג־ר־ש (אנגלית).

השורש גרשׁ

השורש ג־ר־שׁ הוא שורש מגזרת השלמים. נטיות הפעלים ג־ר־שׁ עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל קַל גָּרַשׁ גּוֹרֵשׁ (ב׳ פעוּל: גָּרוּשׁ) יִגְרֹשׁ גְּרֹשׁ לִגְרֹשׁ נִפְעַל נִגְרַשׁ נִגְרָשׁ יִגָּרֵשׁ הִגָּרֵשׁ לְהִגָּרֵשׁ הִפְעִיל הִגְרִישׁ מַגְרִישׁ יַגְרִישׁ הַגְרֵשׁ לְהַגְרִישׁ הֻפְעַל -אַיִן- -אַיִן- -אַיִן- -אין- -אין- פִּעֵל גֵּרֵשׁ מְגָּרֵש יְגָּרֵש גָּרֵש לְגָּרֵש פֻּעַל גֹּרַשׁ מְגֹרָשׁ יְגֹרַשׁ -אין- -אין- הִתְפַּעֵל הִתְגָּרֵשׁ מִתְגָּרֵשׁ יִתְגָּרֵשׁ הִתְגָּרֵשׁ לְהִתְגָּרֵשׁ הערות בבניין פיעל עה"פ ר' יכולה להינקד בפתח או בצירה, דהיינו: גֵּרַשׁ או גֵּרֵשׁ, סֵרַב או סֵרֵב וכד'... שים לב-בבניין התפעל ובבניין פיעל העיצורים א' ור' בד"כ גורמים להארכת תנועה: מפתח לקמץ, למשל; הִתְעַרֵב←הִתְעָרֵב, מְסַאֵב←מְסָאֵב וכדומה...

הערות שוליים

↑  פירוש עולם התנ"ך על במדבר ל"ה ב, שכתב יעקב מילגרום. ↑  "הוראות נשכחות לשרשים עבריים" לדוד ילין, לשוננו א, עמ' 10.